אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הרכבת תפצה ב-15 אלף ש' נוסעים שפספסו טיסה בשל איחור בהגעה לנתב"ג

צילום: אורן פלס

הרכבת תפצה ב-15 אלף ש' נוסעים שפספסו טיסה בשל איחור בהגעה לנתב"ג


08.12.2013 | עו"ד לילך דניאל

בני הזוג ולרי וטטיאנה בסרבוב תכננו לטוס בתשע בבוקר לבקר את בתם שהתגוררה בסלובקיה. הם לא ציפו שיחמיצו את הטיסה ויגיעו ליעדם רק למחרת היום דרך פראג – רק בשל תקלה טכנית שגרמה לאיחור של שעתיים בהגעת הרכבת בה נסעו לנמל התעופה. השופטת (בדימוס) רחל חוזה חייבה את רכבת ישראל לפצותם ב-15 אלף שקל, שני שליש מהסכום בשל עוגמת נפש

בפברואר 2012 עמדו בני הזוג ולרי וטטיאנה בסרבוב לטוס לסלובקיה כדי לבקר את בתם שהתגוררה בעיר ברטיסלבה. מכיוון שטיסתם הייתה אמורה לצאת בשעה 9:15 מנתב"ג, רכשו בני הזוג כרטיסי נסיעה ברכבת ישראל מתחנת "לב המפרץ" בחיפה, שהייתה אמורה להגיע ליעדה כשעתיים לפני מועד הטיסה המיועד. דא עקא, שלמרות שהרכבת יצאה לדרכה במועד, בפועל הגיעה לנתב"ג רק בשעה 9:20, קרי חמש דקות לאחר מועד הטיסה ובאיחור של למעלה משעתיים ממועד ההגעה הקבוע בלוח הזמנים של הרכבת. לאור האמור, הגישו בני הזוג בסרבוב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בה עתרו לחייב את הרכבת לפצות אותם בסך של 20 אלף שקל בגין הנזקים שנגרמו להם עקב האיחור.

לדבריהם, משהגיעו לשדה התעופה נבצר מהם לעלות לטיסה שנקבעה להם, ולכן נאלצו לבלות את כל היום בנתב"ג ולרכוש כרטיסי טיסה חדשים לטיסה שעמדה לצאת רק בשעה 21:00 בערב לפראג. כך, על פי הנטען, הגיעו לפראג בשעות הקטנות של הלילה, שם נאלצו לבלות את הלילה ורק ביום שלמחרת המשיכו בדרכם לאחר שהזעיקו את בתם מסלובקיה על מנת לסייע להם. לאחר שחזרו ארצה, פנו בני הזוג לרכבת בדרישה לפיצוי, אולם זו השיבה בין היתר כי האיחור נבע מ"תקלה טכנית בקטר", כי היא "מתנצלת על אי הנעימות" שנגרמה להם ומוכנה לפצותם בשני כרטיסי נסיעה לכל אחד מהם באותו הקו.

הרכבת מצידה, לא הכחישה בכתב הגנתה כי הרכבת אכן איחרה בשעתיים, אולם לטענתה הדבר לא היה כתוצאה ממעשה רשלנות שלה אלא מחמת "תקלה טכנית במערכת המים של הקטר", שהיא "תקלה נדירה שלא ניתן לצפותה מראש". כן נטען כי הרכבת בה נסעו התובעים נבדקה טרם יציאתה לנסיעה וכי לא ניתן היה לזהות את התקלה מבעוד מועד ואף לא לצפותה. לעניין הפיצוי לו עתרו בני הזוג בסרבוב, הפנתה הרכבת ל"נוהל פיצוי לנוסעים בגין איחורי רכבות", הקובע כי בגין איחור של עד חצי שעה יוענק פיצוי בדמות כרטיס נסיעה אחד באותו קו ואילו בגין איחור של מעל שעה, יוענקו שני כרטיסי נסיעה באותו קו.

 

"תקלה טכנית" שלא ניתן היה למנוע?!

סגנית הנשיא בדימוס, השופטת רחל חוזה, מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קיבלה את התביעה וקבעה כי הוכחה אחריותה המלאה והמוחלטת של רכבת ישראל לפיצוי בני הזוג בגין מלוא נזקיהם. בעניין זה, קיבלה השופטת כמהימנות לחלוטין את כל טענות בני הזוג על מה שאירע במהלך הנסיעה ברכבת באותו בוקר, וכן את דבריהם על אשר אירע לאחר מכן, כשהפסידו את טיסתם המיועדת לסלובקיה ואת כל שעשו וחוו עד הגעתם למחרת היום למחוז חפצם.

השופטת חוזה פסקה כי למרות שניתן לקבל את טענת הרכבת בדבר "תקלה טכנית" שהובילה לאיחור, לא די בכך כדי לשחררה מאחריות לפיצוי הנוסעים בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות אותה תקלה. בעניין זה, הדגישה השופטת חוזה כי התקלה בקטר מצביעה על רשלנות לכאורה של הרכבת בתחזוקת הקטר, ולכן הנטל לסתור זאת עובר אליה. עם זאת, הרכבת לא הביאה בפני בית המשפט את המנגנון המדוייק שהביא לקרות התקלה בקטר, ולא המציאה חוות דעת מומחה לפיה לא ניתן היה למנוע את התקלה מראש, גם אם הרכבת היתה נבדקת ומתוחזקת בדרך אחרת ממה שנעשה בפועל.

עוד נדחתה טענת הרכבת שלא הוכחה לפיה הרכבת בה נסעו התובעים עברה בדיקה טרם יציאתה לנסיעה, ומהתיעוד שהגישה אף עלה כי לא בוצעו בדיקות באופן יומיומי אלא רק אחת לשלושה ימים כך שלא בוצעה בדיקה ביום האירוע שהיה בטווח שבין בדיקה לבדיקה. לפיכך, לא הוכחה טענת הרכבת כאילו לא ניתן היה לראות מראש את התקלה העומדת להתרחש ולא ניתן היה למנוע את תוצאותיה אף "בזהירות סבירה".

עוד המשיכה השופטת חוזה וקבעה כי גם התנהלות נהג הקטר באירוע תרמה להתארכות משך הנסיעה, לאחר שנמצא כי התקלה אירעה לראשונה בתחנת הרכבת בית-יהושע אולם למרות האמור בחר הנהג להמשיך בנסיעה ולעצור שוב כשני קילומטר משם, בלב השדות, כאשר במקום זה הוחלט שהרכבת אינה יכולה להמשיך עוד בדרכה. לדעת בית המשפט, אין ספק כי לו היתה הרכבת נותרת לעמוד בתחנה ניתן היה לפנות את נוסעיה תוך פרק זמן קצר הרבה יותר מזה שנדרש לאחר שנעצרה בלב השדות, ומשנהג הקטר ומי שקיבל ממנו את ההודעה על התקלה לא הובאו לעדות – נמנעה מביהמ"ש האפשרות לבחון אם אכן לא היתה בהתנהלות הרכבת עד אותו שלב משום התרשלות.

לא זו אף זו, מהראיות עלה כי גם זמן הפינוי של הנוסעים התארך לדעת בית המשפט מעבר לנדרש ולסביר, שכן מהשתלשלות האירועים עולה שלאחר שהוחלט על אי יכולת הרכבת להמשיך בדרכה הובאה למקום רכבת שהיתה בדרכה מנתניה לת"א ופונתה מכל נוסעיה, שם חוברה לרכבת התקולה ונגררה בחזרה לתחנת הרכבת שבבית יהושע, בה הוצאו כל הנוסעים אל הרציף והמתינו לרכבות אחרות. מנגד, הסתבר כי לא היו ברשות הרכבת קטרים חילופיים אשר היו מאפשרים את החלפת הקטר הפגום או את קיצור משך הפינוי, וכי לא הובאו למקום אמצעי תחבורה חלופיים כגון מוניות או אוטובוסים למעט אוטובוס אחד שגם הגעתו התעכבה פרק זמן ארוך מאוד.

 

כלואים ברכבת פרק זמן ארוך בחוסר וודאות

אשר לטענות הרכבת בדבר הפיצוי שביכולתה לתת לנוסעים בשל עיכובים בנסיעה, קבעה השופטת כי ראוי היה שטענות אלה לא היו נטענות כלל. לשיטתה, הפיצוי שנקבע בנוהל הוא פיצוי ללא הוכחת נזק, אולם זה אינו חוסם את הדרך בפני נוסעים לתבוע פיצוי בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות איחור בהגעת הרכבת ליעדה, ככל שנזקים אלה הוכחו על ידם. בהקשר זה, הוסיפה השופטת כי גם אם לוח הזמנים אינו יוצר חוזה מחייב בין הרכבת לנוסע, וניתן לומר שקיים תנאי משתמע לפיו קיימת אפשרות שהרכבת תאחר, הרי שהוא יוצר התחייבות של הרכבת כלפי הנוסע לאספקת השירות בקירוב, כאשר כל הזקוק לתחבורה הציבורית זכאי לדעת כמעט בוודאות, שבהגיעו בזמן לתחנת המוצא ייאסף בשעה היעודה ויגיע למחוז חפצו בשעה צפויה ומתוכננת. משכך, מתקיימת אחריות של הרכבת על זמני הנסיעה וההגעה.  

על בסיס כל האמור לעיל, פסקה השופטת חוזה כי על הרכבת לפצות את בני הזוג בסרבוב בגין נזקיהם, שכללו פיצוי עבור נזקים מיוחדים וכן פיצוי בסך 5,000 שקל לכל אחד מהם בגין עוגמת הנפש בה נתקלו לאחר שהיו כלואים ברכבת פרק זמן ארוך בחוסר וודאות, ונאלצו לעבור מסכת קשה עם הגיעם לנתב"ג כאשר הסתבר להם שטיסתם עזבה, על כל הכרוך בכך. סל הפיצוי שנפסק: 15,614 שקל, בתוספת הוצאות בסך 1,500 שקל.

 

ת"ק 1530-06-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש העליון: כשהרכבת מאחרת הנוסעים לא יפוצו רק בכרטיסיות נסיעה

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה