אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הושגה פשרה בין האוניברסיטה העברית והמו"לים לשימוש הוגן בספרי הוראה

הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית בירושלים. צילום: BlueHorizon

הושגה פשרה בין האוניברסיטה העברית והמו"לים לשימוש הוגן בספרי הוראה


01.12.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

אתנחתא במחלוקת הטעונה סביב משמעות המונח "שימוש הוגן" בחוק זכויות היוצרים: לראשונה מאז חקיקת החוק ב-2007 הושג הסדר גישור המסדיר את היקף השימוש ההוגן של מוסדות ההשכלה הגבוהה בספרים למטרות הוראה. השופטת תמר בזק-רפופורט אישרה הסכם בין האוניברסיטה העברית ובין הוצאות הספרים בית שוקן ומוסד ביאליק, לפיו בארבע השנים הבאות מותר להשתמש ב-20% מהיקף העמודים בספרים לטובת הסטודנטים. ההסכם, שאיננו מחייב מו"לים ומוסדות אחרים, עשוי להשפיע על כל ענף ההשכלה והמו"לות כסטנדרט מקובל

בתום הליך גישור, שהתנהל אצל המגשר עו"ד עמוס גבריאלי, הושג הסכם היסטורי בין האוניברסיטה העברית ובין הוצאות הספרים בית שוקן ומוסד ביאליק. הצדדים הסכימו כי לתקופה של ארבע שנים (עד סוף שנת 2017), האוניברסיטה העברית רשאית לעשות "שימוש הוגן" בקטעי ספרים לצורך הנגשתם לסטודנטים בדרך של מקראות מודפסות או בדרך של "שמורים אלקטרוניים" – ללא קבלת רשות וללא תשלום.

היקף השימוש יוגבל כך שקטע מתוך ספר המיועד לקורס מסוים, לא יעלה על 20% ממספר העמודים באותו ספר. בעוד ארבע שנים ישובו הצדדים וידונו בהארכת ההסדר או בתיקונו, לאור הניסיון שיצטבר בהפעלתו.

מודל גמיש

מאז הדיונים בכנסת על חקיקת חוק זכויות יוצרים בשנת 2007, הייתה נטושה מחלוקת בין הוצאות הספרים בית שוקן לבין האוניברסיטאות בנושא שימוש בקטעים מתוך ספרים במסגרת "מקראות" שהוכנו לסטודנטים, ובמסגרת הנגשה אלקטרונית של קטעי הספרים לתלמידי הקורסים על גבי מערכות מחשב של האוניברסיטה. הכוונה היא לקטעי ספרים שהסטודנטים נדרשים לקרוא כחלק מרשימות הקריאה (סילבוס) של הקורסים באוניברסיטה.

רחלי אידלמן שוקן, הבעלים של הוצאת שוקן ויו"ר התאחדות הוצאות הספרים בישראל, היתה נציגת הוצאות הספרים בדיוני ועדת הכלכלה והציגה קו נוקשה. היא דרשה מהכנסת לאסור על המוסדות להשכלה גבוהה להשתמש בקטעי ספרים ללא תשלום. לאחר דיונים סוערים בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ משה כחלון, החליטה הכנסת לאמץ מודל גמיש של "שימוש הוגן" ביצירות ללא תשלום. הוראות החוק נקבעו ללא הגדרות מדויקות, כך שקביעת הפרטים נשארה לפסיקת בתי המשפט או להסדרים ענפיים.

בעקבות קבלת החוק, ביוזמת פרופ' ניבה אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה וד"ר אורית פישמן-אפורי מהמכללה למינהל, הוקם פורום של נציגים של כלל המוסדות להשכלה גבוהה לגיבוש עקרונות אחידים בעניין זה. "פורום השכלה נגישה" קיים דיונים מקיפים, ובשנת 2010 נקבעו בפורום כללים אחידים ל"שימוש הוגן" באוניברסיטאות ובמכללות, ולפיהם נקבעה גם הנחייה כמותית לשימוש עד בכחמישית (20%) מהיקף העמודים בספר. הכללים שנקבעו בפורום השכלה נגישה אומצו על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות ואומצו בפועל על ידי המוסדות האקדמיים.

שימוש לא-מסחרי וטרנספורמטיבי ביצירות

מן העבר השני, בשנת 2009 הוצאות הספרים בית שוקן ומוסד ביאליק ביקשו להביא את סוגיית "השימוש ההוגן" בספרים להכרעה שיפוטית. הוצאות הספרים טענו בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי השימוש של האוניברסיטה העברית בקטעי הספרים הוא הפרת זכויות יוצרים וחורג מגדר "שימוש הוגן". האוניברסיטה העברית טענה מנגד כי הנגשה של קטעי ספרים לסטודנטים היא בגדר "שימוש הוגן", והסתמכה בין היתר על הכללים שקבע 'פורום השכלה נגישה' בדבר השימוש הלא-מסחרי והטרנספורמטיבי ביצירות, שסביר להניח כי בעל היצירות לא יתנגד לכך.

בהליך המשפטי הוגשו תצהירים רבים וחוות דעת מומחה, והיה ברור לשני הצדדים כי מדובר בהליך עקרוני ותקדימי. לאורך הדרך הוגשו בהליך גם תצהירים מטעם התאחדות הוצאות הספרים, ומטעם האוניברסיטה הוגשו בין היתר תצהירים של פרופ' שרה סטרומזה (רקטור האוניברסיטה העברית), פרופ' רבקה כרמי (שהיתה יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות), פרופ חגית מסר ירון (נשיאת האוניברסיטה הפתוחה), וגם תצהיר של מי שהיה יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, חה"כ איציק שמולי, שהציג את עמדתם של הסטודנטים בנושא זה.

בסופו של דבר, בעקבות הליך הגישור, הסכימו הוצאות הספרים לקבל את עמדת האוניברסיטאות, ולקבוע "שימוש הוגן" בהיקף של 20%. שימוש הוגן בספרים אלקטרוניים (ספרים שיצאו לאור באופן אלקטרוני ולא בדפוס), יוסדר במשא ומתן נפרד בעתיד.

בשים לב לתרומה של הוצאות הספרים להסדרת הנושא העקרוני, ומשום שהיו מקרים שבהם לפי טענות הוצאות הספרים היתה חריגה מהיקף השימוש ההוגן המוסכם (מעל 20%), האוניברסיטה העברית הסכימה לפנים משורת הדין לשלם להוצאות הספרים פיצויים והוצאות משפט בסך של 300 אלף שקל.

יצוין כי בשלב ראשוני זה קשה לשער כיצד ישפיע ההסדר בתיק העקרוני הזה, שכל הענף חיכה לתוצאותיו, בין המוסדות והמו"לים הבכירים הללו על כלל מוסדות ההשכלה והוצאות הספרים (שבוודאי אינם צד להסכמות הצדדים). שכן, ההסכם לא נחתם בשם התאחדות המו"לים, שהוא גוף הנעדר סמכות בעניינים כספיים של המוציאים לאור בישראל. אך סביר להניח כי בשנים הקרובות יהיה זה מעין הסטנדרט הנוהג במוסדות ההשכלה בישראל, כנוהג שלא מחייב באופן רשמי. הסדר הגישור אף לא מחייב רשמית את האוניברסיטה העברית עצמה מול שאר המו"לים, או את המו"לים בית שוקן ומוסד ביאליק מול שאר מוסדות ההשכלה, אם כי סביר להניח שהאוניברסיטה תכבד את ההסדר גם מול מו"לים אחרים באופן לא רשמי כמי שהובילה לקבלת הסדר בבית המשפט.

למעשה, המסמך של ה'פורום השכלה נגישה' בדבר עקרונות הפעולה לשימוש ביצירות לצרכי הוראה ומחקר (Code of Best Practices) קיים משנת 2010, וכל האוניברסיטאות ברחבי הארץ אימצו אותו ופועלים לפיו. ואילו ההסדר שנחתם כעת בין האוניברסיטה העברית ובין הוצאות הספרים בית שוקן ומוסד ביאליק הכריע זמנית בסוגיית "שימוש הוגן" מבלי לקבוע מסמרות וכללים פרטניים.

עוד יצוין כי סעיף 19ג לחוק זכויות יוצרים אמנם הותיר לשר המשפטים אפשרות לקבוע בתקנות מהו "שימוש הוגן" ומה איננו, אבל עד היום אף שר משפטים לא שינס את מותניו ולא נכנס לעובי הקורה, כך שטרם נקבע בתקנות מהו "שימוש הוגן". עד שבמשרד המשפטים יתעוררו לעשות סדר בנושא החשוב, המו"לים פועלים בהתאם להסדר הענפי הלא-רשמי.

תגובות

לדברי עו"ד תמיר אפורי, שותף במשרד גילת-ברקת מקבוצת ריינהולד כהן, שייצג את האוניברסיטה העברית בפרשה, הסביר בשיחה עם פורטל חדשות תקדין כי הוא "מברך על הסדר הגישור שהושג וסיים מחלוקת רבת-שנים בין האוניברסיטה העברית ובין הוצאות הספרים. הנושא של 'שימוש הוגן' למטרות חינוך הוא נושא חשוב שעוסקים בו בכל העולם והפתרון שהושג בישראל בשלב ראשון ע"י 'פורום השכלה נגישה' וכעת בהסכם הוא הסדר ראוי והוגן. למעלה מכך, יש חשיבות גדולה לגיבוש כללים של שימוש הוגן בצורה מוסכמת ולא רק בדרך של פסיקת בתי המשפט. ואני מקווה שהצעד הזה של ההסדר יתרחב בהמשך להסכמה ענפית פורמלית".

עורכי הדין טל ליבליך וירון שלמי ממשרד ליבליך-מוזר, שייצגו את הוצאות הספרים בית שוקן ומוסד ביאליק בפרשה, מסרו בתגובה לפניית פורטל חדשות תקדין כי "ההסכם הוא אך ורק בין שוקן וביאליק ובין האוניברסיטה העברית, ולא נקבעה כל קביעה תקדימית ביחס למונח שימוש הוגן וכל מקרה לגופו. לצורך התביעה שלנו הגענו להסכם שהאוניברסיטה משלמת 300 אלף שקל, כחלק מהחריגה בהיקף השימוש (כולל הוצאות משפט). האוניברסיטה התחייבה לספק נתונים, כמו למשל הספרים שבהם הם משתמשים השייכים להוצאות לאור, מספרי העמודים ובאיזה קורסים הם משתמשים בהם, ואיפה הם נמצאים במחשבי האוניברסיטה (על איזו פלטפורמה), והאוניברסיטה פתחה בפנינו את שעריה שנוכל לעיין בשקיפות בנתונים. הכול פתוח ובעוד ארבע שנים ההוצאות תוכלנה לחשוב שהיקף השימוש הקבוע בהסכם אינו מקובל עליהן, ולבחון מחדש את ההסדר. כמו כן, אין זה אומר שההוצאות הללו תסכמנה להגיע להסדרים דומים מול מוסדות השכלה אחרים".

 

ת"א 3524/09

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.