אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > יצוגית: חטיפי שקדים כונו 'מרציפן' למרות אחוזי שקדים נמוכים מהתקן

השופטת שושנה אלמגור. צילום: הנהלת בתי המשפט

יצוגית: חטיפי שקדים כונו 'מרציפן' למרות אחוזי שקדים נמוכים מהתקן


26.11.2013 | עו"ד לילך דניאל

כך קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו לאשר ניהולה של תובענה ייצוגית נגד חברת "ליימן שליסל", המייבאת ומשווקת בישראל מוצרים שונים ובהם גם חטיפי שקדים מתוצרת גרמניה. על פי הנטען, כינתה החברה את החטיפים בשם "מרציפן", למרות שעל פי הוראות התקן לא ניתן לכנות בשם זה מוצר בו אחוזי השקדים פחותים מ-32%. השופטת שושנה אלמגור קבעה כי התביעה מעוררת שאלות משותפות לחברי הקבוצה, וכי קיימת אפשרות סבירה שאלו תוכרענה לטובתה

חברת "ליימן שליסל", המייבאת ומשווקת בישראל את המוצר "מרציפן מצופה שוקולד" מתוצרת חברת Zentis הגרמנית, מטעה את ציבור הצרכנים ומפרה הפרה בוטה את הוראות תקן ישראלי בדבר מרציפן ומוצריו. כך טען הצרכן אייל הלר בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי בת"א לאשר לו לנהל נגד החברה תביעה יצוגית. לדברי הלר, המוצר שבמחלוקת מכיל על-פי הכיתוב שעל אריזתו רק 23% שקדים, בעוד שבתקן הישראלי נקבע כי אין לכלול בשמו של מוצר את המילה "מרציפן" מקום בו הוא אינו מכיל 32% שקדים לכל הפחות. עוד טען הלר כי החברה נוהגת ברשלנות, מתעשרת שלא כדין, ומסבה במעשיה נזק ממוני ולא ממוני לחברי הקבוצה. הלר הוסיף והעלה טענות דומות גם ביחס למוצר נוסף אותו מייבאת החברה, חטיף מרציפן ושוקולד "בלנוגה", המכיל לדבריו שיעור השקדים נמוך אף יותר של 19%.

החברה טענה מנגד כי התקן אליו הפנה הלר הוא בגדר המלצה בלבד, שכן סעיפיו העיקריים, ובכלל זה חלקו של הסעיף הקובע מה יהיה הרכבו של מרציפן, אינם רשמיים זה שנים. עוד טענה כי המוצר עומד בתקן שנקבע בגרמניה, המדינה בה יוצר המוצר וממנה הוא מיובא.

המרציפן הוא אותו מרציפן

השופטת שושנה אלמגור קיבלה את הבקשה ואישרה את הגשת התובענה הייצוגית נגד החברה. ראשית, קבעה השופטת כי בין אם הלר הוכיח שקנה את חטיפי המרציפן שבמחלוקת בין אם לאו, אין טעם בצמצום היקף התובענה למוצר שרכש ותו לא, מפני שהמגמה כיום היא להתמקד בעילת התביעה של הקבוצה ולא בזו של המבקש לפעול בשמה.

שנית, נדרשה השופטת אלמגור ליתר התנאים הדרושים לצורך אישור הגשת תובענה יצוגית על פי החוק. בעניין זה, סברה כי התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, למשל מהו שיעור השקדים במוצר, האם החברה הפרה את הוראות התקן והאם הטעתה את הצרכנים.

בנוגע לשאלה האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת חברי הקבוצה, קבעה השופטת אלמגור כי לא ניתן לקבל את טענת החברה לפיה הוראות תקן תקף אינן מחייבות בשל היותן "ישנות". צוין כי המרציפן הוא עדיין אותו מרציפן שהיה, וכי לא מדובר בתקן "ארכאי" בהתחשב בכך שזה נקבע רק לפני כעשור. נוסף לאמור, קבלת עמדת החברה תוביל לכך שלא תהיה שום דרישה לתכולת שקדים מינימלית כך שניתן יהיה לכאורה לשווק גם חטיף ששיעור השקדים ברכיביו הוא מאית ולכנותו "מרציפן'' לכל דבר ועניין.

לפיכך, קבע בית המשפט כי הדרישה שמרציפן יכלול לכל הפחות 32% שקדים היא חובה על-פי חיקוק אשר דומה כי הופרה ע"י החברה המודה שתכולת השקדים במוצר נמוכה מאותו שיעור. מסקנה דומה, כך נקבע, עולה גם מחוות דעת המומחה מטעם החברה, אשר גם אם ניתן היה לקבל את עמדתו ולהפחית מהחישוב את מרכיב השוקולד, עדיין מדובר בשיעור שקדים של 27%. לא זו אף זו, מחוות דעתו של המומחה עלה גם כי המוצר אינו עומד אף בתקן הגרמני, אולם אין לכך משמעות שכן בישראל מחייב ממילא התקן הישראלי. עוד ציין בית המשפט כי המומחה לא נתן דעתו לחטיף "בלנוגה", אולם בהתחשב בכך שברשימת הרכיבים בו צוין ששיעור השקדים הוא 19%, גם ביחס אליו קיימת אפשרות סבירה שתתקבל הטענה כי בשימוש במילה "מרציפן" בשמו הופרה החובה החקוקה.

הנזק לציבור: אכזבה מאיכות המוצר או מטעמו

אשר לקיומו של נזק לחברי הקבוצה, ציין בית המשפט כי הגדרת המונח "נזק" בפקודת הנזיקין היא רחבה, ומקיפה גם אובדן של נוחות. גם בפסיקה נקבע כי אין מניעה להכיר בנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מפגיעה ביכולתו לקבל מידע המאפשר לו להשוות מחירים ולרכוש את המוצר שבו יחפוץ על יסוד שיקולי מחיר, איכות ושאר שיקולים שהם רלוונטיים להחלטה צרכנית. לדעת בית המשפט, קיימת אפשרות סבירה שתתקבל הטענה כי הפרת החיקוק גרמה לצרכן המבקש להשוות בין מוצרים לנזק שאינו ממוני, שעניינו פגיעה באוטונומיה של הרצון, חוסר נוחות או נזק לא-ממוני אחר, כגון אכזבה מאיכות המוצר או מטעמו. בית המשפט שב והדגיש כי טיב העיסה ואחוז השקדים בתוכה הם עניין מהותי הנוגע לאיכותה, ועל-כן כינויה "מרציפן'' עלול לעלות כדי הטעיית הצרכן לחשוב ששיעור השקדים במוצר גבוה מהשיעור הנכון. אשר לנזק הממוני שנגרם לחברי הקבוצה, ציין בית המשפט כי בשלב זה די שהמבקש יראה כי נגרם לו נזק לכאורה, אולם לא מן הנמנע שיוכח נזק ממוני שהיקפו שיעור מסוים ממחיר המוצר, כאחוז החיסור משיעור השקדים שהוא מכיל. לסיום קבעה השופטת אלמגור כי התמלאו יתר התנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית, ובכלל זאת היותה של התובענה הדרך היעילה והטובה להכרעה במחלוקת, וניהולה בתום לב על ידי המבקש.

הקבוצה המיוצגת תכלול את הצרכנים שרכשו את המוצרים "מרציפן מצופה שוקולד" ו"בלנוגה" במשך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה. כמו כן, חויבה חברת "ליימן שליסל" בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסך של 35 אלף שקל.

 

ת"צ 47729-07-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.