אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד הגדול: למול תינוק, גם כדי למנוע ממד אימתני בהליכי גירושין

תינוק לאחר ברית מילה. צילום: Zivya

ביה"ד הגדול: למול תינוק, גם כדי למנוע ממד אימתני בהליכי גירושין


24.11.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

הדיינים פסקו בשאלה תקדימית האם יש להם סמכות להכריע בהתנגדות של אימא לערוך ברית מילה לתינוק בן שנה כחלק ממאבק הגירושין, והותירו על כנו את הקנס של הדיינים בנתניה בסך 500 שקל לכל יום שעובר. נפסק כי "אם ייפתח פתח ותינתן לאם אפשרות למנוע ברית מילה או להשתמש בהתנגדותה ככלי להשגת הישגים במאבק הגירושין, אנו עלולים למצוא עצמנו בפני פרץ של תיקים כאלו, ואז יתווסף עוד ממד אימתני בתהליכי גירושין. יש לעצור מגמה זו מיד מתוך ראיית טובת הכלל הגוברת על טובת הפרט"

בית הדין הרבני הגדול דחה ערעור שהגישה אימא לתינוק בן שנה על החלטת הדיינים בנתניה לקנוס אותה בסך 500 שקל על כל יום שבו תמשיך לסכל למול את בנה כחלק ממאבק הגירושין מול בעלה. הדיינים הרב ציון בוארון‏, הרב מסעוד אלחדד והרב ישראל שחור פסקו עקרונית כי "עד עתה לא נתקלנו בבתי הדין במשך עשרות שנים בהתנגדות עקרונית לעריכת ברית מילה כחלק ממאבק הגירושין. מדי פעם היו דרישות של צד אחד שמונעים ממנו להשתתף בברית המילה, אך למנוע ברית מילה – לא שמענו".

לכן, "עתה אם ייפתח פתח ותינתן לאם אפשרות למנוע ברית מילה או להשתמש בהתנגדותה ככלי להשגת הישגים במאבק הגירושין, אנו עלולים למצוא עצמינו בפני פרץ של תיקים כאלו, ואז יתווסף עוד ממד אימתני בתהליכי גירושין. לדעתנו יש לעצור מגמה זו מיד מתוך ראיית טובת הכלל הגוברת על טובת הפרט".

הדיינים הבהירו כי למרות שבמקרה זה אין הם "זקוקים לטיעון זה כדי לדחות את הערעור, אך גם אם יש מי שיהסס בדבר, או במקרים אחרים בהם הכריכה מוטלת בספק, יש בטיעון זה כדי להכריע את הכף".

בהתבסס על קביעתו של הנשיא אהרן ברק בעבר, לפיה יש לדיינים סמכות לדון בכל עניין ש"נכרך בפועל על ידי אחד המתדיינים ושההכרעה בו דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים זה מזה" (בג"ץ 5679/03) – תמהו כעת דייני בית הדין הרבני הגדול "האם מתוך ראיית טובת כלל הציבור לא נדרשת הכרעה ברורה – שיש למנוע שינוי המצב הקיים המקובל על כלל הציבור שנושא ברית המילה הוא עניין שמקורו בהלכה ונמצא בכל הדורות בידי רבנים, מורי הוראה ובתי הדין. לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה וקיומה או אי-קיומה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית, כאשר לכל אחד יש את דעותיו והשקפת עולמו – לא תהיה כזאת ח"ו בישראל".

בית הדין אף התייחס למישור הגלובלי של פסיקתם בפרשה: "אנו עדים כבר תקופה ממושכת בארצות רבות באירופה ובארצות הברית למאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד ברית המילה, והציבור בארץ מתייצב כאיש אחד נגד תופעות אלו ורואה בהם פן נוסף של גילויי אנטישמיות שיש להיאבק בהם. אנו מברכים על כל הצהרה וכל פעולה של מנהיגי ארצות אלו התומכים בעמדתנו. כיצד יתקבל בעולם שגם כאן נושא המילה נתון לשיקולו של כל אדם על פי תפיסותיו".

שלט בפתח החנות

הפסיקה התקדימית ניתנה במסגרת ערעור שהגישה האימא על החלטת בית הדין הרבני בנתניה לחייב אותה בקנס בסך 500 שקל כל יום שבו תעכב לערוך לבנה ברית מילה. הדיינים בנתניה הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי קיבלו את בקשתו של האב לכפות על אשתו למול את בנם בן השנה. בני הזוג נמצאים בהליכי גירושין המתנהלים בפני בית הדין הרבני, ולטענת עורכת דינה של האם, לדיינים אין סמכות להורות על עריכת ברית מילה לתינוק אלא רק בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכך.

האימא המתנגדת נעדרה משני הדיונים שנערכו בפני הדיינים ושלחה אליהם רק את עורכת דינה. בהתבסס על הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קבעו הדיינים כי "כל מחלוקת שקשורה לטיפולו של הקטין ודורשת התערבות שיפוטית – תהיה לבית הדין הרבני סמכות לדון ולהכריע בה... במקרה שלפנינו האב הגיש בקשה לערוך לבנו ברית מילה במסגרת ההתדיינות המשפטית שנערכת בבית הדין – ולכן בית הדין מוסמך להכריע ולהוציא החלטות ברורות בעניין".

הדיינים פסקו עקרונית כי להורה הביולוגי של התינוק יש זכות מלאה לבקש לערוך לו ברית מילה. שכן, "אפוטרופוס של קטין נהנה מחזקת כשרות, בפרט כשמדובר באפוטרופוס טבעי, דהיינו הורה ביולוגי". הדיינים נדרשו להסביר את המובן מאליו כי "ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת – אין הצד השני יכול לעכב בידו אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית. אך המבקשת בִּכְּרָה להתעלם ולא הופיעה לדיוני בית הדין".

בית הדין האזורי בנתניה עמד על חשיבות ברית המילה לתינוק מבחינות שונות, שכאמור בסמכותו להכריע בהן, וקבע כי "ברית המילה היא פעולה כירורגית פשוטה הנערכת לכל תינוק יהודי בן שמונה ימים, בכל העולם, זה אלפי שנים – גם בתקופות החושך והגזירות הקשות ביותר שעברו על עמנו. במקרה שלפנינו מדובר בתינוק בן שנה עם התפתחות ומשקל תקינים ואיננו ידוע כבעל חולי. האֵם לא הופיעה לשני הדיונים שנקבעו לה בבית הדין ואף לא המציאה כל אסמכתא או ראיה של ממש בדבר חשש סכנה שעלול להיגרם לקטין אם תיערך לו ברית מילה".

למרות זאת, הדיינים נזהרו להפנות את ההורים לרופא בכיר ומפורסם, שהוא גם מוהל מומחה בבית החולים לניאדו בנתניה, כדי שיבדוק את הילד ויראה אם הוא כשיר לעריכת ברית מילה. אך עורכת הדין של האימא טענה כי הדוקטור שאליו הפנו הדיינים אינו מתאים. הדיינים דחו את דרישתה שהילד ייבדק דווקא על ידי רופא ילדים, כי "סבורים אנו שיש להעדיף רופא שמתמחה גם בעריכת בריתות".

בית הדין מצא לנכון לדחות גם את טענתה של האימא לפיה כביכול מצוות ברית המילה היא אקט כירורגי רפואי בגופו של הילד. "ברית מילה – כשמה כן היא – זוהי הברית שכרת אלוקים עם עמו הנבחר עם ישראל עוד בראשית התהוותו – בברית שנכרתה עם אברהם אבינו אבי האומה", פסקו הדיינים והפליגו למשל המפורסם של "החפץ חיים" להגדרת ברית המילה בתורה כ"אות", סימן היכר. החפץ חיים המשיל זאת ל"חנות ששלט גדול תלוי בפתחה ומעיד על ייעודה ותכליתה של החנות. כל עוד שהשלט מתנוסס בראש החנות ידוע לכול שהחנות פעילה והעסקים בה מתנהלים כרגיל. אולם כאשר השלט הוסר, הדבר מראה בעליל שבעל החנות פשט את הרגל או שהוא מכר את החנות לאדם אחר. כשאין שלט – נראה שהחנות נסגרה ושוב לא תיפתח. והנמשל: ברית המילה היא השלט, היא האות וסימן ההיכר לזהות היהודית שיש לכל יהודי באשר הוא, יהא מצבו הרוחני אשר יהא. יהודי ערל – זהותו היהודית חסרה ופגומה".

הדיינים פסקו כי לברית המילה גם יש "השפעה רוחנית מהותית ומכרעת לבניינו הרוחני והחינוכי של כל יהודי שנולד לאם יהודייה... שכן, בהיעדרה של ברית המילה מחותם בשרו – עלול כל עולמו הרוחני היהודי להיפגם חלילה בעתיד... חינוכו של ילד יהודי מתחיל כבר בגיל שמונה ימים, בברית המילה שנערכת בו".

ברית המילה מושרשת בכל רבדי האומה הישראלית

כעת דחו כאמור הדיינים בביה"ד הגדול את הערעור, לאחר שבדיון בפניהם נשאלה האימא האם סודר הגט בין הצדדים ואז נמסר שהבעל דורש גירושין ועמדת האישה שרצונה בשלום בית. כשהדיינים שוב העירו לה שאם רצונה בשלום בית והיא מאמינה בכך שיכול להיות שלום בית, כיצד זה מעכבת לערוך ברית מילה לילד כשאביו רוצה לעשות לו ברית "ואולי דבר זה יכול להביא גם שלום בית, אבל עיכוב הברית ודאי שירחיק את הבעל מרצונה לשלום בית, וגם יש צד שגם זה יכול להצטרף לחיובה בגט כי אין רצונו באישה שמעכבת לו ברית מילה לילדיו, ואינה סומכת על רופאים מומחים".

לבית הדין התברר עוד בדיון כי מוצאה של האישה הוא מאזרביג'אן, ש"כולם מסרו נפש על יהדותם, וקל וחומר על עשיית ברית המילה. ואם היאשה קיבלה אולי ייעוץ לא טוב להתנגד לבעלה בנושא ברית המילה, שמא בכך תאלץ אותו להסכים לחזור אליה לשלום בית – זו לא הדרך ולא זו העיר, ודבר זה מרחק יותר ואינו מקרב".

הדיינים הגיעו למסקנה בדיון כי "כל רצונה של האישה לעכב הברית מילה נעוצה בכך להכריח את בעלה שיסכים לתביעתה לשלום בית ושיחזור אליה", פסקו עקרונית כי "דבר זה לעצמו פסול, ואין לעכב ברית מילה לתינוק ואין לערב דבר זה בין האפשרות או אי-אפשרות להחזיר השלום על כנו ולתלות כביכול שאין זה נושא לדיון בסמכותו של בית הדין".

בית הדין הגדול ציין עוד כי "עיכוב ברית המילה עלול לעכב אדם זה מלהינשא כדת משה וישראל, דבר שנתון ללא ספק בסמכותו של ביה"ד. אף שעניין ברית המילה במקורו הוא נושא דתי מובהק, אולם בעם היהודי בכלל, ובארצנו בפרט כל הציבור מלים את בניהם למעט מקרים בודדים ביותר וקיצוניים מאד בהשקפת עולמם, רובא דרובא רואים בכך סמל עם משמעות עמוקה בזהותם וזיקתם לעם ישראל. זכינו בדורנו לראות תופעה נפלאה מאוד שרבבות מאחינו שעלו מברית המועצות (לשעבר), שלא זכו להיכנס לבריתו של אברהם אבינו שם לאור הגזירות החמורות ורדיפות ומלחמת חרמה של השלטונות בכל זיק של קשר ליהדות – הלכו מרצונם ובגילאים מבוגרים לקיים מצוה זו, על אף שלא מקיימים אורח חיים דתי.

"תופעה זו מלמדת על מה שאמרנו שקיום ברית מילה יוצא מגבולות ההלכה ושמירת מצוות ומאוד מושרשת בכל רבדי האומה הישראלית".

 

 

תיק ‏961861/1‏

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה