אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > פשרה: נעמי רגן תשמיט קטעים מועתקים מספרה "ואל אישך תשוקתך"

נעמי רגן. צילום: יחסי ציבור

פשרה: נעמי רגן תשמיט קטעים מועתקים מספרה "ואל אישך תשוקתך"


07.11.2013 | עו"ד אנה נודל עו"ד אורי ישראל פז

הסופרות נעמי רגן ושרה שפירו הגיעו להסדר פשרה בבית המשפט העליון בפרשת הפלגיאט הספרותית המרעישה. הסופרת רגן תשמיט במהדורות החדשות בכל השפות של הספר "ואל אישך תשוקתך" תבניות, דמויות ותיאורים ספרותיים לגביהם נקבע שהם מפרים את זכויות היוצרים של הסופרת שפירו. ואילו שפירו תתרום לצדקה מהפיצוי שקיבלה מרגן 97 אלף שקל (מתוך 233 אלף שקל, הכולל שכר טרחת עו"ד), לעמותת "יד שרה" או "יד אליעזר". באי-כוח הצדדים נותרו חלוקים בשאלה האם פסק דינו של השופט שפירא בוטל או אושרר

סוף לסאגה המרעישה: הסופרות נעמי רגן ושרה שפירו הגיעו להסדר פשרה בבית המשפט העליון בתביעת הגניבה הספרותית המתוקשרת.

כזכור, הסופרת שרה שפירו הגישה בשנת 2007 תביעה נגד הסופרת נעמי רגן בגין גניבה ספרותית של קטעים מתוך ספר אוטוביוגרפי שהוציאה "Growing With My Children: A Jewish Mother's Diary". שפירו טענה כי חלקים מהסיפור שולבו בתוך ספרה של רגן "ואל אישך תשוקתך".

השופט יוסף שפירא, מבית המשפט המחוזי בירושלים, שהוא כיום מבקר המדינה, קיבל בזמנו את התביעה וחייב את רגן לשלם לשפירו פיצוי בסך 233 אלף שקל. נפסק כי מעשיה של רגן מהווים "הפרת זכויות יוצרים, גזל, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט". כמו כן, בית המשפט המחוזי חייב את רגן להשמיט במהדורות החדשות בכל השפות מכלול של תבניות, דמויות ותיאורים ספרותיים לגביהם נקבע בפסק הדין שהם מפרים את זכויות היוצרים של הסופרת שפירו.

נזכיר כי במהלך העדויות בבית המשפט חשפה רגן כי הזמינה את שפירו לסלון ביתה, שוחחה עימה טלפונית, שלחה לה מכתב תמיכה, עודדה ושיבחה אותה על כישוריה ובחלוף השנים העתיקה קטעים לספרה "ואל אישך תשוקתך". כששפירו "עלתה" על ההעתקה ורגן נתפסה בקלקלתה, רגן השמיטה חלק מההעתקות במהדורה בשפה העברית. על כך העידה רגן בבית המשפט: "זו האשמה שלי. אני מאשימה את עצמי על זה. זה שלא זכרתי את זה, שעשיתי את זה בטעות, אני מודה: אני רק בן אדם. זה נכנס לתוך הספר בטעות" (סעיף 33 לפסק הדין).

"דמיון שאינו מקרי"

אבל לימים רגן ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון, והצדדים הגיעו כעת להסכם פשרה בעקבות המלצת השופטים: רגן התחייבה להשמיט ממהדורות עתידיות של הספר מכלול של תבניות, דמויות ותיאורים ספרותיים שלגביהם נקבע כי הם מפרים את זכויות היוצרים. מנגד, שפירו התחייבה להעביר לצדקה 97 אלף שקל – מסך של 233 אלף שקל פיצויים שנפסקו לה (כולל שכר טירחת עו"ד בסך 100 אלף שקל, שלא כולל מע"מ) – כתרומה לעמותת "יד שרה" או "יד אליעזר".

המשנָה לנשיא השופטת מרים נאור, והשופטים ניל הנדל ואסתר חיות אישרו כאמור את הסדר הפשרה, ופסקו כי במקום ("חלף") פסק דינו של בית המשפט המחוזי – קיום התנאים שנקבעו בהסדר "יהווה סילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים האחת כנגד רעותה בפרשה".

בדיון שנערך בבית המשפט העליון בערעור, אמרה השופטת נאור: "יכולות להיות טענות משפטיות כאלה ואחרות. דבר אחד נדמה לי ברור כשאתה לוקח את שני הספרים זה מול זה, הוא שיש קטעים מסוימים הן בפרשת הדו-שיח עם הרב והן בפרשת העוררת – שיש ביניהם דמיון שאינו מקרי". בתגובה לדברים אלה הסכים מיד אחד מפרקליטיה של רגן, עו"ד תמיר גליק ואמר: "אני מקבל את מה שגבירתי אמרה. אני לא מתווכח...".

"הבעיה היא הכתם"

כאשר השופטים המליצו לעורכי דינה של רגן את דרך הפשרה כדי "לשים את הסאגה הזאת מאחוריהם", טען עוה"ד גליק בשם רגן כי "בכלל לא חשוב לה הספרים שלה. הבעיה היא הכתם. אם הסכמתי להוציא משהו (מהספרים – ת'), אז אני גנב". מנגד טען עורך דינה של שפירו, גלעד קורינאלדי, כי "הסאגה של התביעות שעומדות נגד הסופרת לא עומדת להיגמר", והציע לסיים את הסאגה הזאת ב"בקשת סליחה כזו או אחרת. האם תעמוד גב' רגן ותגיד לגב' שפירו 'אני מתנצלת במה שעשיתי' או שזה לא קורה?".

השופטת חיות השיבה לו מנגד כי "אנו לא מנהלים פה דינמיקות חברתיות. אנו מנהלים פה דיון משפטי. שיקפנו את הבעיות שיש לשני הצדדים והצענו הצעה שגומרת את זה בצורה מכובדת ברוח טובה ובדרכי שלום. הדברים הללו יכתבו, וכל אחד יחיה עם זה כמו שהוא רוצה לחיות עם זה. כשנכתוב פסק דין, זה יהיה לכאן או לכאן. הצענו דרך אמצע שנותנת פתרון".

בהמשך הדיון שנערך לאחר ההפסקה הבהירה השופטת חיות כי "אין לנו שליטה מה איש מהצדדים יעשה עם פסק הדין. שני הצדדים חופשיים לעשות בו כרצונם. פסק הדין מדבר בעד עצמו. בתוך פסק הדין הקטעים המובנים שצריכים להיות מוצאים יוצאו".

שידוך משמיים מול עקדת תמר

נוסף לשפירו שתי סופרות אחרות הגישו נגד נעמי רגן תביעות לגניבה ספרותית. הסופרת מיכל טל ז"ל טענה כי רגן העתיקה את "הרעיון, המבנה הצורני והספרותי, מבנה ותוכן העלילות, שמות ומאפייני הדמויות, התרחשויות, מוטיבים, חפצים וכן כריכת הספר" מספרה "The Lion And The Cross", והשתמשה בהם בספרה "בידך אפקיד רוחי".

בית המשפט העליון דחה את התביעה, וקבע כי "אין ולא היה כל יסוד לטענה כלשהי בדבר ביצוע של 'העתקות' ו'הפרות' זכויות יוצרים אשר הועלו בתביעה כנגד רגן". בשנת 2010 הגישה הסופרת סוזי רוזנגרטן תביעה נגד רגן בטענה לגניבה ספרותית מספרה "שידוך משמיים". לטענתה, רגן שילבה את תוכן הסיפור בספרה "עקדת תמר". בית המשפט המחוזי בירושלים טרם הכריע בתביעה זו, ובעוד כחודש (15.12.13) יערך דיון הוכחות בפני השופט ארנון דראל.

"יושמטו משפטים/ביטויים שמפרים את זכויות התובעת"

כזכור, השופט שפירא (כיום מבקר המדינה) פסק בפסק דין ארוך ומנומק כי מדובר בהפרה של זכויות יוצרים "בשימוש בסדר תרחישים ואירועים עלילתיים, תבניות סיפוריות, דמויות וכולי". כמו כן, "זכות יוצרים קיימת לא רק ברכיבים המילוליים של היצירה אלא גם בבחירה ובארגון המיוחדים של הרעיונות הקונקרטיים להתפתחות הפנימית המיוחדת של היצירה", כפי שנקבע בעמ' 76 לפסק דינו של השופט שפירא, שלכן פסק כי מדובר בהעתקה מכוונת: "בבחינת תוך מעשה במחשבה תחילה". וקבע כי גירסת הסופרת רגן "אינה מתקבלת, אינה סבירה ואינה אמינה" (סעיף 63 לפסק דינו).

שופטי בית המשפט העליון העניקו תוקף של פשרה לאמור בסעיף 4 להחלטתו של השופט שפירא בדיון שנערך בנוכחות הצדדים ביום 24.3.12. סעיף 4 אינו מופיע בגוף פסק דינו של בית המשפט העליון. ומה כתוב בסעיף 4 האמור? "באשר לעתירת התובעת (שפירו) לצו מניעה קבוע, וכן לעניין האמור בסעיף 83א' לפסק הדין, מוסכם כי ממהדורות חדשות, של הספר של הנתבעת (רגן) 'Sotah' / 'אל אישך תשוקתך' (לרבות בשפות נוספות), ככל שיודפסו, יושמטו משפטים/ביטויים שלגביהם נקבע בסעיף 50 לפסק הדין שהם מפרים את זכויות התובעת, אך זאת למעט משפטים/ביטויים נשוא סעיף 83א' לפסק הדין ובכללם אלה הנזכרים בסעיפים 28-30 לפסק הדין ובנספח א' (מצ''ב) – שלגביהם אין עילת תביעה".

תגובות

פרקליטיה של רגן, עורכי הדין תמיר גליק וירון חנין ממשרד ליבליך-מוזר ושות', מסרו בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "המילים של שרה שפירו ופרקליטיה לא יכולות לשנות עובדות, ובוודאי שלא פסקי דין. השורה הסופית היא שהגב' שפירו יוצאת מבית המשפט מבלי שקיבלה אפילו שקל אחד של פיצוי. את מלוא הפיצוי, עד לשקל האחרון, שקיבלה שפירו מכוח פסק הדין המחוזי שבוטל – עליה לרשום כעת צ'ק ולהשיב. הסופרת רגן הביעה הסכמה אצילית לכך שההשבה תהיה באמצעות תרומה ל'יד שרה' ".

לגישתם של באי-הכוח של רגן, "בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר נקט ביישום דווקני ונוקשה של דיני זכויות היוצרים, ופגע פגיעה אנושה בחופש היצירה ובאפשרויותיהם של סופרים ליצור ולהעשיר את התרבות הספרותית. ביטול פסק הדין השגוי של בית המשפט המחוזי, והשבת מלוא הפיצוי, מתקן באופן סופי את העוול הלא מוצדק שנגרם לרגן, ולסופרים באשר הם".

פרקליטיה של שפירו, עורכי הדין גלעד קורינאלדי וטליה גרינשטיין ממשרד קורינאלדי ושות', מסרו בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי: "כל מבוקשה של מרשתי היה להגן על יצירתה ומניעת השימוש במילותיה. את מבוקשה זו קיבלה במלואה הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון. בל נתבלבל: פסק דינו של השופט יוסף שפירא בבית המשפט המחוזי לא בוטל ככל ועיקר. הערעור בבית המשפט העליון כלל לא נדון לגופו של עניין. שופטי העליון אישררו למעשה מחדש בפסק דין קצר מאוד (4 סעיפים) את הסכמת והתחייבויות שני הצדדים לתוצאות האופרטיביות של פסק הדין המקורי במחוזי (סעיף 4), שקבע כי הופרו זכויות היוצרים והותירו את צו המניעה הקבוע למחיקת עשרות משפטים וביטויים שרגן העתיקה על כנו! - וזהו ליבת הסעד בזכויות יוצרים. יודגש כי רגן שילמה מכיסה ובהסכמתה פיצוי בסך של  233 אלף שקל. פרוטה אחת לא חזרה לכיסה. הסופרת שפירו הסכימה לתרום סך של 97 אלף שקל כתרומה, בהמלצת בית המשפט".

לדברי עוה"ד קורינאלדי, "חכמי ישראל השתמשו בביטויים חריפים ביחס לגניבה ספרותית: 'מתעטף בטלית שאינה שלו', וכן 'מתהדר בנוצות לא לו'. במבחן התוצאה, השורה התחתונה: מדובר בניצחון משפטי ומוסרי של מרשתי: רגן נטלה קניין רוחני של סופרת אחרת, והוציאה מכיסה כרבע מיליון שקל כפיצוי. בית המשפט העליון לא ניקה אותה מהכתם שדבק בה במעשי ידיה שלה. כמה חבל שעד כה לא מצאה רגן את המילים המתאימות לבקש סליחה ומחילה מהסופרת שפירו. עוד לא מאוחר...".

 

 

ע"א 4958/12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.