אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הגישו בקשת רשות ערעור ארוכה מדי – בית המשפט העליון כמעט חייב בהוצאות

צילום: istock

הגישו בקשת רשות ערעור ארוכה מדי – בית המשפט העליון כמעט חייב בהוצאות


03.11.2013 | עו"ד אנה נודל

השופט אליקים רובינשטיין החליט בסופו של דבר שלא לחייב חברה בהוצאות בגין הגשת בר"ע בת 38 עמודים, אך העיר: "לעתים קרובות בקשות רשות ערעור הן מסמך מייגע עד מאד, שנעשה בשיטה של 'גזור והדבק'"

השופט אליקים רובינשטיין הורה לחברת שפיר הנדסה אזרחית וימית לנמק מדוע לא תחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הגשת בקשת רשות ערעור באורך 38 עמודים, אשר לדעת השופט היתה ארוכה מדי וניתן היה לתמצת אותה "לגודל של כשליש ומכל מקום פחות ממחצית.

החברה נימקה את אורך הבקשה, שהוגשה לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד יהושע חורש, בכך שפסק הדין נשוא הבקשה לא כלל את התשתית המשפטית הרלוונטית, ועל כן היה צורך לפרוס אותה בהרחבה לרבות העובדות, ההליכים וההלכה הפסוקה.

השופט רובינשטיין קבע כי על פני הדברים מדובר במקרה המצדיק הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך החליט לאחר התלבטות שלא לחייב את החברה בהוצאות. בהחלטתו התייחס השופט לתופעה של בקשות רשות ערעור ארוכות וכתב: "מזה שנים נזדמן לי לעסוק בבקשות רשות ערעור, וישנה נטייה ברורה להאריך בהן דברים, כמובן כדי לשכנע, אך לא אחת בקלות של 'גזור והדבק' מתוך כתבי בית דין קודמים, בעיקר אלה שהוגשו בהליכים בבית המשפט המחוזי".

השופט רובינשטיין הדגיש כי תקנות סדר הדין האזרחי מורים על כך שבקשת רשות ערעור תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו. "לעתים קרובות בקשות רשות ערעור הן מסמך מייגע עד מאד, שעד שסיימת את קריאתו כמעט שכחת (ולא מטעמי דמנציה) את שקראת בראשונה", כתב השופט. "ער אני להבדל מסוים שיש בין בקשת רשות ערעור להגשת ערעור, הגם שמחוקק המשנה השתמש בשניהם באותו ביטוי 'תמציתי'".

השופט רובינשטיין הוסיף כי "על כותבי בקשות רשות ערעור לראות לנגד עיניהם את הוראת מחוקק המשנה לעניין התמציתיות, ואת משמעותו האפשרית של ייגוע מיותר של בית המשפט. אכן, הם זכאים ליתן ביטוי ראוי למה שברצונם לבקש, כדי לשרת את שולחם-לקוחם, אך ללא הפרזה, כדי שגם לא יושתו – במקרים החמורים – הוצאות לאוצר המדינה".

 

(רע"א 6115/13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.