אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > זוכה מעבירות בנייה ללא היתר: חמישה מבעלי הקרקע השותפים לא הואשמו

אשה במרפסת ביתה בתל אביב.למצולמת אין קשר לכתבה. צילום:אנדר-ויק

זוכה מעבירות בנייה ללא היתר: חמישה מבעלי הקרקע השותפים לא הואשמו


24.10.2013 | עו"ד לילך דניאל

השופטת רונית בש ביטלה מחמת הגנה מן הצדק כתב אישום שהוגש נגד אחד משישה בעלי זכויות בקרקע בירכא בעבירות של בנייה ללא היתר ושימוש חורג: "לא עלה בידי המאשימה להסביר מדוע בחרה להגיש את כתב האישום נגד הנאשם אך ורק מכוח היותו בעל המקרקעין, ואילו נגד יתר בעלי המקרקעין לא הוגש כתב אישום"

כנגד האני אבו דולה, אחד משישה בעלי מקרקעין בכפר ירכא שבצפון, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בעכו שייחס לו עבירות בנייה לאחר שבשנת 2007 נמצא שעל הקרקע בבעלותו הוקם מבנה ללא היתר ונעשה בהם "שימוש חורג". אבו-דולה כפר בעובדות כתב האישום ובהמשך טען ל"הגנה מן הצדק" המתבססת על אכיפה בררנית מטעם המועצה לתכנון ובניה גליל מרכזי בעכו שהעמידה אותו לדין פלילי.

לדברי סנגורו, עו"ד שלומי בלומנלפד, כל שהוכיחה המועצה לתכנון ובניה היה שאבו-דולה היה אחד מששת הבעלים של הקרקע נשוא כתב האישום, וכן הדגיש כי לאף אחד מהבעלים לא נשלחה הזמנה למסור את גרסתו אלא לאדם אחר.

ללא שיקולים ענייניים

השופטת רונית בש מבית משפט השלום בעכו קיבלה כאמור את טענת ההגנה מן הצדק והורתה על זיכויו של אבו-דולה מהאישומים נגדו. בפתח הדברים הזכירה השופטת בש כי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק", המעוגנת בסעיפים 149(10) ו-150 לחוק סדר הדין הפלילי, מאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום בנסיבות בהן הוכח שהרשות פעלה באופן שערורייתי או בדרך רשלנית אשר הביאו לפגיעה של ממש בתחושת הצדק וההגינות. עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש בפרשת בורוביץ (ע"פ 4855/02) כי קבלת טענה מעין זו תיעשה במקרים חריגים ביותר, בהם מתחייבת המסקנה כי לא ניתן להבטיח קיומו של משפט הוגן.

בית המשפט קבע כי אין חולק שכתב האישום הוגש רק נגד אבו-דולה, ואילו יתר חמשת בעלי הזכויות בקרקע לא הועמדו לדין. בנסיבות אלו, נקבע, על המאשימה להראות כי האכיפה הנחזית על פניה כאכיפה בררנית התבססה על שיקולים ענייניים. דא עקא, שלדעת השופטת בש לא עלה בידי המועצה להצביע על שיקולים ענייניים שעמדו בבסיס החלטתה להגיש את כתב האישום נגד אבו-דולה בלבד ולא נגד יתר שותפיו בקרקע שעליה נבנה המבנה הבלתי חוקי.

"תמונה נסיבתית זהה"

השופטת בש הדגישה כי מדובר בשישה אנשים לגביהם קיימת תמונה נסיבתית זהה, שכן אחריותם לביצוע העבירה נובעת מכוח היותם הבעלים של המקרקעין. עוד הוסיף בית המשפט כי מהראיות עלה שחשדה של המועצה בביצוע הבניה הבלתי חוקית הופנה למעשה נגד בנו של אבו-דולה, ענאן, אליו נשלח כנראה מכתב התראה והוא אף צוין בדו"ח העבירה שמולא על ידי מפקח הבנייה כ"נאשם". עם זאת, קבע בית המשפט כי העובדה שהנאשם היה זה שקיבל לכאורה את צו ההפסקה השיפוטי שניתן נגד בנו אינה מצביעה על אחריותו לביצוע העבירה.

עוד הוסיפה השופטת בש כי המועצה אף בחרה שלא לשלוח לאבו-דולה או ליתר בעלי הזכויות הזמנה למסירת גרסתם, ובמקום זה שלחה את ההזמנה לבן, שכלל לא הועמד לדין. לסיכום, קבעה השופטת בש כי התנהלות המאשימה מלמדת כאלף עדים כי זו פעלה בדרך של אכיפה בררנית מבלי לספק ולו הסבר דחוק לפשר ההחלטה, ולכן באיזון בין האינטרס הציבורי המגלם בתוכו את מהות העבירה והצורך בהרתעה, לבין אינטרס הנאשם המגלם את זכותו שלא יופלה לרעה על ידי הרשות – ידו של האחרון על העליונה ומוצדק לבטל את כתב האישום בשל אכיפה בררנית ומכוח קיומה של הגנה מן הצדק.

 

חע"מ 21039-07

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה