אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אמש: מונו וקודמו 29 שופטים ורשמים חדשים, מהם 16 נשים ו-15 עו"ד

אשר גרוניס, שמעון פרס, ציפי לבני בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא ביום 8.10.13. צילום: מארק ניימן, לע"מ

אמש: מונו וקודמו 29 שופטים ורשמים חדשים, מהם 16 נשים ו-15 עו"ד


16.10.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט יגאל פליטמן מונה כצפוי לנשיא בית הדין הארצי לעבודה והשופטת ורדה וירט-ליבנה מונתה לסגניתו. השופט הפלילי גד גדעון גבר על ארבעה מתמודדים וקודם לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קודמה לבית הדין הארצי לעבודה. מיהם הממונים החדשים? ובאילו פרשיות מעניינות פסקו לאחרונה השופטים שקודמו כעת – בכתבה שלפניכם

הוועדה למינוי שופטים מינתה אמש (ג', 15.10.13) את השופט יגאל פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה. השופט פליטמן, שהיה המועמד היחיד לתפקיד, יחליף את הנשיאה היוצאת נילי ארד, הפורשת בעוד חודשיים. פליטמן למד משפטים באוניברסיטה העברית ועבד מעל 10 שנים במוסד לביטוח לאומי. הוא מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בשנת 1988 ובשנת 1997 מונה לכהונת שופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה. כשנתיים לאחר מכן הוא מונה לכהן כשופט בבית הדין הארצי לעבודה ומשנת 2011 פליטמן כיהן שם כסגן נשיא.

לתפקיד סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה מונתה, במקומו של פליטמן, השופטת ורדה וירט-ליבנה, המכהנת משנת 2004 כשופטת בית הדין הארצי לעבודה.

קידום לטובת העובדים

מינוי נוסף בצמרת שופטי בתי הדין לעבודה היא השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, שמונתה לשופטת בבית הדין הארצי לעבודה. השופטת דוידוב-מוטולה מונתה בינואר 2004 לכהונת שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ובנובמבר 2008 קודמה לכהונת רשמת בבית הדין הארצי לעבודה.

פסקי הדין של השופטת דוידוב-מוטולה מתאפיינים בכתיבה ברורה ומסודרת. היא התפרסמה לאחרונה בפרשה שבה פסקה פיצוי של כ-60 אלף שקל למישל מלכה, מועמד למשרת פרמדיק בתעשייה האווירית, על שנפסל בשל מוצאו המזרחי (תע"א 3816-09). במקרה אחר פסקה לאחרונה כי עורך דין שפוטר תוך פחות מחודשיים, בגלל חוסר כדאיות כלכלית, יפוצה ב-85 אלף שקל (תע"א 3752-10). ואילו במקרה שבו העובד פוטר לאחר שהתברר כי הוא נשא איידס, השופטת דוידוב-מוטולה חייבה את המעסיקה לפצות אותו ב-42 אלף שקל (תע"א 5645-09).

לפני כשנה חייבה דוידוב-מוטולה כשופטת בבית הדין הארצי לעבודה את אוניברסיטת בר-אילן לפצות בסכום של 50 אלף שקל עובדת שאולצה לפרוש לגמלאות בהגיעה לגיל 67, לאחר שנקבע כי היה על האוניברסיטה לשקול באופן פרטני את בקשתה להמשיך ולעבוד לאחר גיל הפרישה ולא לדחות אותה אוטומטית. השופטת דוידוב-מוטולה הצביעה על קיומה של אפליה תעסוקתית נגד עובדים בגיל מתקדם והבהירה כי קיימים סימני שאלה בדבר מידתיותו של הסדר הפרישה הכפוי בגיל ביולוגי אחיד, אך קבעה כי ראוי להותיר את ההכרעה בשאלות החוקתיות לבית המשפט העליון (ע"ע 209/10).

ממאריך מעצרים לשופט מחוזי

הוועדה למינוי שופטים החליטה אמש גם לקדם את השופט גד גדעון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופט גדעון גבר על ארבעה מתמודדים נוספים על התפקיד הנחשק מקרב שופטי ערכאות השלום והמשפחה: אריאל חזק, אבירה אשקלוני, ניצנה בן-דוד גרדוס ואחמד אבו פריחה.

השופט גדעון התמחה בשנת 1996 אצל כבוד השופט חיים פיזם בבית המשפט המחוזי בחיפה, ומונה ביוני 2002 לכהונת רשם בבית משפט השלום בבאר שבע. בינואר 2006 מונה לכהונת שופט של בתי משפט השלום במחוז הדרום, וכחלוף שנתיים סיים תואר שני במשפטים באוניברסיטת חיפה.

כשופט פלילי בבית משפט השלום בבאר שבע התפרסם השופט גדעון בין היתר כמי שגזר שמונה חודשי מאסר על תקיפת פקידת קבלה בקופת חולים. עמיתו לספסל השיפוט בשלום בבאר שבע, השופט נסר אבו טהה, גזר לאחרונה שבע שנות מאסר על מי שניסה להעביר שתי מנות הרואין לאשתו שישבה על ספסל הנאשמים ובמשמורת של שב"ס באולמו של השופט גדעון בבית משפט השלום בדימונה.

כשופט לעניינים פליליים דן השופט גדעון בעיקר בענייני מעצרים. כך למשל, הטיל מעצר בית מלא על רב היישוב "ברוש" החשוד בגניבת גווילים של ספרי תורה. במקרה אחר הטיל מעצר בית מלא על בן 67 החשוד בהמתת בעלי חיים על ידי רעל בקיבוץ שבו הוא מתגורר.

עובד שכזה

בנוסף לקידום השופטים הזוטרים, בחרה אמש הוועדה שופטים ורשמים בכירים חדשים. לתפקיד רשם בית הדין הארצי לעבודה מונה כמאל אבו קאעוד. כרשם בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים התפרסם אבו-קאעוד בחיובו של מנהל פאב בשכר עבודה ופיצויי הלנה שהגיעו לברמנית שהועסקה אצלו. מנהל הפאב התכחש לקיומם של יחסי עבודה עם הברמנית, וטען כי היא בסך הכול התנדבה כחלק ממערכת יחסים רומנטית שהתנהלה ביניהם. אך הרשם אבו-קאעוד קבע כי אמנם התפתחה במהלך תקופת עבודתה של הברמנית בפאב מערכת רומנטית בינה לבין המעסיק, אבל גם התקיימו יחסי עבודה לכל דבר ועניין. הברמנית לא קיבלה שכר במהלך תקופת עבודתה, למעט תשרים וסכומים זניחים ממנהל הפאב. בנסיבות המקרה, הרשם אבו-קאעוד מצא לנכון לחייב אותו בפיצויי הלנה ובהוצאות גבוהות יחסית (דמ"ר 5666-06-11).

לשופטים בבתי הדין האזוריים לעבודה בתל אביב נבחרו מי שכיהנו בו עד כה כרשמים: חופית גרשון ותומר סילורה. הרשם סילורה התפרסם בהכרעתו בסיפור חריג במורכבותו ובעוצמתו: בעוד שהעובד טען בלהט כי עבד אצל הנתבע במשך כשלושה חודשים, שישה ימי עבודה בשבוע, מבלי לקבל כל תמורה בעבור העבודה, טען מנגד המעביד כי העובד לא עבד אצלו מעולם ואפילו לא דקה אחת. העובד, שתבע את שכרו 30,600 שקל, טען כי במסגרת עבודתו עבד בסידור סחורה על המדפים בתוך החנות (בשר, מוצרי חלב, שתייה וכולי) וכן בעבודות שליחויות.

בעל החנות טען להגנתו כי התובע לא הועסק אצלו כלל. לדבריו, התובע הסתובב באזור החנות במשך כשנה וחצי-שנתיים, ישב על ספסלים הממוקמים ליד החנות, קרא עיתונים, ככל הנראה מאחר שלא עבד. התובע החל להיראות יותר ויותר באזור החנות והדבר הציק לאשתו של הנתבע והתובע התבקש להפסיק להסתובב באזור. בשלב מסוים התובע החל לתפוס אנשים שקנו בחנות על מנת לעזור להם לסחוב את הקניות ולאחר שלקוחה של החנות התפרצה לעברו הזמין לו הנתבע משטרה. לאחר מכן התובע לא נראה עוד כמעט באזור החנות.

לאחר שכל עדי הנתבע העידו, כל אחד בתורו, כי מעולם לא ראו את התובע עובד בחנות או מבצע משלוחים – הגיע הרשם סילורה למסקנה שיש לדחות את התביעה. "אני מתקשה להאמין שעובד המועסק במשך 3 חודשים, 6 ימי עבודה בשבוע, 13 שעות בכל יום, ידרוש בטרם הגשת התביעה סכום שאינו משקף נכונה את שעות העבודה ולפיכך, אין ספק שהשינוי הדרמתי בין הסכום שדרש התובע בטרם הגשת התביעה לבין גובה סכום התביעה, פוגע במהימנות גרסת התובע", פסק הרשם סילורה (ש"ע 40762-01-11).

מהסנגוריה לכס השיפוט

שני מינויים מפתיעים ומבורכים משורת הסנגוריה הפלילית לכס השיפוט ניתנו אמש במינויים הראויים לבתי משפט השלום במחוז מרכז של עורכת הדין מירב גרינברג ועורכת הדין אפרת פינק. ממינויים אלה נראה כי פסו ימי המינויים הטבעיים של פרקליטים ותובעים לכס השיפוט, והגיע הזמן למנות סנגורים בכירים ומנוסים מהפרקטיקה שיאזנו בפסיקותיהם בעתיד הנראה לעין את רף ההרשעות הגואה בישראל (העומד על 90% לפי הממצאים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012).

עוה"ד גרינברג שימשה אמנם בעברה כראש לשכת תביעות במשטרת נתניה, אבל לימים חצתה את הגדר ועברה לעבוד כסניגורית שותפה במשרד של עורכת הדין הפלילית רויטל סוויד. בבלוג "פוסטה", של העיתונאי אמיר זוהר, נכתב כך על מינויה של גרינברג: "מדובר במשפטנית פלילית מהדרגה הראשונה, מנוסה, פרקטית וחדת מחשבה, שמגיעה לכהונתה כשופטת כאשר היא מכירה היטב את העבודה בשני הצדדים של החוק, ובמיוחד זה של העולם הפלילי המובהק. מצד אחד, היא זכתה להערכה רבה ואפילו הערצה במשטרה, ובעיקר במרחב שרון בו עבדה מרבית הזמן. מצד שני, היא מכירה היום מקרוב עבריינים בכירים ביותר, וגם זוטרים, מה שעשוי לתרום לאובייקטיביות שלה ולעזור לה להיות שופטת טובה יותר. ימים יגידו".

ואילו עוה"ד פינק ניהלה עד כה את מחלקת המשפטים החוזרים בסניגוריה הציבורית, ולזכותה רשומים הישגים רבים בנושא. לאחרונה מסרה לפניית פורטל חדשות תקדין בעקבות פרסום של אחד ההישגים האחרונים שלה בבית המשפט העליון, כי "בשנה האחרונה קיבלה כב' השופטת עדנה ארבל ארבע בקשות למשפט חוזר. המדובר במגמה מבורכת של בית המשפט העליון להכיר באפשרות של טעות. מגמה זו מחזקת את אמון הציבור בבתי המשפט".

לבקשת פורטל חדשות תקדין מסר הסנגור הראשי ד"ר יואב ספיר את ברכת הדרך לקולגה הבכירה: "שוב אני שמח לבשר כי הוועדה לבחירת שופטים מינתה עורכת דין מהצוות הפנימי לכהונת שופטת. הפעם זו אפרת פינק, שהצטרפה לסניגוריה הציבורית בשנת 2003 לאחר שהיתה עוזרת משפטית של השופט יעקב טירקל, יועצת משפטית של עמותת 'ידיד' ועורכת דין במשרד אזרחי. בסניגוריה הציבורית היא הקימה את המחלקה למשפטים חוזרים וכיהנה כמנהלת המחלקה. בנוסף לתפקיד מורכב זה, אותו מלאה אפרת במקצועיות ובהצלחה יתרה, היא מילאה תפקידים נוספים בסניגוריה הארצית וטיפלה בתיקים עקרוניים בבית המשפט העליון".

ד"ר ספיר הוסיף כי "כמי שעבד עם אפרת בשנים האחרונות באופן כמעט יומיומי, אני סמוך ובטוח כי גם בתפקידה החדש היא תעשה חיל. יש לה את כל הכישורים והתכונות הדרושים לכך – היא משפטנית מעולה, בעלת שכל ישר, חרוצה, יעילה ואוהבת אדם. המינוי שלה הוא ברכה למערכת השפיטה".

נציין כי עוה"ד פינק פרסמה לאחרונה מאמר מכונן על תופעת המשפטים החוזרים, ביחד עם עוה"ד ד"ר רתם רוזנברג-רובינס, בכתב העת "מעשי משפט" (כרך ה', 2013). במאמרן "על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל" מודגש כי מאז קום המדינה ביטל בית המשפט העליון שלנו לאחר תום המשפט הרשעות והורה על קיום משפט חוזר ב-23 מקרים בלבד, מתוכם רק 14 נידונים זוכו בסופו של דבר. בהשוואה לארצות הברית, מצבה של ישראל מפגר גם בתחום הרשעות שווא. שכן, מאז שנת 1989 ועד היום בוטלו בארצות-הברית, לאחר תום המשפט, כמעט 900 הרשעות, תוך שהנידונים זוכו מהעבירות זיכוי מלא.

עוה"ד פינק השיקה לפני כשנה בסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים פרויקט לזיכויים של נאשמים שהורשעו על אף שהם חפים מפשע. במסגרת הפרויקט נבדקים תיקי אסירים ויוחלט אם לבקש לערוך להם משפט חוזר. ‏‎‎מדי שנה מגיעות למשרדי הסנגוריה הציבורית כ-30 בקשות של אנשים שהורשעו בביצוע עבירות חמורות ונשפטו לשנים ארוכות בכלא, הטוענים באופן עקבי ונמשך לחפותם. הטיפול בבקשות אלה הוא מורכב, ובשל מגבלות משפטיות וביורוקרטיות, הודתה בעבר עוה"ד פינק כי בקשות אלה אינן זוכות להתייחסות ראויה.

מיד ימינו של השופט רובינשטיין לשופט משפחה

שלושה עורכי דין מהפרקטיקה מצטרפים לשורות השופטים בענייני משפחה: במחוז הצפון מונו עורכת הדין ורד ריקנטי-רוסהר ועו"ד מחמוד שדאפנה, ואילו במחוז הדרום נבחרה לכהונת שופטת משפחה עורכת הדין פאני גילת-כהן.

מינוי נוסף לערכאת משפחה, הפעם בירושלים, הוא קידומו של הרשם ערן שילה. לשילה רקורד עשיר של עשייה שיפוטית וצבאית: רק לפני כשנה מונה לרשם בבית המשפט למשפחה שבו קודם אמש לשיפוט. הוא התמחה ב-2005 בבית המשפט העליון אצל השופט המכהן אליקים רובינשטיין, ובשנים 2012-2005 אף שימש כעוזרו המשפטי של רובינשטיין. בשנים 2012-2008, במקביל לעבודתו בבית המשפט העליון שימש שילה מגשר בסכסוכי משפחה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה בבירה. באותן השנים הוא גם הספיק לשרת במילואים כתובע צבאי (בדרגת סגן) לאחר מספר שנות מילואים בחטיבת השריון.

קידום נוסף של רשמת לתפקיד שיפוטי, הפעם בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, הוא של הרשמת סיגלית אופק. 

לשופטים בבתי משפט השלום במחוז תל אביב נבחרו עורכי הדין אביים ברקאי ועמית יריב. ואילו לבתי משפט השלום במחוז הצפון קודמה הרשמת רגד זועבי, ומונו לראשונה עורכת הדין מורן מרגלית ועו"ד דניאל קירס.

בנוסף, שופטת התעבורה מזה כארבע שנים, עדי במביליה, מונתה לתפקיד שופטת בית משפט השלום במחוז הצפון. את הכיסא שלה תייאש מהיום ככל הנראה עורכת הדין מנאל חליאל-דיאב, שמונתה אמש לבית המשפט לתעבורה במחוז הצפון, לאחר ששימשה עד כה כסניגורית חיצונית בסנגוריה הציבורית במחוז הצפון. הסנגור הראשי ד"ר ספיר מסר לתקדין כי "את מנאל איני מכיר אישית, אך שמעתי את שבחה מאנשי הצפון. ברכות ואיחולי הצלחה גם לה".

לשופטים בבתי משפט השלום בדרום קודמה הרשמת הבכירה עפרה גיא, ומונו עורכי הדין אמיר דורון ואורנה סנדלר-איתן. גיא התמחתה בזמנו בבית משפט השלום בקרית-גת אצל השופטת רחל ברקאי, ומאז מינויה ב-2006 משמשת רשמת בבית משפט השלום באילת.

עו"ד אלעזר נחלון נבחר לשופט בבית משפט השלום במחוז ירושלים.

עורכת הדין בלהה יהלום נבחרה לתפקיד רשמת בכירה לבתי משפט השלום מחוז בירושלים.

עורכת הדין עידית קצבוי מונתה אף היא לתפקיד רשמת בכירה, אבל לבתי משפט השלום בתל אביב.

שתי רשמות בהוצאה לפועל, אושרית הובר-היימן ונעמה פרס, יכהנו מהיום בתפקיד של רשמת בכירה בבתי משפט השלום. הובר-היימן תכהן במחוז המרכז ופרס תכהן במחוז תל אביב.

16 נשים וארבעה בני מיעוטים

יצוין כי מבין 25 השופטים וארבעת הרשמים הבכירים שמונו אמש, ישנן 16 נשים וארבעה בני מיעוטים.

בוועדה, שהתכנסה בלשכת שרת המשפטים בירושלים, חברים יו"ר הוועדה שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, המשנה לנשיא השופטת מרים נאור, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל (נציגי בתי המשפט), שר הפנים גדעון סער ושר הכלכלה נפתלי בנט (נציגי הממשלה), חבר הכנסת יצחק כהן (ש״ס), חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג (עבודה), עורכת הדין רחל בן-ארי ועורך דין חאלד זועבי (נציגי לשכת עוה"ד).

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה