אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד אריאלה סגל-אנטלר הלכה לעולמה

עו"ד אריאלה סגל-אנטלר. צילום:דובר משרד המשפטים

פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד אריאלה סגל-אנטלר הלכה לעולמה


08.10.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

בשנים האחרונות נאבקה עוה"ד סגל-אנטלר במחלה קשה, וחרף מחלתה המשיכה לעמוד בראש פרקליטות מחוז תל אביב, עד שלפני כחודש הודיעה על פרישתה. הבוקר הלכה לעולמה והיא רק בת 57. הלווייתה תתקיים מחר (ד') בשעה 14:00 בבית העלמין ירקון

משרד המשפטים הודיע בצער על פטירתה בטרם עת של פרקליטת מחוז תל אביב לעניינים פליליים, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר ז"ל.

בשנים האחרונות נאבקה עוה"ד סגל-אנטלר במחלה קשה, וחרף מחלתה המשיכה לעמוד בראש פרקליטות מחוז תל אביב, עד שלפני כחודש הודיעה על פרישתה. הבוקר הלכה לעולמה.

עוה"ד סגל-אנטלר היתה רק בת 57 בפטירתה. היא היתה נשואה ואם לשניים.

הלווייתה תתקיים מחר, והמועד המדויק יימסר מאוחר יותר.

הובילה רפורמות בהליך הפלילי

רק לפני שלוש שנים נבחרה עוה"ד סגל-אנטלר לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב לעניינים פליליים.  עוה"ד סגל-אנטלר למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב. את דרכה בפרקליטות החלה בשנת 1985. במהלך השנים טיפלה במספר רב של תיקים פליליים בכל הערכאות השיפוטיות ובכל התחומים – בפשיעה חמורה, תיקי אונס, תיקי רצח ועבירות צווארון לבן.

כמו כן, עמדה בראש פורומים שונים, לרבות הפורום לבחינת הליכים חילופיים להליך הפלילי,  צוות ההיגוי הפלילי הארצי, והצוות שעסק בפרויקט "תנופה" אשר מטרתו התאמת מערכת המחשוב והמידע בפרקליטות לצרכים העתידיים.

ממשרד המשפטים נמסר כי "אריאלה סגל-אנטלר היתה משפטנית מעולה. בשנות עבודתה התבלטה במקצועיותה, באנושיותה, באהבתה למקצוע ובמסירותה. מותה הוא אבדה כבדה לפרקליטות בפרט ולמשרד המשפטים בכלל. אנו משתתפים בצער המשפחה".

ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד דורון ברזילי, מסר כי "לשכת עורכי הדין ואני מרכינים ראשנו ומביעים צער עמוק על פטירתה. אריאלה, זיכרונה לברכה, הייתה פרקליטה אמיצה ואידיאולוגית, נאמנה לדרכה, שהשוויון והצדק, הן החברתי, הן המוסרי והן המשפטי, עמדו כנר לרגליה. אריאלה אהבה את הפרקליטות, ופעלה תמיד על מנת לדאוג לאינטרס הציבור במובנו הרחב והערכי ביותר. יהי זכרה ברוך".

מחיר הרשלנות

מינויה לתפקיד הבכיר כפרקליטת מחוז תל אביב לא היתה סוגה בשושנים, ועל המינוי העיבה הביקורת שספגה על התנהלותה ב"פרשת הנשיקה" של שר המשפטים לשעבר חיים רמון. כזכור, לפני מינויה לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב שימשה עוה"ד סגל-אנטלר כתובעת במשפטו של השר רמון, בפרשה המכונה "פרשת הנשיקה". ביוני 2010 נקבע בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי "ממצאי הבדיקה מצביעים על ליקויים משמעותיים אשר גרמו לתקלה החמורה שבעטייה לא הועברו לנאשם – מר רמון – חומרים הנוגעים למשפטו שמקורם בהאזנות סתר. ליקויים אלו לא נבעו מכשל מערכתי או ארגוני אלא בעיקר מכשל אישי של בעלי התפקידים שעסקו במלאכה ומאי-קיום הכללים על ידי אותם בעלי תפקידים". מבקר המדינה הגיע למסקנה כי "תקלה זו היא בגדר רשלנות ממשית אף כי לא היה בה זדון, ובגינה יש לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפי המעורבים".

עוה"ד סגל-אנטלר מיאנה להשלים עם הביקורת שנמתחה עליה, וביחד עם פרקליטת מחוז תל אביב באותם הימים, עו"ד רות דוד, הגישה עתירה לבג"ץ נגד דו"ח מבקר המדינה על תיפקודן בפרשת רמון. בעתירתן לבג"ץ נטען כנגד הפעלת שיקול דעתו המוטעה של המבקר, החורג לטענתן ממתחם הסבירות, עקב הסתמכות על ממצאים עובדתיים שגויים. הדבר הוביל, לטענתן, לפגיעה בשמן הטוב. וכן כנגד חריגה מסמכות מצידו של מבקר המדינה.

עניין של פרופורציה

שופטי בג"ץ לא עשו הנחות לשתי הבכירות בפרקליטות המדינה ובשולי פסק דינם המנומק והמקיף הביעו תקווה כי "העותרות ישכילו... לראות פרשה זו בפרופורציה". השופטת מרים נאור דחתה את העתירה, בהסכמת השופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן, ופסקה כי "ככלל, הביקורת השיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על בחינת הראיות עליהן הסתמך המבקר, או על הסקת המסקנות מהן. זאת, בשים לב למתחם שיקול הדעת הרחב המוקנה למבקר ומעמדו החוקתי של מוסד מבקר המדינה שעוגן בחוק יסוד: מבקר המדינה".

השופטת נאור הוסיפה וציינה בפסק הדין כי במישור של סבירות החלטת המבקר, הרי ש"גם גופים אחרים הגיעו למסקנה כי התנהלותן של העותרות עלתה כדי רשלנות וכי היה עליהן לדרוש את דפי ההפקה: ממצאיו של השופט ברנר; ממצאיו של השופט זיילר. וכן, המלצות דו"ח גוטליב ודו"ח למברגר לפיהן על הפרקליטוּת לדרוש את דפי ההפקה על מנת לערוך בקרה על סיווג השיחות שנעשה על ידי המשטרה". זאת, הגם שמוסכם על כולם כי אין בנמצא נוהל כתוב המחייב דרישה של דפי הפקה, אך המבקר הסתמך בחוות דעתו על הנחיית פרקליט המדינה בנושא.

באשר למישור הסמכות של מבקר המדינה בעניינן של העותרות, פסקו שופטי בג"ץ כי המבקר לינדנשטראוס לא חרג מהסמכות שהקנתה לו הממשלה בהחלטתה. "יש לציין כי המבקר התייחס בחוות הדעת גם לתלונות אחרות שהוגשו בעניין האזנות סתר, אך מצא כי יש מקום לחקור לעומק רק את התלונה הנוגעת לפרשת חיים רמון", קבעו שופטי בג"ץ. "וזאת, מאחר שבשונה מהתלונות אחרות, התלונה הוגשה בשנים האחרונות, היא אינה נמצאת בטיפול מקביל של גורם אחר, והאירועים נשוא הפרשה התרחשו לאחר רפורמות משמעותיות והפקת לקחים בתחום האזנות הסתר".

בין שאר שיקולי אי-ההתערבות של שופטי בג"ץ בעתירה נקבע כי "העותרת 2 (עוה"ד סגל-אנטלר ז"ל) מונתה לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב, במקום העותרת 1 (עוה"ד רות דוד) שפרשה מסיבות שאינן קשורות לחוות הדעת נשוא העתירה. אשר על כן, נימוקי העותרות לא שכנעוני כי המבקר חרג מסמכותו או כי יש הצדקה להתערבותנו" (בג"ץ 4870/10, מיום 23.6.2011).

כזכור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ), עו"ד מלכיאל בלס, החליט לאחר דו"ח מבקר המדינה בפרשת רמון שלא לנקוט בצעדים מינהליים או משמעתיים נגד עוה"ד סגל-אנטלר ודוד. לאחר ששמע את כל המעורבים בפרשה, החליט עוה"ד בלאס כי בתיקם האישי של כל הארבעה יתויקו החלקים הרלוונטיים של חוות דעת מבקר המדינה ושל חוות דעתו. עוה"ד בלאס החליט כי "מידע זה, הכולל את פרטי ההתייחסות לרשלנות שיוחסה לנוגעים בדבר, הובא בפני גורמי המשטרה השוקלים את קידומו של סנ"צ ערן קמין, ובפני ועדת המכרזים לבחירת פרקליט מחוז תל-אביב, אך אין הוא מהווה מניעה משפטית לקידומם בתפקיד, אם יימצאו המתאימים ביותר לכך".

בגיבוש עמדתו של עוה"ד בלאס "ניתנה הדעת גם לכך כי מדובר בעובדי ציבור שמילאו וממלאים תפקידים בכירים בתחום אכיפת החוק במשך שנים רבות, ולמעשה כבר שילמו את המחיר עבור הרשלנות שדבקה בהתנהגותם בכל תהליכי הבדיקות שעברו בארבע השנים האחרונות".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה