אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד הארצי: יום המנוחה של העובד חייב לחול רק בשישי, שבת וראשון

בית הדין הארצי לעבודה. צילום: גולף בראבו

ביה"ד הארצי: יום המנוחה של העובד חייב לחול רק בשישי, שבת וראשון


02.10.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

עוד קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מסירת תלוש שכר לעובד היא חובה שאיננה עבירה של זוטי דברים וכי הסתמכות המעסיק על אנשי מקצוע לא פוטרת אותו מאחריות לעובד. ההנחיות החדשות הללו נקבעו במסגרת שלושה ערעורים שהגיש משרד הכלכלה – אותם קיבל בית הדין הארצי לעבודה – על קביעות של בית הדין האזורי לעבודה שנהפכו. באחד התיקים נפסק באזורי קנס סמלי מגוחך על המעביד בסך של 12 שקל (!)

אי-מסירת תלושי שכר איננה עבירה של "זוטי דברים" ואין די בכך שהמעביד מראה לעובדיו תלושי שכר ומסביר להם את אופן חישוב שכרם לפיו, אלא עליו להשאיר בידם עותק מתלוש השכר. כך פסק לראשונה בית הדין הארצי לעבודה בהלכה חדשה ומחייבת.

כמו כן, פסק בית הדין הארצי לעבודה כי על פי חוק יום המנוחה על המעביד לאפשר יום מנוחה לעובדים רק באחד משלושת הימים הקבועים בחוק: שישי, שבת וראשון, וכי שבוע ימים הוא מיום ראשון עד יום שבת.

בתוך כך, נפסק גם על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי המעביד אינו יכול להסתמך על אנשי מקצוע לגבי עניינים בסיסיים שהוא צריך לדעת כמעביד, שצריך להיות תחום מומחיותו, כמו עניינים של שכר מינימום ועניינים של ניכוי בגין הוצאות מגורים.

קנס סמלי על סך 12 שקל בלבד(!)

בכך הפך הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה – בראשות סגן הנשיאה (המועמד כעת לתפקיד הנשיא החדש) השופט יגאל פליטמן, בהסכמת השופטים עמירם רבינוביץ' ואילן איטח – שלוש פסיקות קודמות של בתי הדין האזוריים ברחבי הארץ, וקבע הלכות מנחות חדשות ומחייבות הנוגעות לזכויות עובדים ודיני עבודה. ההלכות החדשות של בית הדין הארצי לעבודה נקבעו בעקבות ערעור התביעה הכללית במשרד הכלכלה על פסקי דין קודמים כאמור, ומבהירה את חובות המעסיק בסוגיות שונות הנוגעות להעסקת עובדים.

ההלכה המנחה – שקבעה כי אי-מסירת תלושי שכר איננה עבירה של זוטי דברים ואין די בכך שהמעביד מראה לעובדיו תלושי שכר ומסביר להם את אופן חישוב שכרם לפיו, אלא עליו להשאיר בידם עותק מתלוש השכר – ניתנה במסגרת ערעור שהגישה המדינה בהתייחס להכרעת דין מזכה בבית הדין האזורי לעבודה בעילה של זוטי דברים. העבירה בכתב האישום היא עבירה של אי-מסירת תלושי שכר לעובדים זרים בניגוד להוראות חוק הגנת השכר וחוק עובדים זרים.

הזיכוי במסגרת פסיקת בית הדין האזורי בוטל, כאשר בית הדין הארצי הרשיע את הנאשם, וקבע: "כאן המקום להדגיש כי בנסיבות המקרה לא הייתה מחלוקת ששלושה מהתלושים לא הומצאו לעובדיו של המשיב. המשיב מצדו היה מציג לעובדיו כל חודש את תלושי השכר ומסביר להם את הפירוט. אי-מסירת תלושי שכר בנסיבות המקרה שלפנינו איננה עבירה של זוטי דברים. אין די בכך, שהמעביד מראה לעובדיו תלושי שכר ומסביר להם את אופן חישוב שכרם לפיו, אלא עליו להשאיר בידם עותק מתלוש השכר וזאת על מנת לאפשר לעובדים לבדוק באופן עצמאי ואובייקטיבי, שלא מפי המעביד, את נכונות הפרטים הרשומים בתלוש השכר. ייתכן מקרה בו המעביד יטעה בתום לב לגבי ניכוי מסוים שנוכה מעל המותר וכולי, אך לא יתכן שבמקרים שכאלה לא תהיה בידי העובד האסמכתא ובכלי הזמין לבדיקת פרטי התלוש כפי שהוצג לו על ידי מעבידו".

בית הדין הארצי לעבודה הטיל בנסיבות פרשה זו קנס פלילי על המעסיק תמיר פיינשטיין, בסך של 12 אלף שקל ב-24 תשלומים שווים (ע"פ 4947-01-13).

שלושת ימי המנוחה

ההלכה המנחה הנוספת, בנוגע ליום המנוחה, ניתנה במסגרת תיק שבו הנאשמים הורשעו בבית הדין האזורי לעבודה בעבירה של העסקה במנוחה השבועית של עובד (לא יהודי) בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. הערעור נסב על קולת העונש, משום שבגזר הדין של בית הדין האזורי לעבודה נקבע קנס סמלי על סך 12 שקל בלבד(!) על כל אחד מהנאשמים מתוך התחשבות של בית הדין האזורי לתת לעובד שאינו יהודי יום מנוחה שאינו שישי, שבת או ראשון.

בית הדין הארצי לעבודה הפך כאמור את הקביעות המשפטיות שגרמו לבית הדין האזורי לגזור את דינם של הנאשמים באופן נמוך קיצונית, וקבע מפורשות כי "הכלל הוא שעל המעביד לתת לעובד שאינו יהודי יום מנוחה כקבוע בחוק, אך ורק מבין שלושת הימים לגביהם ניתן לקבל יום מנוחה. דהיינו הימים שישי, שבת וראשון ולא מעבר לזה. למען הסר ספק מבואר בזאת כי שבוע ימים הוא מיום ראשון עד יום שבת".

בנסיבות הפרשה, החליט בית הדין הארצי לעבודה להשית על חברת מרק שנטל (ישראל) בע"מ קנס של 15 אלף שקל, שישולם ב-30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. ואילו מנכ"ל החברה, מרדכי ליטבק, נקנס בסך של 3,000 שקל שישולם בשישה תשלומים חודשיים שווים (ע"פ 64034-12-12).

בעייתיות בהסתמכות

ואילו בתיק השלישי, משמעות ההלכה המנחה היא שמעביד לא יכול להסתמך על אנשי מקצוע לגבי עניינים בסיסיים שהמעביד צריך לדעת כמעביד ושזהו לכאורה צריך להיות תחום מומחיותו כמו עניינים של שכר מינימום ועניינים של ניכוי בשל הוצאות מגורים. המדובר בערעור של המדינה לאחר זיכוי בבית הדין האזורי לעבודה בעבירה של ניכויי-יתר עבור הוצאות מגורים לעובדים זרים במשק חקלאי, בניגוד להוראות חוק עובדים זרים.

בדיון בבית הדין הארצי בוטל הזיכוי והמעסיק הורשע. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי "...מצאנו מקום להעיר כי ישנה בעייתיות בהסתמכות לגבי עניינים בסיסיים שהמעביד צריך לדעת כמעביד ושזהו לכאורה צריך להיות תחום מומחיותו כמו עניינים של שכר מינימום ועניינים של ניכוי בגין הוצאות מגורים – עליהם ניתן לעמוד על נקלה ללא צורך בחישובים מתוך קריאת הדין עצמו שעל פניו איננו נתון לפרשנות".

בית הדין הארצי הטיל על המעסיק יוסף לסרי קנס על סך של 10,000 שקל (ע"פ 20815-02-13).

מסר ברור למעסיקים

"בית הדין הארצי לעבודה העביר לאחרונה מסר ברור למעסיקים – הוראות חוקי העבודה הן מהותיות וגם נושאים שנתפסים כטכניים אינם זוטי דברים", אומרת בתגובה גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה. "חשוב שמעסיקים יהיו מודעים לכך וכן לעבודה שהם לא יכולים להסתמך על אחרים לגבי עניינים בסיסיים שעליהם להיות מודע להם כמעביד ולטעון לאי-ידיעת הדין – הדבר רלוונטי הן לגבי מעסיקים והן לגבי נושאי משרה רלוונטיים".

 

ע"פ 4947-01-13

 

ע"פ 64034-12-12

 

ע"פ 20815-02-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה