אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תקדים: זוכו מעבירות בנייה בגלל ששכניהם בנו קומות בשתיקת העירייה

אישה במרפסת ביתה בתל אביב. למצולמת אין קשר לכתבה. צילום: אנדר-ויק

תקדים: זוכו מעבירות בנייה בגלל ששכניהם בנו קומות בשתיקת העירייה


29.09.2013 | עו"ד לילך דניאל

בצעד נדיר זוכו נאשמים מעבירות בנייה ללא היתר של כ-7 מ"ר בלבד בדירתם שברמת גן, לאחר שנמצא כי שניים משכניהם הצמודים הוסיפו כל אחד קומה שלמה, אבל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית רמת גן החרישה ולא עשתה דבר. השופט יעקב שקד: "מדובר בהבדל מתריס, המבליט ומחריף את עוצמת הפגם שנפל בהתנהלות הרשות. גם לאחר שהטענה הועלתה בדיון, שקטה הרשות על שמריה, לא פעלה נגד השכנים ולא הסבירה מדוע"

בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן הורה לאחרונה לבטל כתב אישום שהוגש נגד בני הזוג חיים ונילי שמאי בשל עבירות בנייה ללא היתר, מחמת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית מצד הרשויות. זאת, לאחר שנמצא כי המאשימה נקטה באכיפה בררנית נגד בני הזוג, מאחר שלא ננקטו כל הליכים נגד שכניהם אשר ביצעו עבודות בנייה נרחבות הרבה יותר ללא היתר כדין.

מכתב האישום שהגישה הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית רמת גן עולה כי בני הזוג שמאי ביצעו עבודות בנייה בדירתם בעיר, שעיקרן תוספות של כ-7 מ"ר בחלק העורפי של הדירה וכן הריסת גדר ובניית גדר בטון במקומה. כל זאת, מבלי שקיבלו לכך היתר כדין מהרשויות.

בני הזוג שמאי הודו בביצוע מרבית העבודות הנטענות ללא היתר, אבל העלו טענת "אכיפה בררנית" לפיה שני השכנים בסביבתם הקרובה ביצעו אף הם עבירות דומות וכלל לא הועמדו לדין.

הבדל מתריס

בפתח דבריו הזכיר השופט יעקב שקד את ההלכה הפסוקה בפרשת בורוביץ (ע"פ 4855/02), בה קבע בית המשפט העליון שלושה שלבים לבחינת טענת "הגנה מן הצדק": הראשון – זיהוי הפגמים שנפלו בהליך במנותק משאלת החפות או האשמה, השני – בחינה האם קיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יפגע קשות בתחושת הצדק וההגינות, והשלישי – האם ניתן לרפא את הפגמים שלא באמצעות ביטול כתב האישום.

בעניינה של אכיפה בררנית, נקבע כי אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה פסולה בשל המשאבים המוגבלים של הרשות, להבדיל מאכיפה שרירותית. בעניינם של בני הזוג שמאי ציין בית המשפט לעניינים מקומיים שמחומר הראיות עלה כי לעומת הבנייה המצומצמת ביותר שביצעו הנאשמים – בבתים הסמוכים לביתם בוצעו עבודות בנייה נרחבות ללא היתר,במסגרתן הוספו קומות שלמות לבתים בתקופה שבסמוך לביצוע הבנייה על ידי הנאשמים ומבלי שננקטו נגד בעלי אותם בתים הליכים כלשהם.

השופט שקד פסק כי מדובר בהבדל מתריס, המבליט ומחריף את עוצמת הפגם שנפל בהתנהלות הרשות. לכך הוסיף בית המשפט את התנהגות הוועדה לתכנון ובנייה לאחר הגשת כתב האישום, ובכלל זאת הגשתו כ-3.5 שנים לאחר ביצוע העבירה, אי-הצגת ראיות הזמה נגד הראיות הברורות שהציגו הנאשמים בדבר הבנייה אצל שכניהם, והימנעות המאשימה מנקיטת הליכים נגד השכנים גם לאחר שהועמדה על מחדלה במהלך ניהול המשפט.

תחושת חוסר הצדק הייתה "חריפה וזועקת לשמיים"

בנוסף, נמנעה ועדת התכנון והבנייה מהצגת מדיניות ונהלים שיסבירו מדוע ננקט ההליך נגד הנאשמים ולא נגד שכניהם. לפיכך נקבע כי עוצמת הפגמים שנפלו בהליך הייתה גבוהה, וכי הוכח שאכן מדובר באכיפה בררנית פסולה שלא הוצג לה כל הסבר. בית המשפט המשיך וקבע כי לא ניתן לקיים את ההליך הפלילי בצורה הוגנת חרף הפגמים, שכן תחושת חוסר הצדק הייתה "חריפה וזועקת לשמיים", גם אם התנהלותה של ועדת התכנון נבעה מהתרשלות גרידא.

לבסוף נקבע כי אין מנוס מביטול כתב האישום במקרה זה, שכן בהתחשב בנסיבות לא ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר. בשולי הדברים הבהיר בית המשפט כי למרות שהפסיקה הכירה בבנייה בלתי-חוקית כ"מכת מדינה", גוברת במקרה זה הפגיעה הקשה בתחושת הצדק וההגינות, כמו גם הפגיעה בעיקרון השוויון הנובעת מהאכיפה השרירותית והבררנית שבוצעה.

 

(תו"ב 46812-11-12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה