אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תקדים: הסתירה מבעלה יחסים לסביים ואולצה לוותר על חלקה ברכוש שצבר

צילום: Getty images Israel

תקדים: הסתירה מבעלה יחסים לסביים ואולצה לוותר על חלקה ברכוש שצבר


29.09.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

למרות שנשבעה כי נטיותיה המיניות נתגלו לה רק לאחרונה וניאותה לתת צ'אנס נוסף ליחסיהם – התגלה לבעל הנדהם כי אישתו ממשיכה לקיים מערכות יחסים סוערות עם נשים נוספות מאחורי גבו, כפי שניהלה גם בתקופת נישואיה לבעלה הקודם. בית הדין הרבני בנתניה אמנם לא העניש אותה על יחסי מין לסביים, אבל אישר את הסכמתה להצעתם לוותר על חלקה השווה ברכוש שצבר בעלה בגלל שהסתירה ממנו את מעשיה

מחיר התשוקה המוסתרת: סכסוך גירושין על רקע העדפות מיניות עמד במרכזה של תביעה שנדונה בימים אלה בבית הדין הרבני באזור המרכז. בתביעה, שאותה הגיש הבעל נגד אשתו באמצעות עו"ד ליאן קהת, נטען כי האישה קיימה מאחורי גבו ומאחורי גבו של בעלה הקודם, מערכות יחסים סוערות עם נשים שונות, בעוד היא מפגינה קרירות מינית, סלידה וזלזול בבעלה.

מתביעת הבעל עולה כי האישה השלימה לאורך השנים מספר תארים אקדמיים, על חשבון הגבר, וכן הוציאה על חשבונו רומן ביכורים. היא הייתה נוהגת בו בריחוק, מסרבת לקיים עימו יחסי מין ומגלה סלידה ממגעו.

למרות שנשבעה כי נטיותיה המיניות נתגלו לה רק לאחרונה, ולמרות שניאותה לתת צ'אנס נוסף ליחסיהם – התברר לבעל הנדהם כי אישתו ממשיכה לקיים מערכות יחסים סוערות עם נשים נוספות מאחורי גבו, וכי היא נוהגת כך כבר זמן רב, עוד מהתקופה שבה הייתה נשואה לבעלה הראשון.

נשארת בגלל תנאים כלכליים מפנקים

מתכתובת עניפה בדואר האלקטרוני שנערכה ונשלחה מתוך המחשב הביתי של בני הזוג עלה כי האישה נהגה לכנות את הבעל בכינויים מזלזלים כמו 'אידיוט" ' ו'אהבל", והודתה בפה מלא בפני מאהבותיה כי היא נשארת עמו רק בגלל התנאים הכלכליים המפנקים שמהם היא נהנית.

הבעל הנסער הביא את שלל הראיות לבגידת אשתו אל שולחנם של דייני בית הדין הרבני, אשר המליצו לה שתסכים לקבל את הצעת הבעל לחלק את רכוש בני הזוג בדרך לא שוויונית. לאחר שהבעל נקט מספר צעדים משפטיים מאיימים, הסכימה לבסוף האישה להסדר הפשרה שהוצע על ידי בעל, לפיו היא תקבל חלק קטן יותר מרכוש בני הזוג. למותר לציין כי היא נדרשה לוותר על כתובתה.

בעלת טמפרמנט עליז

וכעת לסיפור בהרחבה: בני הזוג בעלי מקצועות חופשיים, נישאו בשנות העשרים המאוחרות לחייהם, והביאו לעולם שני ילדים ברצף. לטענת הגבר, המובאת בתביעתו לבית הדין הרבני, מיד לאחר הלידות, התדרדר יחסה של אשתו כלפיו, האישה החלה סולדת ממגעו, והם בקושי קיימו יחסי מין.

לדבריו, האישה נהגה כלפי בעלה בזלזול רב, דיברה אליו בשפה בוטה, הן פנים אל פנים, והן בפרהסיה. הגבר המתוסכל חש כי תש כוחו, והחל לבדוק מה עושה אשתו, שהייתה עד נישואיהם ידועה כבעלת טמפרמנט עליז, ונגסה בחיים בכל פה.

לדברי עוה"ד ליאן קהת, הבעל החל לשים לב כי האישה מבלה שעות רבות מול המחשב הביתי והחל לעקוב אחרי התכתובות שלה באינטרנט. כך גילה לתדהמתו שהיא מנהלת מערכות יחסים רומנטיות עם בנות מינה, יחסים הכוללים יחסי מין אינטימיים, מבלי שטרחה אפילו להסתיר התכתבויות אלה מבעלה, שכן סברה כנראה שהוא אכן "אידיוט מושלם" כהגדרתה.

הידיעה כי אשתו בוגדת בו ומנהלת קשר רומנטי-אינטימי עם נשים טלטלה את עולמו של הבעל, שהתעמת עימה על כך. אך עוד בטרם הספיק הבעל לשמוע את הסברי אשתו, הקדימה זו והגישה נגדו תביעה למזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, ובכך תפסה סמכות שיפוט במרוץ מול בתי הדין הרבניים. לדבריו, כתנאי לביטול התביעה נגדו, היא דרשה ממנו לחתום על התחייבות שלא יגיש נגדה בשום שלב תביעה לבית הדין הרבני.

לדברי עוה"ד קהת, האישה הגישה תביעות שווא למזונות כנגד בעלה במטרה אחת – לתפוס סמכות בבית המשפט לענייני משפחה, כי ידעה שבית הדין הרבני יחמיר איתה, ולכן ניסתה להתנות את ביטול התביעה בהתחייבותו שלא לפנות לבית הדין הרבני. כידוע, כאשר אחד מבני הזוג פונה לאחת מהערכאות המקבילות – ביה"ד הרבני או ביהמ"ש למשפחה, מאותו רגע – לא יוכל בן זוגו לפנות לערכאה המקבילה, אלא בנסיבות מיוחדות ביותר (מה שנקרא בשפה משפטית "מרוץ הסמכויות").

הגבר סירב לחתום על ההתחייבות שלא לפנות בעתיד לבית הדין הרבני, אבל מכיוון שטובת משפחתו הייתה לנגד עיניו, הוא בחר לסלוח לאשתו על בגידתה ועל עצם הגשת התביעה נגדו. לדברי עוה"ד קהת, האישה משכה את תביעתה, ובני הזוג החלו בטיפול זוגי בתקווה לשקם את יחסיהם.

נוהגת להעמיס על "החמור" מטלות ביתיות

לדברי עו"ד קהת, האישה הבטיחה כי תשתף עימו פעולה בניסיון לשקם את יחסיהם, אולם חיש מהר התברר לו כי מדובר בהבטחות שווא, וכי אישתו ממשיכה לבגוד בו ולנהל מערכת יחסים, סוערת במיוחד, עם מאהבת חדשה.

מטענותיו של הבעל עולה כי במהלך הטיפול הזוגי טענה האישה שרק לאחר הנישואים גילתה שהיא דו-מינית ונמשכת גם לנשים, אך בהמשך התברר לו כי עוד לפני נישואיהם היא הייתה כבר מעורבת בקשרים רבים וממושכים עם נשים. לדברי עו"ד קהת, הגבר גילה כי כבר במהלך נישואיה הקודמים, לגבר אחר, היא בגדה גם בו עם נשים אחרות, והוא אף הצליח להביא הוכחות להתנהלותה זו לאחר שאיתר את בעלה לשעבר של האישה. 

לדברי עונ"ד קהת, האישה הונתה את הגבר מהרגע הראשון, ניצלה את מעמדו הכלכלי המבוסס כדי להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם, למרות שידעה היטב כי היא חד-מינית, ואיננה נמשכת אליו כלל.

לאחר שגילה, לטענתו, כי אשתו מסתירה את נטיותיה עוד משחר יחסיהם, וכי כל השנים היא הוליכה אותו בכחש, הגיש הגבר באמצעות עוה"ד ליאן קהת, תביעה לגירושין, בבית הדין הרבני בנתניה.

לכתב התביעה צורפו התכתובות של האישה עם המאהבת שלה אשר נערכו על ידי האישה  מהמחשב הביתי של בני הזוג. לדברי עוה"ד קהת, מהתכתבויות אלה עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי האישה מנהלת מערכת יחסית אינטימית עם אישה אחרת, הכוללים יחסי מין. אלא שפרט לגילויי האהבה, האינטימיות והמיניות, נוכחו הדיינים לגלות כי לאורך כל השיחות האישה מכנה את הגבר בכינויי גנאי מעליבים, דוגמת 'אהבל" ו'דפוק', לועגת לו וצוחקת עליו, תוך שהיא מספרת אלו מטלות ביתיות היא נוהגת להעמיס על "החמור".

במסגרת התביעה שהוגשה התבקשו הדיינים להכריז על האישה כאישה מורדת, על כל המשתמע מכך, לשלול את זכאותה למזונות אישה ולכתובה, ולערוך חלוקה לא שווה ברכוש המשותף.

חטא ההסתרה

"חלוקה לא שווה של הרכוש בין בני זוג היא חריגה לכלל הקבוע בחוק", מסבירה עוה"ד קהת. "יתר על כן, פסיקת בתי המשפט האזרחיים, להבדיל מפסיקת בתי הדין הרבניים,  לא איפשרה  עד כה חלוקה לא שווה ברכוש כאשר הנימוק לכך הוא בגידה של אחד מבני הזוג. עם זאת, הבעל היה פגוע עד מאוד, שכן היה ברור מהדברים שהתגלו כי הוא נפל בפח".

לדבריה, הבעל היה נחוש להחזיר לעצמו את כבודו בכל דרך. במקביל להליך בבית הדין הרבני, הזהיר הבעל את האישה כי בכוונתו להגיש נגדה גם תביעת פיצויים נזיקית, בשל העוול שגרמה לו בהטעייתה אותו, ועמד על כך שזכויות כספיות משמעותיות שצבר על שמו במהלך הנישואין לא יחולקו עם האישה.

"למותר לציין", אומרת עוה"ד קהת, "כי הפסול בהתנהגות האישה לא היה, חס וחלילה, בנהייתה אחר נטיותיה המיניות, אלא בהסתרתן באופן ציני ומחושב מידיעת בעלה, ולא רק זאת, אלא גם בניהול מערכות יחסים רומנטיות ענפות עם שלל פרטנריות מאחורי גבו, ובזלזול חמור בו ובתפקודה המתבקש כאם וכרעייה". 

התוצאות הכלכליות

נראה היה כי בית הדין הרבני מצדד בדרישות הבעל. יובהר כי באחד מפסקי הדין שנתנו על ידי בית הדין הרבני הגדול (ונהפך בבג"ץ) נקבע כי בגידה עולה כדי נסיבה המצדיקה חלוקה לא שווה של הרכוש המשותף, תוך שהובהר כי לא מדובר בענישה דתית בגין האשמה של פירוק הנישואין, אלא "משום התוצאות הכלכליות של פירוק נישואין על ידי בגידה, כלומר הצד הנבגד יאלץ כתוצאה מההתנהגות הבוגדנית והמפתיעה לבנות לו בית אחר: להינשא מחדש וגם לקנות בית אחר כפשוטו. מה שאין כן בנישואין שלא צלחו – ששם שני הצדדים יש להם חלק בפרוק הנישואין ובאחריות להכרח של בניית בית חדש".

עם זאת, מסבירה עוה"ד קהת, לא ניתן היה לדעת מה תהיה פסיקתו של בית הדין הרבני. מה גם  שבגידתה של האישה דווקא עם "אישה אחרת" להבדיל מ"גבר אחר" היתה בבחינת בית הדין הרבני – פחות חמורה.

בסופו של דבר הסכימה האישה לוותר על חלקה בזכויות הכספיות שצבר הבעל על שמו במהלך הנישואין, וכן ויתרה על מזונותיה וכתובתה. הבעל נסוג מכוונתו לתבוע ממנה פיצויים. וכך הגיע הסכסוך לסיומו ומבית הדין הרבני נחסכה ההכרעה בסוגיה.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.