אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש העליון חייב את עו"ד ד"ר משה וינברג בהוצאות בסך 4,000 שקל

השופט אליעזר ריבלין. צילום: אתר בתי המשפט

ביהמ"ש העליון חייב את עו"ד ד"ר משה וינברג בהוצאות בסך 4,000 שקל


24.09.2013 | עו"ד אנה נודל

ההוצאות נפסקו לטובת המדינה בעקבות דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של ועדת הערר על תשלומי מסים בגין רכישת בניין בשדרות רוטשילד בתל אביב. השופט נעם סולברג דחה את הבקשה שהגיש עוה"ד וינברג לבית המשפט העליון, וקבע כי לא הצליח להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו והלכה פסוקה היא שאין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין נגד עורכי הדין ד"ר משה וינברג ואברהם דורון, ואף חייב אותם בהוצאות בסך של 4,000 שקל.

עוה"ד וינברג ודורון היו בעלי מניות באיגוד מקרקעין שהחזיק בבניין בשדרות רוטשילד בתל אביב. עוה"ד דורון מכר את מניותיו לעוה"ד וינברג, והוסכם כי וינברג יישא בכל תשלומי המיסים, ההיטלים ותשלומי חובה אחרים החבים על העסקה. השניים השיגו על שומות המס שהוציא מנהל מס שבח בתל אביב, וכשנדחתה השגתם, הם הגישו ערר לוועדת הערר.

שאלה שבעובדה

לאחר שוועדת הערר דחתה את הערר, השניים טיפסו עד לבית המשפט העליון כדי להגיש ערעור וגם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע טען עוה"ד וינברג, באמצעות עו"ד שירן מיכאל, כי לפי תקנות מיסוי המקרקעין "אם השיג חייב על השומה, עליו לשלם את המס שאינו שנוי במחלוקת וליתן ערבות בנקאית או אחרת להבטחת תשלום המס והנלווים לו, אשר תעמוד בתוקף עד למתן פסק דין סופי בעניינו". כמו כן, נטען כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל, "משום שסיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים שניהם לטובתו".

עורכת הדין ציפי קוינט-שילוני טענה מנגד, בשם מנהל מס שבח תל אביב, כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים, משום שהערעור תוקף את ממצאי הוועדה בנוגע לשווי העסקה. לטענתה, מדובר בשאלה שלגביה קבע בית המשפט העליון בעבר הלכה פסוקה כי מדובר בשאלה שבעובדה שבית המשפט שלערעור לא יתערב בה. כמו כן, היא טענה כי מאזן הנוחות לא נוטה לטובת הקונה, אשר לא הוכיח כי מימוש פסק הדין עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך.

וינברג לא הצליח להוכיח נזק בלתי הפיך

השופט נעם סולברג דחה כאמור את הבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש עוה"ד וינברג, וקבע כי הקונה לא הצליח להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. השופט סולברג ציין את ההלכה הידועה כי "עסקינן בפסק דין שעניינו בחיוב כספי וככזה הנטייה היא שלא להורות על עיכוב ביצוע אלא בנסיבות חריגות, כאשר קיים חשש שאם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות את כספו בחזרה. חשש מעין זה לא מתקיים בענייננו, כאשר המדינה היא המשיבה לבקשה".

השופט סולברג ציין כי עוה"ד וינברג לא הצליח להוכיח שעלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך אם בקשתו תידחה, ואף חייב את עוה"ד וינברג ודורון לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 שקל.

פעיל בכיר במוסדות הלשכה

יצוין כי ד"ר משה וינברג הוא פעיל מפורסם במוסדות לשכת עורכי הדין. החל משנת 2007 ועד לבחירות לשכת עורכי הדין האחרונות (2011) שימש ד"ר וינברג כמשנה לראש לשכת עורכי הדין עוה"ד יורי גיא-רון, כחבר המועצה הארצית וכחבר הוועד המרכזי.

בין השנים 1992-2004 כיהן ד"ר וינברג כחבר בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, כאשר במשך שמונה שנים עסק בניהול בתי הדין, מתוכן ארבע שנים כיהן כיו"ר נשיאות בית הדין המשמעתי. בשנים 2004-2007 שימש ד"ר וינברג כראש תחום ועדות לשכת עורכי הדין בנושאי חקיקה והייצוג בכנסת.

 

(ע"א 3039/13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.