אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושרה ייצוגית נגד רשות הדואר: גובה תשלום על סריקת אישור מסירה שלא נסרק

דואר ישראל

אושרה ייצוגית נגד רשות הדואר: גובה תשלום על סריקת אישור מסירה שלא נסרק


15.09.2013 | עו"ד אנה נודל

ב-18 מתוך 70 הפעמים בהם השתמש התובע הייצוגי, עו"ד גלעד גולדשמידט, בשירות דואר רשום עם אישור מסירה סרוק – האישור לא נסרק בפועל. חברת דואר ישראל טענה לזוטי דברים, אך חויבה בהוצאות התובע הייצוג בסך של 35 אלף שקל

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל, בגין גביית תשלום נוסף עבור משלוח דואר רשום עם אישור מסירה סרוק, כאשר בפועל במקרים רבים הסריקה לא מתבצעת. בית המשפט קבע בין היתר כי "בנסיבות אלה ניתן ליחס למשיבה ידיעה של הפגם, קרי ידיעה על כך שיהיו פריטים שלא יסרקו".

חברת דואר ישראל מאפשרת לשלוח מכתב בדואר רשום עם אישור מסירה. במסגרת שירות זה השולח מקבל אישור על קבלת דבר הדואר על-ידי הנמען. בשנת 2010 חברת הדואר החלה לתת שירות "דואר רשום עם אישור מסירה סרוק". חברת הדואר מתחייבת לסרוק את אישור המסירה כך שניתן לצפות זו באתר האינטרנט של הדואר. העלות הנוספת בגין הסריקה הינה 0.25-0.9 שקלים, לפי מספר דברי הדואר הנשלחים. 

התובע הייצוגי עו"ד גלעד גולדשמידט טען באמצעות עו"ד אסף רון כי השירות אינו ניתן בכל המקרים ואישורי מסירה רבים אינם נסרקים ולא ניתן לצפות בהם באינטרנט. עו"ד גולדשמידט הראה כי ב-18 מתוך 70 מקרים בהם המשרד שלו שלח דואר עם אישור מסירה סרוק, האישור לא נסרק בפועל. התביעה הוגשה בגין עילות הטעיה, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר והפרת חוזה. התובע ביקש לחייב את החברה להפסיק את המחדל, לחייב אותה לפרסם שיש תקלות ולחייבה להשיב את הרווחים שהרוויחה שלא כדין ולפצות את חברי הקבוצה.

השופטת מיכל נד"ב אישרה את ניהול התביעה הייצוגית וקבעה כי קיימת עילה לניהול תביעה בגין הפרת הסכם קבלנות. השופטת קבעה כי עו"ד גולדשמידט, שרכש את השירות לצורכי עסקו, אינו זכאי להסתמך על חוק הגנת הצרכן שנועד להגן על רוכש לצרכיו האישיים וכן כי לא קמה לו עילה של הפרת חובה חקוקה בגין הפרת הוראות חוק זה. השופטת קיבלה את טענת החברה לפיה השירות נועד בעיקר לעסקים, שכן אנשים פרטיים אינם נזקקים, אלא במקרים נדירים למשלוח דואר עם אישור מסירה.

דואר ישראל טענה בין היתר כי שיעורי התקלה בשירות נמוכים באופן משמעותי ממה שהציג התובע וכי מדובר בזוטי דברים. להערכת החברה סך הנזק שנגרם לחברי הקבוצה הינו 15 אלף שקלים בלבד, ולטענתה מדובר בסכום זניח שאינו מצדיק הגשת תביעה ייצוגית. השופטת כתבה בהחלטה כי "אין ספק ששיעור תקלות בשיעור הנטען על ידי המבקש, או אף פחות ממנו, אינו עניין של מה בכך שניתן לראותו כתקלה נקודתית שאינה מצדיקה אישור תובענה ייצוגית. על כן  נראה כי לא ניתן לומר בענייננו כי מדובר בזוטי דברים אף שמדובר בסכומים נמוכים ואפילו פעוטים (למבקש לדוגמא הנזק הנטען בגין 18 פריטים שלא נסרקו הוא 4.32 ש"ח בחודש, בעוד המשיבה טוענת כי רק 9 לא נסרקו שאז נזק המבקש עומד על 2.16 ש"ח בחודש).

השופטת מיכל נד"ב ציינה שתובענה ייצוגית משמשת בדרך כלל לתביעות בהן הנזק לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן ויש להניח שבשל הסכומים הנמוכים הנגבים בעד השירות לא יטרחו לקוחות פרטניים להגיש תביעות.

השופטת קבעה שהקבוצה בשמה תנוהל התביעה הייצוגית כוללת את כל הצרכנים אשר שלחו באמצעות דואר ישראל דואר רשום עם אישור מסירה סרוק ואשר אישור המסירה של דבר הדואר ששלחו לא נסרק.

בית המשפט חייב את דואר ישראל בתשלום שכר טרחה לעורך דינו של התובע הייצוגי בסך של 35 אלף שקלים.

 

 

ת"צ 34976-04-11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.