אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > רב העיר שלומי יפוצה ביותר מרבע מיליון שקל בשל צמצום משרתו

הישוב שלומי, צילום: באדיבות קבוצת שלומי שלנו בפייסבוק

רב העיר שלומי יפוצה ביותר מרבע מיליון שקל בשל צמצום משרתו


11.09.2013 | עו"ד נעמה זינגר

בית הדין לעבודה בחיפה קיבל בחלקה תביעה שהגיש רב העיר שלומי, משה אלחרר, נגד החלטת המועצה הדתית לצמצם את היקף משרתו במחצית. השופטת אביטל רימון-קפלן פסקה כי למועצה הדתית הסמכות להחליט על צמצום היקף המשרה, בפרט נוכח השיקולים הכלכליים הנדרשים וצורכי הקהילה. אולם נקבע כי נפלו פגמים בקבלת ההחלטה, בפרט באי-מתן זכות השימוע לרב, ולכן עליה לפצותו ב-275 אלף שקל

משה אלחרר, רב העיר שלומי, עתר לבית הדין לעבודה בחיפה בבקשה כי יקבע שהפחתת משרתו במחצית נעשתה ללא סמכות ושלא כדין. כמו גם לחייב את המועצה בתשלום מלוא שכרו לרבות נלווים בגין משרה מלאה, בצירוף פיצויי הלנת שכר. לטענתו, רב העיר הוא "נבחר ציבור" הנושא תפקיד מכוח החוק ואיננו "עובד" המועצה הדתית, ומכאן שהאחרונה  נעדרת סמכות להתערב במשרתו, קרי לצמצם את היקף המשרה או לפטרו.

בפרט, טען הרב אלחרר, כי הסמכות החוקית היחידה לעשות זאת נתונה אך ורק למועצת הרבנות הראשית, ואף זאת מטעמים משמעתיים בלבד, כפי שנקבע במפורש בתקנות שירותי הדת היהודיים. עוד טען הרב אלחרר נגד טענת המועצה לפיה בישיבת המועצה הוחלט לצמצם את משרתו, כאשר לטענתו פרוטוקול הישיבה זויף על ידי ראש המועצה וכלל לא התקיימה ישיבה בנדון.

כורח המציאות

המועצה הדתית טענה מנגד כי אין כל יסוד לסברת הרב שהמועצה איננה מוסמכת לצמצם את משרתו של רב העיר בתחומיה. המועצה סמכה טענותיה על פסיקת בג"ץ 6051/08, בו נקבע בדעת רוב כי קיימת למועצה הדתית והמועצה המקומית הסמכות לצמצם את משרתו של רב העיר, בהתקיים הנסיבות המתאימות.

כמו כן, פרשה המועצה את השתלשלות העניינים בכל הנוגע למצב הכלכלי אליו נקלעה, וציינה כי לאור היקף השירותים המצומצם הנדרש והניתן על ידי התובע במועצה ובשל המצוקה הקשה אליה נקלעה, הוחלט על צמצום משרתו של התובע לחצי משרה. החלטה, שלשיטתה הייתה כורח המציאות ונועדה לאפשר את המשך תפקודה של המועצה. לעניין גובה המשכורת הנטען צוין כי נוכח הוראת השעה שניתנה על ידי מורשה החתימה הזמני שמינה משרד ראש הממשלה, לא ניתן היה לשלם משכורות העולות על הסכום הנקוב וכי איש ממקבלי השכר, לרבות הרב אלחרר, לא קיבל שכר מעבר לסכום הנזכר.

צורכי הקהילה ושיקולי תקציב

השופטת אביטל רימון-קפלן קבעה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. בית הדין נדרש תחילה לשאלה האם המועצה הדתית מוסמכת לצמצם את משרתו של הרב בתחומיה, ופסקה כי קביעתו של בית המשפט בעליון בבג"ץ 6051/08 "סתמה את הגולל" על השאלה, נוכח ההכרעה לפיה הן מכוחן של תקנות בחירת רבני עיר והן מכוחן של התקנות החדשות של שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר), קיימת למועצה הדתית הסמכות לצמצם את משרתו של רב עיר שנבחר, נוכח צורכי הקהילה ובכללם ההיבט הכלכלי הם שיקולי תקציב וחיסכון כספי הציבור.

לאור הטעמים הכלכליים שהציגה המועצה, גירעונה התקציבי, חובותיה הגדולים, היקף עלות שכרו המשמעותי של הרב אלחרר מנתח תקציבה הכולל של המועצה ומספר התושבים המועט – נקבע כי קיימת למועצה הדתית בשלומי הסמכות לצמצם את משרתו של הרב.

בבחינת השימוש שעשתה המועצה הדתית בסמכותה זו והאם פעלה המועצה כדין במישור יחסיה עם הרב אלחרר, נדרש בית הדין תחילה לטענת זיוף פרוטוקול ישיבת המועצה, בה נטען כי התקבלה ההחלטה בדבר צמצום היקף המשרה. צוין כי טענת הזיוף היא טענה כבדת משקל, בעלת גוון פלילי ולכן מטילה נטל הוכחה מוגבר על הטוען לה. השופטת רימון-קפלן קבעה כי בנסיבות המקרה, לא עמד הרב אלחרר בנטל ההוכחה ודחתה את טענתו לזיוף הפרוטוקול. בית הדין ציין כי הגם שלא נוחה הדעת מהדרך שבה התקבלה ההחלטה לצמצם את משרתו במחצית, נוכח הרשלנות וחוסר תשומת הלב בניהול הפרוטוקולים,  ניתן לקבוע כי סוגיית צמצום משרתו של הרב אלחרר אושרה על ידי המועצה הדתית בישיבה.

אולם, באין הדעת נוחה מהדרך שבה התקבלה ואושרה ההחלטה שהיא מסוג ההחלטות שיש בהן כדי לפגוע בצורה משמעותית בהשתכרותו של אדם, נדרש בית הדין לעבודה לאופן קבלת ההחלטה. השופטת ציינה בפסק הדין כי שופטי בג"ץ כבר קבעו לגבי אופן הפעלת סמכותה של המועצה שהיא כפופה לכל הוראות הדין, תוך לקיחה בחשבון של שיקולים הן מתחום דיני המשפט המנהלי והן מתחום דיני העבודה. בנסיבות המקרה, נקבע כי אין דרך קבלת החלטת המועצה בעניינו של הרב עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי ומשפט העבודה. בפרט נקבע כי כאשר מדובר בסוגיית היקף משרה והיקף ההשתכרות הנובע ממנו – הרי שיש להחיל את העקרונות של משפט העבודה. כך צוין גם עיקרון זכות השימוע של עובד שנפגע. בנסיבות המקרה, היעדר מתן הזדמנות לרב אלחרר להשמיע את טענותיו בטרם תיפול ההחלטה לצמצם את היקף משרתו, כמו גם הפגמים הדיונים בהחלטת המועצה, מלמדים על כשלים בדרך קבלת ההחלטה על הפחתת המשרה.

נוכח ההלכה הפסוקה לפיה לא כל פגם שנפל בהחלטת הרשות, מביא בהכרח לתוצאה של בטלות ההחלטה מאליה ובנסיבות המקרה דנן, נוכח חומרת ההפרה שבה מדובר, הנזק שנגרם כתוצאה מההפרה מחד ולנזק שייגרם כתוצאה מביטול ההחלטה – קבע בית הדין כי דין ההחלטה על צמצום היקף משרתו של הרב אלחרר במחצית תישאר על כנה, תוך פיצויו בסעד כספי שיהלום את הפגיעה בו כתוצאה מאותם פגמים שנפלו בדרך קבלת ההחלטה. השופטת רימון-קפלן פסקה כי על המועצה הדתית לשלם לרב אלחרר פיצוי כספי בשל הפגמים שנפלו בדרך קבלת ההחלטה על הפחתת משרתו בסכום כולל של 275 אלף שקל.

 

(תע"א 4254-04)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.