אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תנועת "אם תרצו" תפוצה על הגדרתה בפייסבוק כדוגלת בתורת הגזע

לוגו של תנועת אם תרצו

תנועת "אם תרצו" תפוצה על הגדרתה בפייסבוק כדוגלת בתורת הגזע


09.09.2013 | עו"ד נעמה זינגר

השופט רפאל יעקובי קיבל בחלקה תביעת לשון הרע שהגישה התנועה הציונית "אם תרצו" נגד מנהל קבוצה ברשת הפייסבוק שכינה אותה בפרסומים "פאשיסטית" ודוגלת בנאציזם ובתורת הגזע. נקבע כי ככלל רצוי לאפשר ללא הגבלות משפטיות שיח ציבורי הנובע ממחלוקות ערכיות ופוליטיות. אבל הפרסום המייחס לתנועה דגילה בתורת הגזע הנאצית הוא מרחיק לכת ומקומם, והפיצוי בגינו ייקבע בהמשך ההליך

תנועת "אם תרצו" היא תנועה אידיאולוגית הפועלת לחיזוק ערכי הציונות הקלאסיים בישראל של זמננו. בעקבות פרסומים שנעשו נגד פעילות התנועה בקבוצה ברשת החברתית "פייסבוק", הגישה התנועה תביעת לשון הרע בסך 2.6 מיליון שקל נגד מנהל הקבוצה, רועי ילין, וחבריה.

גידופים והשמצות פוליטיות

לטענת התנועה, ניהלו הנתבעים כנגדה מסע הסתה פרוע ומשתלח, תוך ניסיונם לשלול את הלגיטימיות הקיימת לה באמצעות גידופים והשמצות שקריים. בפרט קבלה התנועה נגד שלושה פרסומים: בפרסום הראשון השם שבו כינתה את עצמה קבוצת הפייסבוק והלוגו שלה, בהן הופיע "אם תרצו– תנועה פשיסטית...". בפרסום השני נכתב: "שלום 'אם תרצו', סבו של אבי לא היה יהודי טהור, האם אוכל לצעוד בקבוצתכם מחר במצעד זכויות האדם. תודה, Im tirzu – fascists אם תרצו-תנועה פשיסטית". ובפרסום השלישי שבו נכתב כי "אם תרצו" השתמשו בקריקטורות נוסח "דר שטרומרר"– העיתון היומי של המפלגה הנאצית בגרמניה.

הנתבעים טענו תחילה להגנתם כי אין מקום לתביעות מהסוג דנן, המיועדות להרתיע מפני הבעת עמדות במסגרת השיח הציבורי והפוליטי. לגופו של עניין, טענו הנתבעים כי הגם שהם אינם כופרים בכך שהפרסומים שבהם מדובר עונים להגדרת של "לשון הרע" בחוק איסור לשון הרע, עומדות להם ההגנות המוקנות  בחוק על הבעת דעה בתום לב ו"אמת בפרסום". לחילופין טענו הנתבעים כי באם תוטל חבות, יש להטילה רק על רועי ילין, מייסד הקבוצה ומבצע הפרסומים.

ביקורת אירונית וצינית

השופט רפאל יעקובי, מבית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל חלקית את התביעה ובפסק דין חלקי הותיר לצדדים להגיש לבית המשפט עד סוף אוקטובר 2013 הודעות לגבי המלצתו למחוק את התביעה, "תוך שניתן יהיה להגיש תביעה חדשה ועדכנית בבוא הזמן על יסוד המצב המשפטי הרלוונטי"

בפתח דבריו ציין השופט יעקובי כי מוטב היה להימנע מהגשת התביעה בפרשה. לשיטתו, רצוי לאפשר את השיח הנובע ממחלוקת ערכיות ופוליטיות ללא הגבלות שאינן הכרחיות ובכללן תביעות משפטיות. בנוגע לתביעה עצמה, דחה בית המשפט את התביעה לגבי הפרסומים הראשון והשלישי, בשל ההגנות המנויות בחוק איסור לשון הרע החלות במקרה זה. נקבע כי נוכח ההשקפות השונות בין הצדדים לעניין מעמד הפרט, זכויותיו ומעמד הכלל והציבור הישראלי, יש לראות בפרסומים ובאמירות בדבר סיווגה ואפיונה של התנועה כהבעת דעה מתוך גישה ביקורתית, גם אם לצורך ביקורתם השתמשו הנתבעים בין היתר באירוניה ובציניות.

בפרט ציין השופט יעקובי כי הפרסומים האמורים נעשו במסגרת קבוצת פייסבוק, הבאה לשקף שיח ודעה, באופן שבו באה לידי ביטוי עמדתם של הנתבעים ביחס לתנועת "אם תרצו". גם לגבולות הביקורת נדרש בית המשפט וקבע כי אין האשמת התנועה בפאשיזם משמעה כי היא מפעילה טרור רצחני בקשר לכך או אף דוגלת בהפעלתו ובפרט כשידועות לציבור עובדות רקע, שלפיהן אין התנועה מפעילה טרור כלשהו לאכיפת עמדותיה. לכן קבע בית המשפט כי הפרסומים הראשון והשלישי לא חרגו "מתחום הסביר באותן נסיבות" וכי  יש לראותם ככאלה שנעשו בתום לב ומתקיימות לגביהן ההגנות בחוק שעניינן הבעה דעה או חובה חברתית או מוסרית בפרסום.

השופט יעקובי הוסיף כי גם ההגנה בחוק איסור לשון הרע, "אמת בפרסום", קמה בנסיבות אלו. צוין כי אין לראות בסיווג התנועה כ"פאשיסטית" כפי שנעשה בפרסום, כמצביע על זהות מלאה בין עקרונות התנועה לבין הפאשיזם על כל רכיביו, כי אם רק על קיומם של קווי דמיון מסוימים, להם יש אחיזה בעצם הדגשת הלאומיות על ידי התנועה. בכל הנוגע לנאציזם, בפרסום השלישי, הנתבעים אינם אומרים על התנועה כי היא תנועה נאצית, כי אם רק מצביעים על שימוש במכשיר שבו השתמשה התנועה הנאצית בשעתה (הגחכה באמצעות קריקטורות מסוימות). השופט יעקובי פסק כי עיון בפרסום ובמקור ההשוואה מגלה כי אכן יש אמת בדבר.

פרסום מרחיק לכת ומקומם

ואילו בנוגע לפרסום השני, שבו מיוחסת לתנועת "אם תרצו" דגילה בתורת הגזע הנאצית, פסק בית המשפט כי לא קמות לנתבעים ההגנות בחוק איסור לשון הרע. צוין כי גם בהינקט גישה ליברלית כלפי הביקורת של הנתבעים על התנועה, אין כל הצדקה למיוחס לתנועה. לשם ההכרעה נדרש השופט יעקובי לפסיקת בית המשפט העליון בתביעות לשון הרע שהקשריהן דומים, וקבע כי "נוכח העובדה כי המרחק בין התנהגותה של התנועה ודעותיה לבין שיוחס לה (דגילה בתורת הגזע) הוא כה גדול ובפרט שמקובל על הכול כי אינו נכון, עד כי מדובר בפרסום מרחיק לכת ומקומם, אשר אין לתת לו את הגנת החוק במדינת ישראל".

משנקבעה החבות העקרונית, נדרש בית המשפט לשאלת הטלת החבות על כלל הנתבעים או על הטלתה הבלעדית על רועי ילין, מייסד הקבוצה ומבצע הפרסומים. נקבע כי נוכח העובדה כי מייסד הקבוצה הודה כי רק הוא זה שביצע את הפרסומים שביסוד התביעה, הרי שיש להטיל את החבות על כתפיו.

בסיכומו של דבר קבע השופט יעקובי כי מדובר בפסק דין חלקי, ועל הצדדים להודיע לבית המשפט עד סוף אוקטובר האם ברצונם למחוק את התביעה ולהגישה מחדש בשל הפרסום השני, שלגביו נקבע כי הוא מהווה פרסום לשון הרע נגד תנועת "אם תרצו".

 

(ת"א 42868-05-10)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה