אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הנציב גולדברג: השופטת ורדה אלשיך שוב שיפצה פרוטוקול בניגוד לחוק

השופטת ורדה אלשיך. צילום: באדיבות דוברות הנהלת בתי המשפט

הנציב גולדברג: השופטת ורדה אלשיך שוב שיפצה פרוטוקול בניגוד לחוק


09.09.2013 | עו"ד אנה נודל

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אליעזר גולדברג, קיבל חלק ניכר מהתלונה שהגישה רחל סופר, הנמצאת בהליך של פשיטת רגל בגלל חובות של מיליונים, נגד השופטת המחוזית ורדה אלשיך – וקבע כי השופטת שוחחה בנוגע לתיק של סופר עם סגנית כונס הנכסים הרשמי ועם הנאמן שמינתה בתיק ללא נוכחות בא-כוחה של סופר, ניסתה לטייח את העובדות ואף שבה והוסיפה דברים לפרוטוקול שלא בדרך הקבועה בדין

נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג, המסיים בימים אלה את כהונתו, קיבל חלק מהתלונה שהגישה החייבת רחל סופר נגד סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך (שאף היא תפרוש ממש בקרוב לגמלאות).

באפריל האחרון השופטת אלשיך הפתיעה את החייבת סופר כשביקשה לדחות בפעם הרביעית את הדיון בעניינה, וקיימה את הדיון בביתה בהרצליה. הנציב קבע כי השופטת שוחחה בטלפון בעניינה של סופר עם סגנית כונס הנכסים הרשמי וכן שוחחה ביחידות עם הנאמן שמונה לסופר – עו"ד איתן ארז. כמו כן, נקבע כי לא הייתה הצדקה לכך שהשופטת אלשיך סירבה להמתין להגעת עורך דינה של סופר, עו"ד רפאל ארגז, בטרם החלה לחקור אותה בביתה. הנציב גולדברג אף קבע כי השופטת אלשיך שיפצה את פרוטוקול הדיון מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס לתיקון.   

החייבת מרותקת למיטתה? אסור לביתה!

רחל סופר נקלעה להליכי פשיטת רגל בסוף שנת 2009 וכחלוף שנתיים הוכרזה כפושטת רגל. סופר ניהלה את חברת משתלות סייג, שעסקה בייצוא פרחים וטכנולוגיות חקלאיות למדינות מתפתחות. הדיון בעניין פשיטת הרגל של סופר הפך למאבק אישי בשופטת אלשיך. בתחילת השנה סופר ביקשה לפסול את השופטת אלשיך מלדון בתיק פשיטת הרגל שלה, בו מונה לנאמן עוה"ד ארז. במסגרת הבקשה לפסילת השופטת אלשיך, היא טענה כי בין השופטת אלשיך לבין הנאמן קיים קשר חריג והדוק, שאינו מאפשר לה לדון באובייקטיביות בתיקים שבהם מופיע הנאמן עוה"ד ארז. סופר ביססה את טענותיה על כתבות עיתונאיות ועל מכתב התמיכה בשופטת אלשיך בפרשת הפרוטוקול המזויף שעליו חתומים מספר עורכי דין, ביניהם גם עוה"ד איתן ארז.

נציב תלונות הציבור על השופטים קבע אז כי מכתב שכזה אינו מקים עילת פסילה גורפת, החלה בכל תיק שבו מופיע אחד מחתומי המכתב. ואילו שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה את בקשת הפסלות של סופר, וקבע כי "אין מקום לראות בהופעתו של הנאמן – כמי שחתם על המכתב – בפני כב' השופטת אלשיך התנהגות המקימה עילה לפסילתה".

כך נותרה סופר עם השופטת אלשיך כמי שדנה ומכריעה בענייניה. סופר, שחובותיה עומדים על מיליוני שקלים, דחתה מספר פעמים את הדיון בעניינה. לאחר שלא התייצבה לדיון באפריל האחרון, השופטת אלשיך הפתיעה את הנוכחים באולמה בכך שהחליטה לקיים את הדיון בביתה של סופר, הואיל וסופר ביקשה לדחות את הדיון בשל "עובדת היותה מרותקת למיטתה".

מלווה במאבטח, השופטת אלשיך יצאה הישר לביתה של סופר בהרצליה וקיימה בו את הדיון. לטענת עורך דינה של סופר, הדיון התקיים שלא בנוכחותו והסתיים עם הגעתו למקום. בתום הדיון, השופטת אלשיך הורתה לשלוח את סופר למאסר, אם בתוך ארבעה ימים היא לא תשלם את חובה. השופטת אלשיך נימקה בפסק הדין שניתן בביתה של סופר את הצעד החריג לפיו החליטה להגיע לביתה בכך שמדובר בדיון הרביעי שאותו היא מנסה לדחות בבוקר הדיון, תוך שהיא מציגה תעודה רפואית המעידה על מצבה הבריאותי.

כחלוף שבועיים, בית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע צו המאסר שניתן על ידי השופטת אלשיך עד להחלטה בערעור שהגישה סופר, וציין כי המאסר הוא מהלך בלתי הפיך ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. החייבת טענה כי בקופת פשיטת הרגל הצטברו סכומים ניכרים, שבאמצעותם ניתן לכסות את חובותיה. כמו כן, היא טענה כי בית המשפט לא היה מוסמך להיכנס לביתה הפרטי ולנהל בו הליך משפטי פומבי.

נדבך נוסף במערכה

לימים, סופר הגישה תלונה נגד השופטת אלשיך לנציב תלונות הציבור על שופטים, והעלתה במסגרתה מגוון טענות על התנהלותה של השופטת המחוזית בעקבות הדיון שהתקיים בביתה. בתגובה לתלונה של סופר לנציב גולדברג, כתבה השופטת אלשיך כי התלונה אינה אלא נדבך נוסף במערכה שמנהלת נגדה סופר "כדי לסכל את היכולת לכפות עליה לציית להוראות הדין".

השופטת אלשיך ציינה כי במקום להוציא נגד סופר על שלא התייצבה לדיון צו הבאה, שמשמעותו לא פחות ממעצרה בידי שוטרים והובלתה האפשרית למעצר, היא מצאה לנקוט באמצעי שאף אם הוא חריג, הרי שאין ספק שפגיעתו בזכויותיה של המתלוננת פחותה בהרבה מצו הבאה. כמו כן, אלשיך ציינה כי הישיבה בבית המתלוננת נערכה כישיבת בית משפט לכל דבר ועניין. הדיון נערך תוך שניתן למתלוננת זמן להכין עצמה ולרדת לסלון הבית, מתוך ניסיון למזער את הפגיעה בפרטיותה ובוודאי שלא להתפרץ אל "מיטת חוליה".

הנציב גולדברג קבע כי אין מקום לקבל את רוב טענותיה של סופר. עם זאת, הוא קבע כי חלק מהטענות שהועלו אכן מוצדקות. סופר טענה כי השופטת אלשיך קיימה את הדיון שלא בנוכחות עורך דינה וכך נמנעה ממנה הזכות לייצוג. עורך דינה של סופר, אורן בן, טען שאחרי שהתקבלה ההחלטה לקיים את הדיון בביתה של מרשתו הוא נאלץ לגשת לבית משפט אחר כדי לדחות דיון שנקבע לו ובאותו זמן התקיים הדיון בבית מרשתו, למרות היעדרו.

השופטת אלשיך התעלמה ממצוקה של עו"ד

הנציב גולדברג כתב בהחלטתו בפרשה כי "עם הודעתה של כב' השופטת, כי הדיון יימשך בביתה של המתלוננת, אכן הזכיר עוה"ד בן, כי קבוע לו דיון נוסף בבית משפט אחר, אלא שכב' השופטת לא התייחסה כלל לדבריו, לא תיעדה אותם בפרוטוקול ולא נתנה החלטה, אלא קמה ויצאה מן האולם. לפיכך, לא נותר לעוה"ד בן אלא לטפל במהירות בהגשת בקשה לבית המשפט המחוזי בלוד לדחיית שעת הדיון שם. מסיבה זו, ולא מסיבה אחרת, איחר עוה"ד בן להגיע לביתה של המתלוננת".

הנציב גולדברג קבע עוד כי "לא הייתה כל הצדקה לכך כי כב' השופטת תתעלם מהמצוקה אליה נקלע עוה"ד בן נוכח החלטתה לקיים מיד את המשך הדיון בבית המתלוננת, כששעת הדיון בבית המשפט בלוד נותרה על כנה. ואם לא די בכך, הרי כשהגיעה כב' השופטת לביתה של המתלוננת ונוכחה לדעת כי עוה"ד בן לא הגיע, לא ראתה לנכון להמתין ולו זמן קצר ביותר או לנסות לברר את סיבת היעדרו. תחת זאת העדיפה לקיים את הדיון כשהמתלוננת נותרה ללא ייצוג ונחקרת בחקירה נגדית על ידי הנאמן. הסיבה לזריזות היתר של כב' השופטת לקיים את הדיון, תוך פגיעה בזכות הייצוג של המתלוננת, נותרה ללא מענה".

השופטת אלשיך התיימרה להסתיר את שיחתה עם עוה"ד ארז

סופר טענה גם בתלונתה כי השופטת אלשיך שוחחה עם הנאמן בתיק, עוה"ד ארז, מחוץ לביתה. הנציב גולדברג קבע על כך כי "שלא כהכחשתה המוחלטת של כב' השופטת בתגובתה הראשונה לתלונה, עולה מן החומר שבפניי כי עוה"ד ארז אכן שוחח עימה כשיצאו מביתה של המתלוננת לאחר חקירתה, וכי השיחה נסבה על התיק. על דבר השיחה ועל תוכנה מסרה כב' השופטת רק בתגובתה הנוספת, לאחר שהעברתי לעיונה את תגובתו של עוה"ד ארז ואת דברי המאבטח, ואין לי אלא להביע תמיהה על כך".

מעבר לכך, קבע הנציב גולדברג כי השופטת אלשיך הוסיפה תוספת לפרוטוקול: "לאחר גמר הדיון באותו יום, ואף בלי שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס אליה. תוספת זו, שכמוה כתיקון פרוטוקול, לא ניתן היה להוסיף, אלא בדרך הקבועה בדין, דבר שלא נעשה".

כזכור, לפני כשנה הנציב גולדברג קבע כי השופטת אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול דיון שהתקיים בפניה. השינויים נועדו להחמיר את תיאור התנהלותו של עו"ד רפאל ארגז שנטל חלק בדיון בפניה ושנגדו היא הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין. בכירים בלשכת עורכי הדין נזעקו נגד השופטת אלשיך ודרשו משר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן, לעשות מעשה. אך התקפלו חיש מהר כנראה לנוכח איומיו של נאמן כי ייפרק את המונופול של לשכת עורכי הדין, בהתאם לסמכויותיו בחוק. לימים, גם הנשיא אשר גרוניס פסק נחרצות כי השופטת אלשיך לא עברה על אף הוראת דין פרוצדורלית, ובכך נמוגה הפרשה טעונת האמוציות, שבכל זאת מביאה לסיום כהונתה המוקדם של השופטת אלשיך ויציאתה לגמלאות.

ואכן, הנציב גולדברג התחשב כעת בהחלטתו בפרשת סופר בעובדה שהשופטת אלשיך הודיעה על סיום כהונתה ב-15 לנובמבר הקרוב.

 

(284/13 מחוזי תל אביב)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.