אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופטת פלפל: "הנייר סובל הכול, אבל בית המשפט אינו סובל הכול"

השופטת ד"ר דרורה פלפל. צילום: באדיבות המכללה האקדמית נתניה

השופטת פלפל: "הנייר סובל הכול, אבל בית המשפט אינו סובל הכול"


09.09.2013 | עו"ד אנה נודל עו"ד אורי ישראל פז

ד"ר דרורה פלפל דחתה תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד ששי גולן בסך 5 מיליון שקל נגד יזמי פרויקט מגורים 'נווה דוד' ברמלה, וחייבה אותו לשלם לאוצר המדינה 7,500 שקל בשל עילות תביעה המנוגדות לחוק ולהלכה, ושלא צומצמו למרות הוראת בית המשפט. עוה"ד גולן יפוצה על ידי היזמים רק בשקל אחד(!) על שהפיצו בקרב 123 דיירי הפרויקט שהוא ומשרדו ברחו לחו"ל 

עו"ד ששי גולן יהונתן הגיש תביעה נגד עזרא, אברהם ושלמה חממי, אילן נימנו ואליהו כהן –  יזמי פרויקט מגורים נווה דוד ברמלה – סך של חמישה מיליון שקל בגין הוצאת לשון הרע ועוולת גרם הפרת חוזה. התביעה הוגשה בהמשך להליך תביעה בגין ליקויי בניה ואי-התאמה שניהל עוה"ד גולן בשם 123 דיירים שרכשו דירות בפרויקט.

בשנת 2000 בית המשפט המחוזי פירסם פסק דין חלקי בפרשה, וקיבל את מרבית טענות דיירי הבתים. מיד לאחר הקראת פסק הדין, היזמים עתרו לעיכוב ביצוע החלק הכספי בפסק הדין עד להכרעה בערעור. השופט משה טלגם ז"ל נעתר לבקשתם והורה על עיכוב ביצוע. במשך למעלה משנתיים לאחר עיכוב הביצוע שהוציא בית המשפט, היזמים שלחו תשעה סוגי מכתבים לדיירי הבית. למכתבים צירפו כתבה מעיתון "גלובס" שסיקרה פסק דין שניתן בפרשה, תחת הכותרת "דיירי נווה דוד – שימו לב איזה עו"ד מייצג אתכם!!!".

כל משרד עורכי הדין "ברחו מהארץ"

לטענת עוה"ד גולן, מכתבים אלה מהווים לשון הרע, הטעיה והטרדה של לקוחותיו תוך ניסיון להלך עליהם אימים במגמה לבזות אותו ועליהם לפצות אותו בסך 110 מיליון שקל. "הדברים נועדו לשים אותי לבוז, ללעג ולקלס בעיני לקוחותיי", טען עוה"ד גולן, "שכביכול לא שילמתי את שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט מהכספים שהופקדו בידיי וששולמו על ידי הנתבעים, עובדה שאיננה נכונה".

לדבריו, היזמים נפגשו עם חלק מדיירי הבתים במטרה לשכנע אותם לחתום על אישור כוזב למחיקת התובענה. מטרה זו צלחה כאשר נאמר לדיירים בפגישות אלה שעו"ד גולן וכל משרדו "ברחו מהארץ". נטען כי התנהלות זו של היזמים גרמה להפרת חוזה שכר טרחתו עם חלק מהדיירים ולכפיית הסכמי פשרה שקריים עליהם. כמו כן, עוה"ד גולן טען כי היזמים פירסמו במקומון "השבוע" ברמלה שתי כתבות של הכתב אילן נמני, המוציאות את דיבתו רעה. בכתבה נטען, בין השאר, כי בעקבות פסק דינו של השופט טלגם ז"ל, הועברו לעוה"ד גולן סך של 600 אלף שקל ולמרות שחלפה שנה – הכספים לא הועברו למרשיו ואלה מוחזקים אצלו כפיקדון. כותרת של כתבה נוספת היתה "כישלון לעו"ד גולן בבית המשפט העליון...", ובכותרת המשנה נכתב: "פסק בית המשפט הוצאות בסך 31,500 שקל לחובת המערערים".

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד וביקשו פיצוי בסך שישה מיליון שקל בגין הוצאת לשון הרע, כולל פיצוי על "צלקות נפשיות" כלשונם, אובדן רווחים, פגיעה במוניטין ועוגמת נפש. לטענתם, עוה"ד גולן הפיץ ופירסם עליהם לשון הרע במכתבים ובפרסומים רבים. לטענתם, הפרסומים גרמו להם נזק רב ברווחי עסקם ופגעו במוניטין שלהם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן את המכתב ולאחר שפרס בהרחבה את עילות לשון הרע הרלוונטיות לפרשה, נפסק כי "הקורא הסביר אשר יקרא את המכתב יגיע למסקנה כי האמור בו אינו עולה כדי לשון הרע, וכי הכתוב משקף את הנאמר בהחלטת בית המשפט העליון. גם צירוף הכתבה אינו עולה כדי פרסום לשון הרע". בית המשפט הוסיף וקבע כי "המדובר בכתבה שמאזכרת פסק דין שניתן נגד התובע, ובחוות דעת הנתבעים – לאור פסק הדין – בדבר דרך פעולתו של התובע, בכך יש הבעת דעה מותרת, ולא כל הערה כזו או ביקורת, משמעה הוצאת שם רע".

"התנהגות לא נהותה" – לא לשון הרע

גם במכתב שמוען ל-123 דיירי הבתים לא מצא בית המשפט המחוזי כעת התבטאויות המהוות לשון הרע, והשימוש בביטוי "התנהגות לא נהותה" (כך במקור במכתב) מצידו של עוה"ד גולן – "האדם הסביר לא יעלה אפילו על הדעת כי המדובר בהוצאת לשון הרע", פסק בית המשפט. באשר לפרסום הכתבות במקומון ברמלה, נפסק כי עוה"ד גולן לא הוכיח בפני בית המשפט כי פרסום הכתבות הללו נעשה על ידי הנתבעים.

עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתו של עוה"ד גולן כי אמירות בעל פה לדיירים שכביכול הוא וכל משרדו ברחו לחו"ל, אכן מהוות לשון הרע נגדו בהיותו עו"ד ובעל משרד עורכי דין. "גם פרסום שהתובע ברח לחו"ל דיו כדי להיות לשון הרע", פסק בית המשפט, האדם הסביר ששומע את דברי הנתבעים היה מפרשם כי בא כוחם של הדיירים נטש אותם, אינו מטפל בעניינם וכרגע אין אחר מאשר הנתבעים עצמם כדי לסייע להם אחרת ימצאו עצמם דיירים הבתים לבד וללא שלוחם".

לכן השופטת ד"ר דרורה פלפל פסק אך ורק סך של 1 שקל (!), בגין כפיצוי המגיע לעוה"ד גולן על פרסום לשון הרע נגדו בכך שכביכול הוא וכל משרדו ברחו מהארץ.

השופטת פלפל: "צר לי שכך מתבטאים עורכי דין בכתובים"

בנוגע לתביעות שכנגד, פסקה השופטת פלפל כי המכתב ששלח עוה"ד גולן לנתבעים לא "התרומם" מאמירות קוואזי משפטיות, "שנכתבו בצורה בוטה, כשנראה שחלק מכוונתן היתה להרגיז את הצד שכנגד. צר לי שכך מתבטאים עורכי דין", פסקה השופטת פלפל, "צר לי שכך מתבטאים בכתובים. נראה אולי שבימינו אלה צריך גם לשנות את הציפיות כלפי סוגי אנשים; הנורמטיביים, שזה לא המקרה מבחינת כתיבתם, והבוטים, שזה המקרה". ודחתה את תביעתם על כך.

בשורה התחתונה, דחתה השופטת פלפל את תביעות הצדדים לפיצוי נזקיהם, וחייבה אותם בתשלום של 1,500 שקל לטובת אוצר המדינה "בגין עילות תביעה נטענות, שהן בניגוד לחוק ולהלכה, ושלא צומצמו למרות הוראת בית המשפט". עוה"ד גולן חויב בתשלום של 7,500 שקל לאוצר המדינה בגין הארכת הדיון, ואילו הנתבעים חויבו בסך של 13,500 שקל.

שנאה הדדית לשמה ורצון לנקמה

השופטת פלפל פסקה כי "הן התובע והן התובעים שכנגד לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש במקרנו. כך לא הובאו ראיות מתאימות לביסוס הטענות, ובעדותם הוכיחו כי לא קיימת זיקה כלשהי בין המציאות הנטענת על ידם ובין המציאות העובדתית הלכה למעשה".

השופטת פלפל ביקרה בחריפות את התנהלות כל הצדדים בפרשה, ופסקה כי "המטרות ששמו לפניהם הצדדים היא שנאה הדדית לשמה ורצון לנקמה שבאו לידי ביטוי בהגשת תובענות אלו שבחלקן הגדול ניתן לומר עליהן, שהנייר סובל הכול. זה נכון, אבל בית המשפט אינו סובל הכול. התנהלותם כאן מהווה המשך ישיר להתנהלות קשה וארוכת שנים שהצדדים מנהלים האחד כנגד השני כאשר 'כל האמצעים כשרים' ".

 

(ת"א 2560-07)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה