אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המכון הפתולוגי יפצה ב-150 אלף שקל בגין השחתת גופה על ידי מכרסמים

צילום: Getty images Israel

המכון הפתולוגי יפצה ב-150 אלף שקל בגין השחתת גופה על ידי מכרסמים


08.09.2013 | עו"ד לילך דניאל

השופטת יעל הניג פסקה פיצוי של 150 אלף שקל להוריו של מנוח שנהרג מנפילת משאית בגיל 12, שגופתו הושחתה על ידי מכרסמים במכון הפתולוגי באבו-כביר. הגופה הובאה למקום בשעת לילה, אך לא הוכנסה לקירור עמוק ולמחרת נמצאו עליה פצעים ונשיכות של חולדות. אנשי המכון אף איפרו את פני המנוח כדי להסתיר את ההשחתה, והגופה הועברה למשפחה מבלי ליידע אותה. המדינה תישא גם בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל

בית משפט השלום פסק פיצויים בסך 150 אלף שקל להוריו של מנוח שגופתו הושחתה בגלל התרשלות המכון הפתולוגי באבו-כביר.

בהיותו בן 12 נפגע המנוח אנושות כתוצאה מנפילת משאית עליו, ומאוחר יותר נפטר מפצעיו בבית החולים. לפנות בוקר הגיע נהג של חברת אמבולנסים ולקח את הגופה שהייתה כבר בתוך שק אטום עם רוכסן למכון הפתולוגי לרפואה משפטית, ובהגיעו ביצע חתך קטן בשק והצמיד לידו של המנוח תג זיהוי. עם זאת, בהנחיית השומר ששהה במקום באותה עת, הנהג לא הכניס את הגופה לתא בקירור עמוק אלא השאירה בחדר המקררים.

איפרו את פני המנוח כדי להסתיר את ההשחתה

בבוקר שלמחרת, בוצעה בגופה נתיחה שבה נמצאו פצעים ונשיכות שנגרמו כנראה על ידי חולדות לאחר המוות. אנשי המכון או מי מהם איפרו את פני המנוח כדי להסתיר את ההשחתה, והגופה הועברה לידי המשפחה מבלי שהודע לה דבר. רק במהלך ביצוע טקס הקבורה בו נחשפו פני המנוח, גילו בני המשפחה לראשונה את דבר ההשחתה והאיפור.

משרד הבריאות מינה וועדה לחקירת המקרה, וזו הגיעה למסקנה כי הגופה יצאה מבית החולים ללא סימני פגיעה, וכי אין אפשרות סבירה שהפצעים אירעו במהלך ההעברה אלא הסתברות גבוהה שאלו נגרמו במהלך שהותה בחדר המקררים במכון. עוד העריכה הוועדה המקצועית כי החתך שביצע הנהג בשק שימש כמקור כניסה אפשרי למכרסמים, וציינה במסקנותיה כי על הסדין שכיסה את הגופה נמצאו גללים של חולדה.

נוסף לכך קבעה הוועדה שלפני ואחרי האירוע ניצפו מכרסמים, הן בחדר המקררים והן בחדר הניתוח, וכי הנהלת המכון דואגת באופן שגרתי לביצוע הדברות, כאשר האחרונה שבהן בוצעה כ-10 ימים לפני האירוע.

הורי הנער המנוח תבעו את המדינה, המפעילה את המכון הפתולוגי, ואת מנהלו באותה עת, פרופ' יהודה היס. הנתבעים מצידם שלחו הודעות צד ג' לחברת האמבולנסים שהייתה אחראית מכוח הסכם להבאת גופתו של המנוח למכון, ולחברת השמירה שהייתה אחראית על השמירה במכון.

המכון מעצם טיבו מקים "סיכון" לגופות

בפתח דבריו קבע בית המשפט כי יש לקבל את מסקנת ועדת החקירה, לפיה הנזק לגופה נגרם על ידי מכרסמים, בהיותה בחדר מקררים שבמכון. עוד ציין בית המשפט כי המכון מעצם טיבו מקים "סיכון" לגופות, שחשופות בטבע לתהליכים וגורמים שונים, בהן תקיפת מכרסמים. הדרך להתמודד עם סיכון זה, קבע בית המשפט, היא בשמירת הגופות בקירור יעיל ולא בהדברות שוטפות, היות וכישלונן של אלו בהתמודדות עם משיכת המכרסמים למכון כבר הוכח.

השופטת יעל הניג פסקה כי אף ה"אמצעים" האחרים שבהם נקטה המדינה אינם עומדים במבחן הסבירות, היות וזו למעשה הסתלקה מאחריותה על ידי כריתת הסכמים עם קבלנים שונים ו"פיצול" העבודה והאחריות בלילה. התנהלות זו, קבעה השופטת הניג, לא רק שאינה מחסנת את המדינה מפני הטלת אחריות, אלא כשלעצמה מגבירה את הסיכונים הצפויים מהתנהלות אנושית.

בית המשפט הבהיר כי גם בהנחה שההסכמים והנהלים מסדירים ומתמודדים כראוי עם הסיכונים, על המדינה לקיים פיקוח שוטף ולדאוג להטמעתם אצל הגורמים בשטח, מה שלא הוכח במקרה דנן. על כן, משנמצא כי גופת המנוח לא נשמרה בקירור – די בכך די כדי לקבוע את אחריות המדינה לנזקי התובעים. עוד קבע בית המשפט כי חברת האמבולנסים לא הפרה את התחייבותה במישור החוזי כלפי המדינה, שכן הנהג פעל בדיוק כפי שנדרש ממנו ולא הייתה לו חובה לפקח על השומר ולבדוק את נכונות דבריו.

פגיעה בכבוד המת

גם במישור הנזיקי, לא הוכח שהנהג ידע על קיומם של מכרסמים במכון או שהיה עליו לדעת ולצפות זאת, ולכן אין בחתך שביצע בשק הגופה כדי להקים את התרשלות חברת האמבולנסים. אשר לחברת השמירה, קיבל בית המשפט את גרסת השומרים לפיה ההוראה כלפיהם הייתה שכאשר תפוסת התאים מלאה עליהם להורות לנהג להשאיר את הגופה בחדר מקררים. עוד התקבלה גרסתם כי באותו לילה תפוסת התאים אכן הייתה מלאה. לכן נדחתה גם הודעת צד ג' כלפי חברת השמירה.

לבסוף, דן בית המשפט בשיעור הפיצוי שבו יש לחייב את המדינה וקבע כי התרשלות המכון שהובילה להשחתת הגופה פגעה ללא ספק בהיבט הבסיסי של שלמות הגופה וכבוד המת, הכולל גם את כבודם של הוריו המתאבלים עליו. כמו כן, היעדר עדכון של המשפחה טרם קבלת הגופה חידדו והעצימו את הזעזוע ובכך הגבירו את סבלם של התובעים. לכן קבע בית המשפט כי על המדינה לפצות כל אחד מההורים בסך של 75 אלף שקל. עם זאת, לא מצא בית המשפט מקום לחייב את המדינה בפיצוי עונשי. כמו כן, המדינה תישא בשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 30 שקל, וכן בשכר טרחת עורכי הדין של הצדדים השלישיים בסך 20 אלף שקל.

 

ת"א 63531-05

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.