אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הוועדה לבחירת שופטים בחרה 26 שופטים חדשים ושני רשמים בכירים

צילום:istock

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 26 שופטים חדשים ושני רשמים בכירים


02.09.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

השופט בדימוס אליעזר ריבלין נבחר לכהן כנציב תלונות הציבור על השופטים, ו-11 עורכי דין (7 מהם נשים) יושבעו כעת לשופטים פעילים בערכאות הנמוכות. כיצד ובאילו פרשיות מעניינות פסקו לאחרונה השופטים שקודמו כעת לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים – בכתבה שלפניכם

"בחרנו 26 שופטים חדשים – חלקם התקדמו בתוך המערכת וחלקם חדשים", אמרה שרת המשפטים ציפי לבני בטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין בירושלים (2.9.13). "מטבע הדברים, הזרקורים מופנים לשופטי בית-המשפט העליון, אבל כל בחירה הייתה בעינינו משמעותית וחשובה. ההסתכלות בעת בחינת נתוני המועמדים הייתה לא רק על היכולות המקצועיות, אלא על מכלול האישיות – איזה אדם יישב על כס השיפוט. זו הפגישה הראשונה של האזרחים עם מערכת המשפט, והם באים לא רק עם ציפייה לאכיפת החוק, אלא אפופי תחושת צדק". השרה לבני התייחסה גם לבחירתו של נציב חדש שיעסוק בתלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין במקומו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג, ואמרה כי "עצם קיומו של נציב כזה מחזקת את המערכת ואת האמון בה: הוא בוחן את העובדות, ולא חושב על הכותרת בעיתון של מחר. בעיני, ביקורת בונה עדיפה אלפי מונים על חוסר ביקורת בכלל. גם במקרים שפורסמו רבות, הגיעו אליי פניות שאזמן אלי אישית שופטים – אבל אני מאמינה גדולה בהפרדת רשויות, וזה לא מתפקידי. ואכן, הנציב גולדברג עשה את עבודתו נאמנה".

הוועדה למינוי שופטים בחרה אמש 26 שופטים לכהונה בבתי המשפט המחוזיים, השלום, לתעבורה, לנוער ולבתי הדין לעבודה. נבחרו גם שני רשמים בכירים. בנוסף, השופט בדימוס אליעזר ריבלין נבחר לכהן כנציב תלונות הציבור על השופטים.

בוועדה, שהתכנסה אחר-הצהריים בלשכת שרת המשפטים בירושלים, חברים שרת המשפטים, ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, המשנה לנשיא השופטת מרים נאור, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, שר הפנים גדעון סער, חברי הכנסת יצחק כהן (ש״ס) ויצחק (בוז'י) הרצוג (עבודה), עורכת הדין רחל בן-ארי ועורך דין חאלד זועבי.

השרה לבני והנשיא גרוניס התקשרו הבוקר לשופטים שנבחרו ובירכו אותם בברכת הצלחה בתפקידם הציבורי החדש.

100 אלף שקל על הכיס של יהודה ברקן

סגן נשיא בית משפט השלום ברחובות, השופט ירון לוי, קודם לשיפוט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אך בחודש שעבר גזר השופט לוי 27 חודשי מאסר על שי רז מרעננה, שהתחזה לראש "המוסד" לשעבר וקיבל דבר במרמה. לפני כשנה וחצי הטיל השופט לוי שישה חודשי עבודות שירות (במסגרת הסדר טיעון) על בוחן במכון לבדיקת כלי רכב שקיבל דבר במרמה. לאחרונה השית השופט לוי ארבע שנות מאסר מאחורי סורג ובריח על בעלים של חברה לממכר כלי רכב משומשים ברחובות בשם "טרייד אין סנטר" שמכר רכבים שעברו תאונת דרכים מבלי ליידע את הקונים. על השחקן והבדרן החוזר בתשובה, יהודה ברקן, גזר השופט לוי שישה חודשי עבודות שירות וקנס אותו בסך של 100 אלף שקל בגין השמטת הכנסות.

בפרשה מתוקשרת אחרת הרשיע השופט לוי את נפתלי בכר, בוחן תנועה ראשי במחוז מרכז, בקבלת שוחד בכך שהנפיק רישיונות נהיגה ל-22 מבקשי רישיון נהיגה, תמורת תשלום כספי או טובות הנאה אחרות, מבלי שאלה עמדו במבחן התיאוריה או בכלל ניגשו למבחן מעשי. בפרשה אחרת, גזר השופט לוי 10 חודשי מאסר ו-25 אלף שקל קנס לפקידת דואר בסניף המרכזי ברחובות שנהגה מדי יום לגנוב מתוך חבילות ומעטפות שהגיעו לידה כספים וחפצים שונים.

בין השופטים הנוספים שקודמו לשיפוט בערכאות מחוזיות נמנית השופטת חדווה וינבאום-וולצקי, שדנה עד היום בעיקר בתיקי נזיקין נגד חברות הביטוח, שקודמה לשיפוט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטות דנה מרשק-מרום ובלהה טולקובסקי נבחרו לכהונת שיפוט בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד. השופט סארי ג'יוסי והשופטת תמר שרון-נתנאל נבחרו לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה. ואילו השופט יואל עדן נבחר לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

דאגה רבה מסתירות בעדויות השוטרים

השופטת מרשק-מרום דנה עד כה בתיקים פליליים בבית משפט השלום בכפר סבא, והתפרסמה בחודש שעבר בעקבות שנת המאסר שגזרה על תושב הוד השרון בגין מעשים מגונים בקטינות באינטרנט. בפרשה שבה נהג אמבולנס פרטי תקף אנשי מד"א גזרה השופטת מרשק-מרום שלושה חודשי מאסר על הנהג התוקף, שהוא תושב טייבה משולש. השופטת מרשק-מרום הרשיעה בעבר את דובר מד"א לשעבר (על-פי הודאתו) בעבירות של זיוף והחזקת רכוש משטרתי. באחת הפרשיות הצביעה השופטת מרשק-מרום על סתירות עמוקות בין עדויות של שוטרים לבין הנראה בקלטות מוסרטות – סתירות שלטעמה גורמות ל"דאגה רבה" ול"תחושת אי-נוחות".

השופטת טולקובסקי התפרסמה לאחרונה כמי שישבה בהרכב תלתה בבית המשפט המחוזי מרכז, שלשביעות רצונה של רשות המסים החמיר את עונשו של עבריין מס בכך שהשית עליו שנתיים מאסר בפועל חלף 10 חודשים והגדיל את הקנס הכספי לסך של 300 אלף שקל חלף 25 אלף שקל. "בית משפט קמא ייחס משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המשיב", נכתב בפסק הדין המחוזי. "שכן הלכה פסוקה היא שבעבירות מס, במיוחד כאשר מדובר בחשבוניות פיקטיביות בשווי של כארבעה מיליון שקל יש להחמיר בעונשו של העבריין שכן מדובר במעשה גניבה מקופת המדינה".

משמורת משותפת = מזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות

השופט סארי ג'יוסי, מבית המשפט למשפחה בנצרת, התפרסם לאחרונה בפסק דינו האמיץ והחשוב בפסיקת סכום המזונות בהתאם להכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות כאשר להורים הסדר משפטי של משמורת משותפת. על פסק הדין, איך לא, הוגש ערעור למחוזי. לאחרונה פסק השופט ג'יוסי שיש לשנות משמורת על בן קטין לאחר שהיה במשמורת אימו במשך 12 שנים. לפני כארבע שנים דחה השופט ג'יוסי דחה תביעה של תובעת לפיצוי בסך 150 אלף שקל לטענתה בגין הפרת "עקד" – הלא הוא חוזה נישואין בין בני זוג מוסלמים, שבוצע לאחר האירוסין בינה לבין הנתבע.

השופט ג'יוסי ציין כי ה"עקד" הוא חוזה נישואין שנחתם בין בני זוג מוסלמים, המכריז עליהם כעל בעל ואישה. בהתאם לנוהג הקיים בחברה הערבית מוסלמית, ה"עקד" נערך במקרים רבים לפני החתונה, כאשר אין בעצם עריכתו כדי מימוש הנישואין. לא אחת ה"עקד" נערך כאשר ברור לשני הצדדים כי הנישואין ימומשו בשלב מאוחר יותר, לאחר עריכת טקס הנישואין, ומעברם של בני הזוג לחיים משותפים תחת קורת גג אחת. ברור שההתייחסות לחוזה שכזה שונה במהותה מן ההתייחסות לחוזה מסחרי. הדברים אמורים במיוחד שעה שחוזה נישואין כדוגמת ה"עקד", מעצם טיבו וטבעו, הוא חוזה לחיים משותפים שמימושם כפוף לעריכת החתונה. כלומר: המדובר בחוזה על תנאי, כאשר התנאי הוא כי לאחר תקופת היכרות, היא תקופת האירוסין, ירצו הצדדים לממשו על דרך קביעת מועד לחתונה, ואין ספק כי בבואם של שניים, גבר ואישה, לערוך "עקד", עליהם להביא בחשבון את הסיכוי והסיכון הטמון בחוזה שכזה, לפיו יחסיהם לא יבשילו לכדי נישואין בפועל.

לא תובעים מיליונים ללא אגרת בית משפט

ואילו השופטת שרון-נתנאל התפרסמה כמי שדחתה לאחרונה את בקשת האחים איברהים וחאדר קוזלי מדליית אל כרמל, לפטרם מתשלום אגרת בית משפט בתביעה שהגישו נגד משרד הביטחון והנהלת בתי המשפט וכן עמותת "לחופש נולד", לתשלום סכום פרס כספי על סך כ-40 מיליון שקל שהובטח לטענתם למוצאי גופתו של החייל הנעדר מג'די חלבי ז"ל. בבקשה נטען כי אין למבקשים יכולת לשאת בתשלום האגרה העומדת על סך כ-980 אלף שקל, אשר מחצית ממנו יש לשלם עם הגשת התביעה.

השופטת שרון-נתנאל קבעה כי במסגרת בחינת יכולתם של המבקשים לשלם את האגרה, נבחנות אף יכולותיו הכלכליות של מי שעל שולחנו הם סמוכים. המבקשים לא הוכיחו חוסר יכולת כלכלית ולא פרשו את מלוא התמונה באשר למצבם הכלכלי ואף לא הציגו פירוט, כנדרש, באשר למצבם הכלכלי של הוריהם. בהיות יכולת תשלום תנאי מצטבר לתנאי של סיכויי הליך, די בכך כדי לדחות את הבקשה, אך מעבר לדרוש הבהירה השופטת שרון-נתנאל כי סיכויי התביעה שהגישו המבקשים אינם גבוהים מהטעמים המצוינים בהחלטתה.

כרשמת בבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה שרון-נתנאל גם את בקשתן של החברות הפרטיות "ניצולת הקרטל בע"מ" ו"פיקנטי תעשיות בשר (1982) בע"מ" מרמת גן, בבעלותו ובשליטתו של משה בדש, נגד החברות הגדולות אוסם, פרומין, תנובה, גיתם , ויסוצקי, ויליפוד, נוגה גלידות, שותפות עוף חיפה וחברות אחרות וכן נגד מדינת ישראל, לפטור מאגרה, בתביעה שהוגשה על ידן. במסגרת התביעה התבקש בית המשפט לפסוק להן סעד כספי, אותו העמידו המבקשות על סך של כ-931 מיליון שקל. בנוסף התבקש סעד של "השבת 1,000 עמדות עבודה של עובדי פיקנטי, במפעלים שירדו לטמיון".

השופטת שרון-נתנאל ציינה כי המדובר בתביעה רביעית, המוגשת באותו אופן ובאותה עילה, תוך הגשת בקשה לפטור מאגרה, על אף ששלוש בקשות דומות, קודמות, נדונו ונדחו על ידי הערכאות השונות. במסגרת פעם רביעית זו לא הובאו על ידי המבקשות או על ידי בדש, נתונים נוספים או אחרים, שיש בהם כדי לשנות מכל אשר נקבע ונפסק בהחלטות שניתנו בבקשות הקודמות, אשר הפכו חלוטות ובערעורים. לפיכך מצאה השופטת שרון-נתנאל ממש בבקשת המשיבות לחייב את המבקשות וכן את בדש, באופן אישי, בהוצאות לדוגמא בסך כולל של  24,500 שקל (הסכום אינו כולל מע"מ).

מרשם לרשם בכיר

עורכי הדין שהיו רגילים להופיע בפני הרשם החרוץ יניב בוקר בבית המשפט לענייני משפחה בקרית-גת, יפגשו אותו מהיום כשופט באחד מאולמות בתי משפט השלום לנוער במחוז הדרום.

בין הרשמים הנוספים שקודמו לכדי התואר הנחשק "שופט/ת" נמנים בסבב המינויים הנוכחי הרשם גיא שני, ששימש עד לאחרונה כרשם בבית המשפט העליון, וכעת נבחר לכהונת שופט במקביל באחד מבית משפט השלום ברחבי הארץ. הרשם מוסטפא קאסם נבחר לכהונת שופט בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, והרשמת שרון הינדה נבחרה לכהונת שופטת בבתי משפט השלום במחוז תל אביב. הרשמת דורית בונדה נבחרה לכהונת שופטת תעבורה במחוז תל אביב.

שני רשמים קודמו הפעם לכהונת "רשם בכיר": הרשמת עידית כלפה נבחרה לכהונת רשמת בכירה בבתי משפט השלום במחוז הדרום, ואילו הרשם נדים מוראני נבחר לכהונת רשם בכיר בבתי משפט השלום במחוז חיפה.

11 עורכי דין ימונו לשיפוט

מקרב עורכי הדין שיתיישבו בקרוב על כס השיפוט נמנים עוה"ד עדי הדר ושי (משה) מזרחי שנבחרו לכהונה כשופטים בבתי משפט השלום במחוז תל אביב. לכהונת שיפוט בבתי משפט השלום במחוז המרכז נבחרו עוה"ד אליאנא דניאלי, אלדד נבו, רונן פלג ושרון צנציפר-הלפמן. עו"ד יעקב דנינו נבחר לכהונת שופט בבתי משפט השלום במחוז הדרום. עורכת הדין ליאת שמיר-הירש נבחרה לכהונת שופטת בבתי משפט לתעבורה במחוז הדרום. עורכת הדין הדס רוזנברג-שיינרט, נבחרה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בחיפה. עורכת הדין טל ויסמן בן-שחר נבחרה לכהונת שופטת בתי משפט השלום לנוער במחוז הצפון, ועורכת הדין ליזי פרוינד נבחרה לכהונת שופטת בתי משפט השלום לנוער במחוז המרכז.

שופטים נוספים שקודמו הפעם על ידי הוועדה לבחירת שופטים הם: השופטת דלית שרון-גרין שנבחרה לכהונת שופטת בתי משפט השלום במחוז הצפון, השופט שמעון לייבו שנבחר לכהונת שופט לנוער במחוז ירושלים והשופט אבשלום מאושר שנבחר לכהונת שופט שלום במחוז הדרום.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה