אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הנשיא גרוניס תוקף את כלי התקשורת: "הגיעו מים עד נפש"

ועידת המשפט השנייה, אוגוסט 2013. צילום: יחסי ציבור

הנשיא גרוניס תוקף את כלי התקשורת: "הגיעו מים עד נפש"


27.08.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

בנאומו בוועידת המשפט השנייה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, חרג מדרכו הנשיא אשר גרוניס והתייחס ל"עניינים מסוימים שאיני נוהג לעסוק בהם בדבריי הפומביים", כמו התבטאויות מקוממות של שופטים שנחשפו בתקשורת, מציאת חן של השופטים בעיני הציבור ויחסי הגומלין בין התקשורת לבתי המשפט

"בתקופה האחרונה הגיעו מים עד נפש", תקף אמש נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס את כלי התקשורת בנאומו בוועידת המשפט השנייה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. גרוניס חרג מדרכו ובחר להתייחס ל"עניינים מסוימים שאיני נוהג לעסוק בהם בדבריי הפומביים".

"בשנה החולפת עמדה מערכת המשפט במרכזן של מספר סערות תקשורתיות", תיאר הנשיא גרוניס. "מצאנו עצמנו מתגוננים מפני מערכה משולחת רסן, על פי רוב נעדרת ביסוס עובדתי מינימלי, אשר פגעה משמעותית במערכת המשפט ובשופטיה", קבל הנשיא גרוניס בפני מאות עורכי דין שנכחו בוועידה לצד הנשיאים והנשיאות של בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

הארנק והחרב

בתוך כך, ובצירוף מקרים מעניין, הגיבו אמש בשעות הערב המאוחרות משפטנים בכירים וחוקרי מדע המדינה לדבריו אלה של הנשיא גרוניס. בערב עיון שנערך לכבוד צאת ספרו החדש של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, בשם "הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושיברה" (בהוצ' ידיעות ספרים), הדוברים – עו"ד אביגדור פלדמן והפרופסורים שלמה אבינרי, יוסי שיין ופרידמן – היו תמימי דעים כי בית המשפט העליון הביא על עצמו את הביקורת הציבורית הנוקבת לאחר שהחליט להתערב בסוגיות לא משפטיות במהותן מבלי לקחת אחריות על השלכות ביצוען, ובכך שנטל לעצמו את המושכות והרחיב סמכויות תחת עילת הסבירות הגורפת להנהיג את הציבור בישראל במקום נבחרי הציבור בכנסת.

נואמי הערב המחישו, כל אחד בדרכו, כיצד החל מהרגע שהשופטים ירדו לזירה הציבורית ותפסו את מקומם של הפוליטיקאים – הרי שהם התחילו לחטוף במקומם את האש בזירה התקשורתית.

פרופ' פרידמן התייחס לנסיגה שחלה, דווקא בעידן של הנשיא גרוניס, מרף האקטיביזם השיפוטי של שופטי ישראל, אך צינן את ההתלהבות ואמר כי המצב הנוכחי עדיין איננו משביע רצון, וכי הפעלת המערכת הפלילית כאיום מתמיד על הפוליטיקאים מלממש את תכניותיהם המדיניות, הכלכליות והחברתיות ולחולל רפורמות חיוניות להבראת המערכת הציבורית – חיה וקיימת במסדרונות הפרקליטות והיועמ"ש, כפי שעמד על כך בהרחבה בספרו "ההיסטורי" כהגדרתו.

"לא פחות מעלילה"

מספר שעות לפני הערב לכבודו של פרופ' פרידמן, הדגיש הנשיא גרוניס את הזדעזעותו מפרשה עסיסית וצהובה שכלי התקשורת עסקו בה לאחרונה בהרחבה: "השבועות האחרונים סיפקו לנו דוגמה אחת בלבד לפרשיה כזו", אמר הנשיא גרוניס. "בהתבסס על אמירות חסרות בסיס של עורכת דין, שלא ייצגה בתיק ולא נכחה באולם הדיונים, ומבלי לבדוק את העובדות לאשורן, הכריזו אמצעי תקשורת שונים כי שלושה שופטים אילצו קורבן אונס לגשת למרכז אולם הדיונים, לכרוע על ארבע, ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה. תמונתם של השופטים הופיעה בעיתונים; הם – ומערכת המשפט בכלל – הוכפשו, ויושרתם המקצועית נפגעה. בירור שערך נציב תלונות הציבור על שופטים הצביע על כך שמדובר, כלשונו של הנציב, בלא פחות מעלילה, וכי הפרסומים בעניין לא תאמו כלל ועיקר את מה שהתרחש בפועל".

דבריו אלה של הנשיא גרוניס נאמרו בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, אשר בשבוע שעבר גיבה את השופטים דחה את תלונתה של שרת המשפטים ציפי לבני נגד שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בטענה שנאנסת נדרשה להדגים לשופטים תנוחות מביכות מהאונס והושפלה. "בהדגמה הקצרה שהדגימה המתלוננת ביוזמתה לא היה משום פגיעה בכבודה... מדובר בהדגמה חיונית, נוכח יריעת המחלוקת בה היה על בית המשפט להכריע", קבע הנציב גולדברג בהחלטתו בעניינם של השופטים צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים.

כפי שדווח בפורטל חדשות תקדין, בית המשפט דן בכתב האישום שהוגש נגד שלושה קטינים שהואשמו באונס, ביצוע מעשה מגונה ותקיפה הגורמת לחבלה ממשית בנסיבות מחמירות. במהלך החקירה החוזרת המתלוננת הדגימה את אופן ישיבתו של אחד הנאשמים על המתלוננת.

לאחר הדיון, עורכת דינה של המתלוננת בהליך אזרחי שכלל לא קשור לאונס, עו"ד רוני סדובניק-אלוני, הגישה תלונה ליו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין ולמנהל בתי המשפט. כותרתה של התלונה הייתה: "תלונה על השפלתה של ילדה נפגעת אונס בעת החקירה הנגדית בידי עורך הדין מנחם בלום ובקשה לברר שתיקת הרכב השופטים אל מול חומרת מעשיו". עותק מהתלונה נשלח לשרת המשפטים ציפי לבני, שמבלי לבדוק את הדברים העבירה את הפרשה לבדיקתו של נציב תלונות הציבור על השופטים השופט גולדברג, המסיים בקרוב את הקדנציה שלו.

המסקנות של בדיקות כאלה נותרות לרוב חסויות ואינן מתפרסמות, אולם הפרשה שקיבלה פרסום תקשורתי נרחב גרמה לראשי מערכת המשפט לפרסם את ממצאי הבדיקה של הנציב גולדברג. הנציב גולדברג טיהר כליל את שלושת שופטים בית המשפט המחוזי שדנו בתיק, וקבע כי "בית המשפט הקפיד לשמור על כבודה של המתלוננת לאורך כל חקירתה, וגילה הבנה למעמד הקשה והמביך בו הייתה נתונה, זאת תוך שהוא מקיים את חובת ההגינות גם כלפי הנאשמים".

אוי לנו אם השופטים ישחקו בזירה התקשורתית

לדברי הנשיא גרוניס, כמי שעומד בראש מערכת בתי המשפט בישראל לצידו של מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, "פרשה זו, בדומה לפרשות אחרות עימן התמודדנו השנה, הציפה את הקושי המוּבנה של מערכת המשפט בהתמודדות בזירה התקשורתית. האפשרות שלנו להגיב לפרסומים שונים, ולהעמיד את הדברים על דיוקם, היא מוגבלת ביותר. מערכת המשפט אינה משתתף רגיל בזירה התקשורתית. על השופטים כבודדים, ועל מערכת בתי המשפט כמוסד, חלים כללים מגבילים ביותר בכל הנוגע לקשר עם אמצעי התקשורת, וטוב שכך", הבהיר הנשיא גרוניס.

"השופטים, ככלל, אינם רשאים להתראיין או למסור מידע לתקשורת. כללי האתיקה לשופטים קובעים כי הופעה או ראיון של שופט באמצעי התקשורת יהיו רק באישור מראש של נשיא בית המשפט העליון. אישור כזה ניתן, אם בכלל, במקרים חריגים שבחריגים. מכוח כללי האתיקה שופטים גם מנוּעים מלהגיב לדברים שפורסמו עליהם או על פסק דין או החלטה שנתנו, אלא באמצעות דוברות בתי המשפט. אנו מקפידים ביותר בשמירה על הכללים האלה", הדגיש הנשיא גרוניס, והפנה מסר תקיף לשופטים שלא סרים לכללי האתיקה ומתראיינים בכלי התקשורת שלא לייחוס. "אכן, מעת לעת נתקלים אנו פה ושם בחריגות של שופטים מסוימים מן הכללים. מי שעוקב אחרי הדיווחים יכול לזהות בדיוק מיהם השופטים החורגים".

הנשיא גרוניס הבהיר כי "העיקרון היסודי לפיו 'שופט אומר דברו בפסקי דין ובהחלטות' (כלל 39(א) לכללי האתיקה), אינו מליצה בלבד. הוא מבטא תפיסת עומק ביחס לתפקיד השיפוטי. שופטים אינם נבחרי ציבור. בעוד שתפקידם ציבורי, מעמדם ציבורי, והם משתייכים לרשות מרשויות השלטון, אין הם אנשי ציבור במובן הקלאסי. הם אינם עומדים לבחירה. המאפיין המרכזי המאפשר את עבודתם הוא עצמאותם השיפוטית, הבאה לידי ביטוי בכך שאין עליהם אלא מרות הדין וצו מצפונם. זו הסיבה לכך ששופטים אינם נדרשים, וכאמור, אף אינם רשאים, להצדיק את פסיקותיהם אלא במסגרת הפנימית של פסק הדין עצמו. אי-תלותם של השופטים היא הערובה למערכת משפט עצמאית, ולשופטים שיכריעו אך ורק על פי עובדות התיק המתנהל בפניהם. האם אנו מעוניינים בשופטים שיתנהלו מול התקשורת בצורה דומה בה מתנהלים משתתפים שונים בזירה הציבורית? דומה שהתשובה לשאלה זו ברורה. ויובהר, איני בא בטרוניה כלפי אחרים, כל שאני אומר שאוי לנו אם השופטים יתנהלו בצורה דומה". 

"איננו שופטים במגדל שן או בבועה"

הנשיא גרוניס הסביר בנאומו, שריתק אלפי אוזניים כרויות שלא ציפו למשמע הדברים הנדירים מפי של הנשיא השמרן, כי "בהתמודדות עם פרסומים שונים ידינו כבולות מטעם נוסף. לא אחת מתייחסים הפרסומים – כפי שהיה בפרסום לגבי הדגמת האונס לכאורה – לתיקים המתנהלים בדלתיים סגורות. משמעות הדבר היא שמוטל איסור פרסום על פרטים מן הדיון. כיצד נוכל להפריך טענות אם אין אנו רשאים להתייחס אליהן לגופם של דברים? האם אין זה ברור שהשופטים והמערכת העוטפת אותם חייבים להקפיד על הכלל בדבר איסור פרסום של פרטים מהליך שהתנהל בדלתיים סגורות?!".

לדבריו, "כל אלה מבטאים את מערך היחסים הייחודי של מערכת המשפט עם התקשורת. בניגוד לרשויות הציבור האחרות, בהיותנו רשות שאינה מבוססת על בחירה של הציבור, אין אנו נדרשים לתת דין וחשבון ציבורי, אלא במסגרת פסקי הדין. זהו נדבך נוסף של העצמאות השיפוטית. אין זה אומר, כמובן, שבתי המשפט והשופטים מנותקים מהשיח הציבורי. איננו שופטים במגדל שן או בבועה. השופטים קשובים לשיח הציבורי, ובמידה מסוימת הרשות השופטת נוטלת חלק בשיח הציבורי. בתי המשפט משפיעים על השיח הציבורי ומוּשפעים ממנו, אך איננו שופטים בהתאם לשיח הציבורי.

אסור לשופטים למצוא חן בעיני הציבור

בהמשך נאומו הדרמטי עמד הנשיא גרוניס על חשיבות החיזוק של אמון הציבור בבתי המשפט, והסביר כי "בתנאים המיוחדים של מדינת ישראל ושל מערכת המשפט שהתפתחה כאן, חשוב לשמור מכל משמר על עצמאות השופטים ועל אמון הציבור במערכת המשפט. פגיעה באמון הציבור היא פגיעה במשפט. פגיעה באמון הציבור אינה בעיה של מערכת המשפט, אלא בעיה של המשטר הדמוקרטי. בלא אמון של הציבור במערכת בתי המשפט יתקשו המנגנונים של אכיפת החוק לתפקד והתוצאה תהא פגיעה קשה במשטר הדמוקרטי. מערכת משפט אינה יכולה לתפקד מבלי שתזכה ללגיטימיות ציבורית.

"עם זאת", הוא הסתייג, "אסור לה למערכת המשפט לפעול מתוך מטרה למצוא חן בעיני הציבור או חלקים מסוימים בו. אוי לה למדינה ששופטיה מכוונים את פסקי הדין שלהם על פי מה שהם מעריכים שימצא חן בעיני הציבור או בעיני התקשורת. אמון הציבור הוא בראש ובראשונה נגזרת של מערכת משפט מקצועית. מערכת בונה אמון באמצעות מתן שירות איכותי, נטול פניות, מקצועני ויעיל. במשך 65 שנות משפט בנינו כאן מערכת משפט מצוינת. יש לנו שופטות ושופטים מסורים ומקצועיים. יש לנו מערכת ששוקדת על הכשרה מתמדת של השופטים ועל מתן מענה לצרכים שונים העולים מן השטח".

הנשיא גרוניס הדגיש ואמר עוד בנאומו כי "חשוב לזכור שקל מאוד לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. די במספר פרסומים מטעים כדי להכפיש מערכת שלמה ולכרסם באמון הציבור. אין זה חשש בעלמא. יש לו ביטוי מוחשי וממשי. כיצד ירגיש אזרח הקורא יום אחד בעיתון טענה לגבי שופט כזה או אחר ונדרש להופיע בפניו ביום למחרת? האם יחוש בטוח שיֶעָשֶה משפט צדק?".

מקרים בודדים

אולם, הנשיא גרוניס התייחס בדבריו למספר התבטאויות צורמות של שופטים באולמותיהם, שכן הצדיקו לדעתו את חשיפתן לידיעת הציבור בכלי התקשורת. הנשיא גרוניס התכוון להתבטאויות הבעייתיות מצד השופט המחוזי בדימוס נסים ישעיה (שאמר כי "יש בנות שנהנות מאונס") ומצד שופט התעבורה נחשון אטינגר (שאמר לתובעת מהמשטרה שאת אות "ז' את מוצאת מהר" בקונוטציה מינית).

"אין אנו מתנערים מאחריותנו ומחובתנו להבטיח בכל יום מחדש את אמון הציבור", הסביר הנשיא גרוניס. "במספר פרשות שהתעוררו בשנה החולפת התגלו פגמים בהתנהלותם של שופטים בודדים. בכל אלה טיפלנו – שרת המשפטים ואנוכי – באופן מיידי ובלתי-מתפשר. בצד המקרים שקיבלו כיסוי תקשורתי, היו מקרים בודדים נוספים בהם פעלנו בצורה שקטה, כדרכנו זה שנים. לא איפשרנו בעבר, ולא נאפשר בעתיד, התנהלות שאינה הולמת את המעמד השיפוטי. יש לנו אמצעי בקרה וביקורת טובים, ודי באלה כדי לטפל בהתנהגויות שחורגות מן הנורמה המצופה משופטים. אך חשוב מאוד לא לתת למקרים בודדים להכתים את המערכת כולה. כשם שלא נהיה נכונים לאפשר התנהגות בלתי הולמת, כך נהיה נכונים להגן מכל משמר על שופטים שבהתנהלותם לא נפל רבב".

בהמשך נאומו התייחס הנשיא גרוניס ליחסי הגומלין בין התקשורת לבתי המשפט, ואמר כי "התקשורת היא אחד משומרי הסף של הדמוקרטיה, ותפקידה כ'כלב השמירה' הוא חשוב – לא רק כלפי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, אלא גם כלפי הרשות השופטת. לעיתים דיווחים באמצעי התקשורת מסייעים בהעלאה של סוגיות חשובות המצריכות מענה וטיפול שלנו, ואנו מברכים על כך. אך ישנם גם דיווחים הנסמכים על חצאי ורבעי עובדות, שמוטב היה להימנע מהם".

הנשיא גרוניס הזכיר לשומעיו כי "לכוח הרב של אמצעי התקשורת נלווית גם אחריות גדולה. לתקשורת בעידן המודרני יכולת משמעותית להשפיע על השיח הציבורי. אם אין יכולת זו מנוצלת כראוי, יש בכוחה לפגוע". דוגמה לכך הביא הנשיא גרוניס מ"המאבק העיקש", כהגדרתו, שמנהלת מערכת בתי המשפט בקיבועה של התפיסה כי שיעור ההרשעות בישראל עומד על כ-98%. "למרות שמחקר מקיף שנערך על ידי מחלקת המחקר של מערכת בתי המשפט, יחד עם פרופסור מאוניברסיטת חיפה, הצביע על כך שנתון זה פשוט אינו נכון", הסביר הנשיא גרוניס. "ולמרות שגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את הנתונים באופן התואם את המחקר שנערך על ידינו – עדיין ממשיכים להתפרסם מאמרים המתייחסים לנתונים הישנים, שכאמור, אינם נכונים, כאילו הם משקפים את האמת. כל אימת שמתפרסם מאמר כזה, אנו מנסים להציג את הנתונים המדויקים. אך, קשה מאוד לשנות תדמיות שמתקבעות בתקשורת, ולכן, חשוב להשתמש בכוח התקשורתי המשמעותי בתבונה ובאחריות".

השרה לבני: על עורכי הדין לסנכרן את הלו"ז

שרת המשפטים ציפי לבני הביעה אמש בנאומה בוועידת המשפט אמון מלא במערכות המשפט ואכיפת החוק בישראל. לדבריה, "צריכים להתממש שני דברים: עצמאות של כל אחת מהמערכות מול רעותה, כך שכל אחד יפעל ללא מורא, אלא מורא החוק; וביקורת עצמאית ובלתי תלויה על כל אחד מהגופים".

השרה לבני ציינה ל"דוגמה טובה" לכך את "הדרך שבה גילינו כולנו שהרכב השופטים לא פגע בכבודה של נפגעת תקיפה מינית, ושבדברים שפורסמו אין אמת – דבר זה נעשה בזכות בירור של גוף ביקורת: נציבות תלונות השופטים. כך הוסר החשד שדבק בשופטים, וכך נוכל להשיב את אמון הציבור. כן, יש שופטים בודדים שנהגו באופן בלתי ראוי. הם טופלו ויטופלו ללא פשרות – אבל אין בהם כדי להעיד על המערכת כולה".

שרת המשפטים פנתה למאות עורכי הדין בהצהרות ובקשות: "המערכת המשפטית צריכה לשרת את הציבור. כשטחנות הצדק טוחנות לאט, גם תחושת הצדק נשחקת. לכן, כשהחוק קובע דיונים מיום ליום, כל אחד מאיתנו צריך לתרום לזה. יש לסנכרן את המערכת – התרומה צריכה להיות מצד השופטים וגם מצד הפרקליטים, וגם מצדכם, חבריי עורכי הדין. כולנו צריכים לשרת את הציבור. הלו"ז של עורכי הדין צריך להתאים לצרכים של האזרח והצורך להעניק לו את הצדק שמגיע לו".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה