אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > וינרוט: "חייב להיות גוף מפקח על תהליך קבלת ההחלטות להעמדה לדין"

פאנל בוועידת המשפט השנייה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, צילום: יחסי ציבור

וינרוט: "חייב להיות גוף מפקח על תהליך קבלת ההחלטות להעמדה לדין"


26.08.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

בפאנל משפטנים על סוגיית הדחת ראש ממשלה מכהן שנערך היום ב"ועידת המשפט" השנייה של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עוה"ד מרבית המשתתפים היו תמימי דעים כי החוק הצרפתי (שאין לחקור ראש ממשלה מכהן) אינו מתאים לישראל. השר עמיר פרץ הציע לייסד מוסד של "תובע מיוחד", נשיא ביהמ"ש העליון עם צאתו לגמלאות, שיחליט האם לחקור ראש ממשלה מכהן. הסנגורים הבכירים המליצו מצידם להסדיר בחקיקה את הנורמות הראויות ולהקים מוסד מפקח על החלטות היועמ"ש

שופטי בית המשפט העליון יפרסמו בקרוב את הכרעתם בערעור של פרקליטות המדינה בפרשת זיכויו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מעבירות של שחיתות, אבל בפאנל מעניין שנערך היום ב"ועידת המשפט השנייה של ישראל" בתל אביב הועלו מספר הצעות בסוגיית הדחת ראש ממשלה מכהן בהשלכה לחוק הצרפתי.

"אין הבדל בין דם לדם", הסביר בפאנל עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, מבכירי הסנגורים בתחום הצווארון הלבן, שייצג את בכירי הפוליטיקאים בארץ. "ראש ממשלה דינו זהה לדינו של כל אדם אחר. חקירה פלילית ואישום פלילי זה אסון. זאת שואה בחיים הפרטיים של הנחקר. ביחס להשלכות פתיחת חקירה, אינני חושב שראש ממשלה שונה מכל אדם אחר".

רבים מהמשתתפים בפאנל התייחסות לסוגיית "המשילות" שנפגעת כתוצאה מפתיחה בחקירת ראש ממשלה מכהן ובהעמדתו לדין פלילי. מנחה הפאנל, הכתב ברוך קרא, ציין בסיפוק כיצד בימים אלה "אנו נמצאים בתקופה נדירה שאין כרגע אף ראש ממשלה הנמצא בחקירה פלילית, מה שמאפשר לדון בסוגיה באובייקטיביות". קרא הזכיר את ברלוסקוני ואת פרשת בראון-חברון ואת התפטרותו של אהוד אולמרט מראשות הממשלה בגלל העמדתו לדין פלילי בפרשות ראשונטורס וטלנסקי.

החוק הצרפתי קובע שאין לחקור ולהעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. בפאנל שהתכנס היום נרשמה אחידות דעים של מרבית חברי הפאנל נגד החלתו של החוק הצרפתי על ישראל. "החוק הצרפתי לא מתאים לישראל, ויחשב כאן לגורף מדי", אמר השר עמיר פרץ. "החוק הצרפתי מגביל כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, ואילו בישראל כהונת ראש הממשלה בלתי מוגבלת".

עו"ד עופר בורנשטיין, המומחה לדין האירופי שחי בשנים האחרונות בצרפת, הציג את עיקרי החוק הצרפתי. לדבריו, המשטר בצרפת הוא נשיאותי, ואילו בישראל הוא בשיטה האנגלית. כמו כן, החוק הצרפתי הוא חוק יסוד בחוקה הצרפתית, ואילו בישראל אין עדיין חוקה. אלה הם שני ההבדלים בין ישראל לצרפת.

החוק הצרפתי מאפשר לשפוט נשיא מכהן רק בעבירת בגידה, מה שקרה בזמנו במשטר וישי על שיתוף פעולה עם הנאצים. "נשיא מכהן? לא מפריעים לו", הסביר עוה"ד בורנשטיין. "אין חוקר שדופק לו בדלת ואין שוטר שמפריע לו לכהן. ניתן לחקור ולשפוט אותו על מעשיו רק כחלוף חודש לאחר סיום כהונתו. לי כואב מאוד שבישראל כבר 30 שנה לא נותנים לממשלה נבחרת בבחירות דמוקרטיות לסיים את כהונתה, אם כי רק פעמיים נפלה ממשלה בגלל חקירות פליליות. רמת הסיבולת של דעת הקהל בכל העולם הדמוקרטי כיום הרבה יותר נמוכה מחוסר ההגינות של נבחרי הציבור. הציבור הוא הבוס של השר, וכיום יותר מתמיד על נבחר הציבור להיות בעל טוהר מידות הכי גבוה".

עין נוספת

השר פרץ התייחס בנאומו לסוגיית המשילות ואמר ש"אנו נמצאים בדילמה הקשה של התנהלות מדינה דמוקרטית ליברלית: מחד, רצוננו לשפר את המשילות ומנגד לייצר מנגנונים שעוצרים את מגבלת הכוח. בכל מדינה שבה לא נשמר עקרון השוויון פשתה השחיתות. בדמוקרטיה האמריקאית ראינו שתי דוגמאות – של נקיטת הליכים נגד הנשיאים ניקסון ורייגן".

השר פרץ הזכיר כיצד בישראל נחקרו חמישה מבין 12 ראשי ממשלה, שניים מהם (רבין ואולמרט) התפטרו. "השאלה היא כיצד מגינים על רצון הבוחר שהוא עיקרון מקודש לא פחות? כיצד מבטיחים שהחלפת ראש ממשלה תתקיים רק דרך בחירות, והדחות בדרך אחרת יתקיימו רק במקרים נדירים בלבד?", הוא תמה.

הצעתו של השר פרץ היא להקים מוסד מיוחד שאליו יובאו כל הסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה בפתיחת חקירה וניהולה נגד ראש ממשלה מכהן. מי יקבע את זהותו של התובע המיוחד? נשיא ביהמ"ש העליון יקבל סמכויות של תובע מיוחד בתום כהונתו ופרישתו מהרשות השופטת. החלפתו תתבצע כל פעם שנשיא ביהמ"ש העליון מתחלף מעת לעת כדי להיות בטוחים שהדברים בלתי תלויים. "הצעתי זו סבירה", אמר השר פרץ. "התובע המיוחד ישקול על כפות המאזניים ויוכל להשהות את החקירה לנוכח שיקולים לאומיים המונחים על הכף. אבל, עליו לשמור על חוק ולאכוף את החוק".

חה"כ בוז'י הרצוג, שהכריז השבוע על מועמדותו לראשות מפלגת העבודה, הסתייג מההצעה של השר פרץ ואמר כי "רעיון לא מתאים לשיטה המשפטית בישראל". לדידו, צריך להיות פורום התייעצות מיוחד שיחווה דעה בעין נוספת על החלטת היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן.

כל משתתפי הפאנל הצהירו כי הם סומכים על שיקול הדעת של היועמ"ש והפרקליטות, אבל היו תמימי דעים שיש לחץ ציבורי גדול על היועמ"ש והציבור מבולבל בין מאבקי התקשורת, כאשר השאלה איך היועמ"ש מקבל את החלטתו. "יש צורך לבחון בעוד עין, בגלל השלכות דרמטיות על המערכות הפוליטיות", הסביר חה"כ הרצוג, והוסיף כי מצידו "ראש הממשלה יכול להמשיך לתפקד תחת חקירה מכוח חזקת החפות".

ח"כ משה מזרחי ממפלגת העבודה, לשעבר חוקר משטרה בכיר ומפורסם, אמר מנגד כי "באיטליה ובצרפת יש בעיית משילות בגלל ראשי ממשלה מושחתים. אז נותנים להם לכהן עד סיום הכהונה. ואילו בריטניה היא מדינה שאין בה בעיות של משילות, ואנחנו בארץ נוהגים לפי המשפט האנגלי. יש מדינות שבהן ראש הממשלה מעולם לא נחקר. אין קשר בין סוגיית המשילות לניקיון הכפיים של נבחרי הציבור".

המחוקק נרדם על המשמר

עוה"ד וינרוט הדגיש בדבריו כי "ראש ממשלה נחקר צריך להיות אירוע נדיר",. הוא הסביר כיצד הגענו עד הלום "אלמלא המחוקק הישראלי היה מפסיק לזרוק את סוגיית המשילות לפתחו של בית המשפט העליון ואחר כך זועק שבית המשפט הוא אקטיביסטי. במשפט הישראלי יש לקונה אדירה והמחוקק הישראלי לא פצה פה ולא מצפצף. בית המשפט הוא זה שקבע שאדם שהוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר. בית המשפט לא יכול לקבוע את מכלול ההלכות שצריכות לחול במקרים שונים. וכאן מתעוררות בעיות מה דינו של ראש עיר וכולי. את כל המכלול הזה היה אמור להסדיר המחוקק. המחוקק היה צריך לקבוע מהם התוצאות המשפטיות שחלות על אדם כשמוגש נגדו כתב אישום בהיותו איש ציבור. מתי הוא צריך להתפטר? והאם הוא צריך להתפטר?".

ד"ר וינרוט הוסיף כי "הדבר המרכזי בשיטתנו והוא בלתי נסבל הוא המצב של התוצאה האוטומטית. היום כשמוגש כתב אישום נגד נבחר הציבור, הוא חייב להתפטר. זאת תוצאה שהדעת אינה סובלת. אין תוצאות אוטומטיות במשפט. התוצאות צריכות להיות מבוקרות. היה צריך לקבוע קודם כל את הנורמות שמחייבות ואחר כך חייב להיות גוף מפקח על תהליך קבלת ההחלטות להעמדה לדין. צריך לקבוע גוף משפטי שתהיה לו סמכות האם במקרה כזה קמו הנסיבות להתפטרות".

לדעתו של עוה"ד וינרוט נבחר ציבור שהוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר, אבל "חייב להיות מישהו שיפקח על כך. אני סומך היועמ"ש והפרקליטות, אבל אינני סומך על המסכות הסופית והמכרעת נטולת הפיקוח. אין תוצאות מיידיות ובית המשפט הוא שקובע האם היועמ"ש צדק בהגשת כתב האישום או שלא צדק. אם התוצאה היא שנבחר ציבור חייב להתפטר, הרי שחייב להיות גוף מפקח על ההחלטה להעמדתו לדין".

גם עורכי הדין הבכירים ומפורסמים בשירות הציבור בעברם, גלעד שר ואלון גלרט, הסכימו עם עמיתם ד"ר וינרוט על כך שחייב להיות חוק מסודר בסוגיה הטעונה, ולא שבית המשפט הוא שיקבע את הנורמות הציבוריות.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.