אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש: זמר אינו יכול להשתחרר בקלות מחוזה הייצוג של חברת ההפקה

הזמר מאור אדרי. צילום: Maor Edri

ביהמ"ש: זמר אינו יכול להשתחרר בקלות מחוזה הייצוג של חברת ההפקה


19.08.2013 | מערכת תקדין

אחיו של הזמר מאור אדרי הפך למנהלו האישי ובניגוד להסכם עם חברת ההפקות ג'רני, השניים סידרו הופעות בחגיגות יום העצמאות. חברת ההפקות ביקשה מבית המשפט לאכוף את ההסכם, אך הנשיאה הילה גרסטל נענתה חלקית בגלל שלא ניתן לחייב את הזמר להמשיך ולעבוד עם החברה כשיחסי האמון ביניהם נפגעו באופן בלתי הפיך

אומן אינו יכול להשתחרר בקלות רבה מחוזה הייצוג עם חברת ההפקה של הופעותיו בכך שישלח הודעת ביטול מתי שיחפוץ בכך בטענה שאינו מעוניין עוד בשירותיה מכל סיבה שהיא, בלי שיש לחברת ההפקות את הכלים לדאוג לאכיפת ההסכם או לקבל פיצויים בשל הפרתו. כך פסקה השופטת הילה גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, וקבעה כי "מצב זה אינו סביר".

השופטת גרסטל הכריעה בתביעה שהגישה חברת ג'רני הפקות בע"מ נגד הזמר מאור אדרי, אחיו ארמנד עמרם אדרי המשמש כיום כמנהלו האישי, המתופף מוטי ראובן והקלידן אורן מויאל – בדרישה לאכוף את ההסכם שנחתם בין הצדדים. חברת ההפקות גם ביקשה מבית המשפט הצהרה כי היא היחידה הרשאית למכור ולשווק את הופעותיו של אדרי למשך כל תקופת ההסכם שנחתם ביניהם. חברת ההפקות גם דרשה לקבל לידה את כל המסמכים על ההתקשרויות שהתבצעו או שעתידות להתבצע, שלא באמצעותה, לשיווק הופעותיו של אדרי וכן את כל הכספים ששולמו או ישולמו בגינן.

לטענת חברת ההפקות, הסכם השיווק הבלעדי שנחתם עימה לגבי הופעותיו של הזמר מאור הופר. בית המשפט קיבל כאמור חלקית את התביעה ופסק כי הגם שהסכם השיווק הופר, אין לתת את הסעד של אכיפת ההסכם, נוכח היעדר יחסי אמון בין הצדדים.

38 אלף שקל על הופעה ביום העצמאות

חברת ההפקות טענה בתביעתה שהיא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם והתאמצה לפרסם את הזמר אדרי ולשווק את הופעותיו בעזרת קשריה בתחום הבידור ברשויות המקומיות השונות, מתנ"סים, פארקי מים ושעשועים ובפורומים שונים, ואכן הצליחה לקבוע הופעות שונות לאדרי. אולם, יחסי הצדדים עלו על שרטון באירועי יום העצמאות בשנת 2012. אז, לטענתה, החל האח ארמנד עמרם אדרי להתערב בענייניו של מאור אדרי ובעסקי הופעותיו עד להפרות ממש של ההסכם תוך איומים מצידו על מנהלי חברת ההפקות. האח שיווק הופעות של אדרי, שלא באמצעות חברת ההפקות, אך תוך שימוש בשמה ללא הסכמתה ובניגוד להסכם.

חברת ההפקות תיארה בבית המשפט כיצד ביום העצמאות בשנת 2012 התקיימה הופעה של אדרי בכפר סבא שבסמוך לה פנה האח לחברת ההפקות והודיע לה כי עיריית כפר סבא מעוניינת בהופעת הזמר אדרי וביקש ממנהל החברה לשלוח לו הצעת מחיר על גבי נייר הלוגו שלה. חברת ההפקות ניסחה הסכם התקשרות מול העירייה והעבירה עותק ממנו לזמר אדרי כדי שיוכל להחתים נציג מהעירייה. חברת ההפקות סברה כי האח פועל בשיתוף פעולה עימה, אך לימים התברר לה כי האח פירסם על גבי דף הפייסבוק של הזמר אדרי את פרטיו כגורם המוסמך להתקשר בשמו של הזמר כדי לתאם את הופעותיו, וזאת בניגוד להסכם.

בעקבות הפרסום, פנתה העירייה לאח אך הוא לא הפנה אותה לטיפול חברת ההפקות, כהוראות ההסכם אלא פעל ישירות מולה. חרף האמור נעתרה המבקשת לפניית האח להעביר את הצעת המחיר וזאת נוכח הדחיפות שייחס האח לתיאום מועד ההופעה וכן מאחר שסברה שהאח פועל מטעמה ויחתים את העירייה על הסכם התקשרות שישמור על זכויותיה על-פי ההסכם. בסמוך למועד ההופעה נודע לחברת ההפקות כי האח לא החתים את העירייה על הסכם ההתקשרות, אלא הגיע להסכמה שהתשלום עבור ההופעה בגובה 38 אלף שקל לא יועבר לחברת ההפקות אלא למר גבי שטרית.

לטענת חברת ההפקות, זו לא היתה ההפרה היחידה של ההסכם. באותו מועד ממש נאלצה חברת ההפקות לדחות בקשה של עיריית מעלות תרשיחא לקיים הופעה של הזמר אדרי, משום שהאח כבר תיאם לזמר אדרי הופעה ברמת גן ובפרדס כץ. גם כאן תיאם האח הופעה ציבורית שלא באמצעות חברת ההפקות ובניגוד להסכם, וגם כאן הכספים בגין ההופעות לא שולמו לחברת ההפקות.

חברת ההפקות תיארה בבית המשפט עוד מספר אירועים (ברמלה, באילת והפלגה של חברת "ונוס הפלגות"), בהם תיאם האח הופעות באופן ישיר מול גורמים ציבוריים, וגם התשלום בגין הופעות אלו לא שולם לחברת ההפקות.

בין השוק הציבורי לשוק הפרטי

החברה טענה כי נוכח הסכם השיווק המעניק לה בלעדיות בשיווק כל הופעותיו של הזמר, יש למנוע את שיווקן שלא באמצעותה ובפרט תוך שימוש בשמה ללא הסכמתה. בפרט טענה החברה כנגד תיאום ההופעות על ידי אחיו של הזמר בניגוד לרצונה. לגרסתה, בשל ההופעות שקבע האח נאלצו הופעות פוטנציאליות שנקבעו על ידה להתבטל ובכך נפגעו קשות שמה הטוב, אמינותה, כמו גם הכנסותיה הפוטנציאליות. החברה ביקשה כי ההתקשרות החוזית הבלעדית במסגרתה היא תשווק את הופעות הזמר תישמר, באופן בו יועברו לה כל הצעות המחיר בגין הופעותיו.

מנגד טענו הנתבעים כי הסכם השיווק התייחס לבלעדיות החברה בכל הנוגע לשיווק הופעות הזמר לגופים ציבוריים בלבד. צוין כי הגם שלא הוסף בהסכם הסעיף שסייג את הבלעדיות לשוק הציבורי בלבד, הבהיר מנהל החברה כי זו הייתה כוונת ההסכם וכי הוא מוכן לאשר זאת בכתב. בפרט נטען לעניין ההופעות במגזר הפרטי כי יש לראות במכתב העברת זכות השיווק, הגם שנחתם מאוחר יותר, כנספח להסכם שגורע מתחולתו את זכות השיווק עבור פלח השוק הפרטי. בפרט תקפו המשיבים את תוכן ההסכם הלוקה בחוסר לעניין גובה התשלום שישולם לחברה מתוך התמורה שתשולם על ידי מזמיני ההופעות. לחילופין טענו המשיבים כי החברה במחדליה בשיווק הופעות הזמר הפרה את תנאי ההסכם ומשכך יש לראות בהודעת הביטול שנשלחה משום ביטול כדין של ההסכם.

הסכם כוללני באורך עמוד וחצי

"מהתמונה שתוארה לפניי נראה כי מדובר בטרוניה של האחים אודות התנהלות חברת ההפקות לכל אורך חייו של ההסכם ואין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם המאפשרת ביטולו באופן מיידי וודאי שלא באופן רטרואקטיבי כפי שדרש הזמר בהודעת הביטול – ביטול ההסכם החל מראשית אוגוסט 2012 בעוד ההודעה נשלחה בעיצומו של החודש", פסקה השופטת גרסטל וקיבלה חלקית את התביעה של חברת ההפקות.

הנשיאה גרסטל הכריעה בשאלת תחולת ההסכם והאם חל הוא על כל סוגי ההופעות אם לאו, וקבעה כי הואיל וההסכם קבע שהחברה תהיה "המשווקת הבלעדית של הופעות האומן בישראל", ולכן אין כל הפרדה בין סוגי ההופעות ובפרט אין כל הגבלה בעניין שיווק הופעות בשוק הפרטי. חרף האמור ובהיעדר כל סעיף הגבלה, הוסיף בית המשפט ונדרש גם לפרשנות ההסכם ולנסיבותיו. נקבע כי בנסיבות המקרה בהיות אורך ההסכם עמוד וחצי והיותו בהיר ונהיר למדי ומתייחס מפורשות לכל הופעות הזמר, כמו גם נוכח הודעות המשיבים כי הועבר לעיונם קודם החתימה, לא ניתן לפרש אחרת את תחולת ההסכם ולהחריג את השוק הפרטי מהאמור בו.

בית המשפט גם דחה את הטענה בדבר היותו של מכתב העברת זכויות השיווק נספח להסכם. השופטת גרסטל פסקה כי זכות השיווק לשוק הפרטי ניתנה מלכתחילה לחברה על פי לשון ההסכם הברורה וכי בעצם המכתב המאוחר יש משום להוכיח כי החברה העבירה למשיבים את זכויות השיווק שהיו בידיה תחילה מכוח ההסכם הבלעדי שנחתם. לכן נדרש בית המשפט לשאלת הפרת ההסכם, וקבע כי החברה בניסיונותיה לשווק את ההופעות כמו גם בעובדה כי נמכרו על ידה מספר לא מבוטל של הופעות, לא הפרה את ההסכם שנקשר עימה.

מנגד נקבע כי דווקא הזמר בסיוע האח הם שהפרו את ההסכם הבלעדי בכל הנוגע לשיווק ההופעות בשוק הפרטי. שכן, לא הוכחש על ידם שהאח היה אחראי לשיווקן של ההופעות בסיועה של חברת הפקות מתחרה ואף קיבל כספים מהם, אותם לא העביר לחברה את חלקה. גם את הטענה בנוגע לתמורה דחה בית המשפט, תוך שקבע כי הסוגיה לא היוותה סיבה לביטול ההסכם נוכח ההסכמה הנהוגה בעניין שיטת התמורה. לאור האמור קבע בית המשפט כי אין ממש בטענת ביטול ההסכם כדין, ואף לו היה – אין בטענות המשיבים כדי לגבש הפרה יסודית של ההסכם המאפשרת את ביטולו. בפרט נקבע כי בעצם משלוח הודעת הביטול ללא מתן שהות לחברה לתקן את ההפרות הנטענות במסגרת ההודעה, יש בה משום הפרת ההסכם.

חוזה לשירות אישי

חרף האמור והגם שנקבע כי המשיבים הפרו את ההסכם שנחתם, דחה בית המשפט את הסעד של אכיפת ההסכם. נקבע כי מדובר במעין חוזה לשירות אישי, אשר אף אם אינו עונה במלואו להגדרה המנויה לחוזה לשירות אישי, ההיגיון החל עליו הוא היגיון דומה בהיותו דורש רמה גבוהה של אמון. כך, בנסיבות המקרה דנן לא ניתן לחייב את הזמר להמשיך ולעבוד עם החברה בעת שיחסי האמון ביניהם נפגעו באופן בלתי הפיך.

מנגד, נעתר בית המשפט לסעד המבוקש בתובענה לקבלת כל המסמכים והחשבונות על ההתקשרויות שהתבצעו שלא באמצעות החברה לשיווק הופעות הזמר, החל מיום חתימת ההסכם עד למועד הגשת התביעה. עוד נקבע כי המשיבים ימסרו תצהיר שבו יפורטו כל ההכנסות שקיבלו מהופעות הזמר החל מיום חתימת ההסכם עד למועד הגשת התובענה.

 

 

(ה"פ 26318-11-12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה