אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > היועמ"ש: אלמנה תירש את בעלה המנוח למרות שהיו פרודים שנים רבות

היועמ"ש יהודה וינשטיין. צילום: יח"צ

היועמ"ש: אלמנה תירש את בעלה המנוח למרות שהיו פרודים שנים רבות


19.08.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מתייצב כנגד החשש לסטייה מכוונת המחוקק במונח "בן זוג" בדרך של חקיקה שיפוטית העלולה לפגוע בוודאות דיני הירושה. במסמך עמדה שהגיש לביהמ"ש המחוזי, מצדד היועמ"ש בפרשנות פורמלית של המונח "בן זוג" ומתנגד לפרשנות מהותית

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב את עמדתו, לפיה אלמנה תירש את בעלה המנוח, על אף שהיו פרודים במשך שנים רבות. עמדת היועמ"ש, שהוגשה במסגרת ערעור תלוי ועומד, מבוססת על הוראות חוק הירושה ופרשנות בתי המשפט ברבות השנים למונח "בן זוג" בסעיף 11 לחוק הירושה, לפיהם יש לבחון את הקשר הזוגי במבחן פורמלי – האם היו הצדדים נשואים בנישואין תקפים במועד הפטירה.

הערעור הוגש על ידי האלמנה לבית המשפט המחוזי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, ומתברר בפני השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי ורות לבהר-שרון. בין המשיבים לערעור גם האפוטרופוס הכללי, המיוצג על ידי עו"ד אורלי לוי-מנצור מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

הערעור עוסק עקרונית בשאלה האם האלמנה רשאית לרשת את בעלה המנוח כבת זוגו, חרף הפירוד הממושך ביניהם ולאחר שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה.  

בין המבחן הפורמלי למבחן המהותי

בעמדת היועמ"ש מוסבר כיצד לשון סעיף 11 לחוק הירושה סובלת פרשנות פורמלית, הבוחנת האם הצדדים היו נשואים בנישואין תקפים על פי הדין במועד הפטירה, כמו גם פרשנות מהותית, הבוחנת את המציאות הזוגית המשותפת במועד הפטירה. במהלך השנים פירשה פסיקת בתי המשפט את המנוח "בן זוג" בסעיף 11 לחוק בהתאם למבחן הפורמלי, כלומר מי שהיה נשוי למוריש בשעת פטירתו רשאי לרשת את נכסיו.

"פרשנות אחרת, המבוססת על מבחן מהותי מחייבת מענה לשאלות רבות עובדתיות ומשפטיות", מסביר היועמ"ש לבית המשפט, "בין היתר, יש לבחון את המועד שבו נוצר הקרע בין בני הזוג יחסית למועד הפטירה; את הסיבה בעטיה בחרו בני הזוג לא להתגרש; האם הנתק ניתן היה לאיחוי במועד הפטירה; האם לצדדים מערכת יחסים אחרת ומה טיבה ועוד כהנה וכהנה שאלות הטומנות בחובן קושי ראייתי לא פשוט על רקע פטירתו של אחד הצדדים; ואולם, גם אם נצלח קושי ראייתי זה, הרי שהעובדות שיתגלו במשפט יחייבו הערכה של הנפקות המשפטית שלהן, תוך מציאת הדרגה שבה יתאפשר משפטית לבטל את זכות הירושה של בן הזוג הנשוי. לשון אחר – הואיל והמחוקק לא פרט כל אמות מידה ביחס להערכת מבחן זוגיות מהותי, כל הכרעה שהיא תהווה למעשה חקיקה שיפוטית וזאת על רקע היעדרן של אבחנות רלוונטיות בחוק הירושה הקיים".

לא לחקיקה שיפוטית

במסמך העמדה של היועמ"ש גם מוסבר כי "ברצותו להפנות לפרשנות מהותית למונח בן זוג, בחר המחוקק בסעיף חוק אחר, הוא סעיף 55 לחוק הירושה, המהווה הסדר מקביל ביחס לידועים בציבור לצד הסדר הירושה של בן הזוג... סעיף 55 נועד להשוות בין מעמדו של הזכאי לרשת מכוח חיי משפחה במשק בית משותף לבין מעמדו של בן זוג הזכאי לרשת מכוח קשר הנישואין".  

עוד מציין היועץ המשפטי לממשלה בעמדה כי נוכח העובדה שהמחוקק לא פירט בדין הקיים כל אמות מידה ביחס להערכת מבחן זוגיות מהותי, כל הכרעה המתבססת על בחינת אופי הקשר בין בני הזוג, תפגע בוודאות דיני הירושה. "לא נעלם מעינינו כי המדובר במקרה קיצוני שמצביע על הקשיים בהם כרוכה הפרשנות הפורמלית בנסיבות העניין... עם זאת, בשים לב לאינדיקציות הפרשניות המבססות אותה בהקשר דנן שפורטו לעיל, אין מקום לסטות ממנה בדרך של חקיקה שיפוטית, אשר תפגע בסופו של יום בוודאות דיני הירושה".

 

 

(ע"מ 5450/13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.