אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נפגעה בבוהן רגלה מנפילת עמוד שיש בבית קברות – תפוצה ב-55 אלף שקל

צילום: בית העלמין בבית שאן, צילום מסך: יוטיוב

נפגעה בבוהן רגלה מנפילת עמוד שיש בבית קברות – תפוצה ב-55 אלף שקל


07.08.2013 | עו"ד לילך דניאל

השופטת עינב גולומב פסקה כי המבקרים בבתי העלמין בארץ אינם אמורים לצפות להתמוטטות של מצבות, כי על המועצה הדתית בבית-שאן היה לצפות להתרחשות נפילת השיש, לפקח על יציבות המצבות והמותקן עליהן כדי לגלות בנקל שהעמוד איננו יציב ולהתריע בפני המבקרים

סול עטיאס נפגעה במהלך ביקור של חלקת הקבר של בעלה המנוח בבית הקברות בבית שאן, כאשר פסעה בין הקברים ונגעה בעמוד שיש שניצב על אחת המצבות. עמוד השיש התמוטט ונפל על רגלה הימנית וגרם לה לשבר בבוהן.

בית משפט השלום בנצרת קיבל את תביעת נזקי הגוף שהגישה עטיאס שנפגעה כאמור כתוצאה מנפילה של עמוד שיש שניצב על מצבה בבית עלמין בבית שאן במהלך ביקורה באזכרה לבעלה המנוח, וחייב את המועצה הדתית לשלם לה פיצוי בסך 45 אלף שקל – לא כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. נפסק כי מדובר בנזק צפוי, המועצה הדתית התרשלה בתחזוקת המקום, ואין לייחס לעטיאס אשם תורם כלשהו.

לטענת עטיאס, היא הגיעה לבית העלמין בבית שאן כדי להשתתף בטקס האזכרה לבעלה המנוח, אולם בסיום הביקור ומשביקשה לצאת נאלצה לדבריה לעבור בין חלקות קברים בהיעדר גישה מסודרת. כך, במהלך ההליכה נפל עליה לפתע עמוד שיש שהיה מונח על אחד הקברים, פגע ברגלה הימנית וגרם לה לשבר בבוהן. עטיאס ביקשה מבית המשפט לחייב בנזקיה את המועצה הדתית בבית שאן ואת חברת הביטוח "הכשרת הישוב" שביטחה אותה.

המועצה הדתית: איננו אחראים על המצבות

המועצה הדתית וחברת הביטוח הכחישו את נסיבות האירוע וטענו כי אחזקת המצבות על אביזריהן היא באחריות המשפחות שהקימו את המצבות ולא באחריות המועצה. לחילופין, ביקשו הנתבעות להטיל על עטיאס אשם תורם בשיעור מרבי בשל העובדה שנמנעה מללכת בשביל רחב המיועד להולכי רגל וסיכנה את עצמה לשווא.

אך השופטת עינב גולומב קיבלה את גרסתה של עטיאס לנסיבות התרחשות התאונה, אשר נתמכה בעדותו של עד ששהה באותה עת בבית העלמין והעיד כי ראה אותה נפגעת מהעמוד שניצב על המצבה ונפל. עדות זו נמצאה מהימנה על ידי בית המשפט, במיוחד כשהעד הוסיף בניגוד לאינטרס התובעת כי ראה אותה נוגעת בעמוד בטרם נפל.

עוד הוסיף בית המשפט כי גרסה זו נתמכה גם ברישומים של חדר המיון בית החולים לפיהם היא נחבלה משיש בבוהן רגלה הימנית. נוסף לכך, שני הצדדים צירפו תמונות מזירת האירוע, שבהן נראית מצבה שבפינותיה ניצבים עמודי שיש, שאחד מהם שכוב על האדמה.

העמוד לא יציב

אשר לשאלת האחריות, קבע בית המשפט כי המועצה, כמחזיקת הקרקעות של בית העלמין ומופקדת על הפעלתו, חבה בחובת זהירות מושגית כלפי המבקרים בהם. גם במישור הקונקרטי, הוכח כי העמוד לא חובר כהלכה למצבה ולא היה יציב, ולכן מדובר בנפילה המצויה בגדר ציפייה סבירה.

עוד קבע בית המשפט כי מעבר של מבקרים בבית העלמין בין הקברים עצמם, ולא רק שימוש במדרכות החוצות אותו, הוא שימוש צפוי נוכח מאפייני המקום ובשים לב בין היתר לצפיפות הקברים. לכן מדובר בנזק שהמועצה יכולה וצריכה היתה לצפות את התרחשותו.

פועלים ללא נהלי עבודה

השופטת גולומב גם ציינה כי העובדה שהגורם לפגיעה היה מצבה, אין בה כשלעצמה כדי להביא למסקנה כי אין למועצה חובת זהירות כלפי התובעת, שכן לא ניתן להסיק מהחוק הקיים מסקנה בדבר היעדר חובת זהירות של המועצה ביחס לתחזוקת המצבות בבית העלמין, כנטען על-ידי הנתבעות. בנוגע להפרת החובה, קבע בית המשפט כי הנתבעות לא הביאו כל ראיה במישור זה, ולא טענו כי המועצה מקיימת מידה כלשהי של פיקוח על מצב המצבות והבנוי עליהן.

כמו כן, המועצה הדתית לא הציגה לבית המשפט נוהלי עבודה או הנחיות מסוג כלשהו, ולא הביאה עדים לעניין הפרקטיקה של הטיפול בבית העלמין. הימנעות זו מהצגת הראיות נזקפה לחובת המועצה הדתית, והובילה למסקנת בית המשפט כי זו התרשלה. אילו היתה המועצה מפעילה בקרה ופיקוח ביחס ליציבות המצבות והמותקן עליהן, היה בידיה לגלות בנקל כי העמוד איננו יציב ולהתריע על כך בפני מבקרים באמצעות שלטים או אמצעים אחרים.

אשר לסוגיית האשם התורם, סבר בית המשפט כי אין לייחס לתובעת אשם כאמור, היות ולא שוכנע כי האופן בו הלכה בין הקברים היתה בגדר התנהלות בלתי סבירה מצידה, בייחוד לאור התמונות שהוגשו, מהן עולה כי הקבר מוקף מכל צדיו בקברים אחרים. אף בנגיעה בעמוד השיש לא מצא בית המשפט אשם מצד התובעת, שכן לשיטתו המבקרים בבית העלמין אינם אמורים לצפות התמוטטות של מצבות או של המחובר להן.

לבסוף, ולאחר שדן בסוגיית הנכות שנגרמה לתובעת ורכיבי הנזק השונים, פסק בית המשפט לתובעת פיצוי בסך של 45 אלף שקל. בנוסף לכך, חויבה המועצה הדתית בבית שאן וחברת הביטוח הכשרת הישוב לשלם לעטיאס את השכר ששילמה לעו"ד בסך 10,620 שקל, וכן עלות חוות הדעת מטעמה ואגרת בית המשפט.

 

(ת"א 35484-01-10)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.