אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עורך דין שהוציא דיבה על משפחה שלמה באינטרנט יפצה בכ-100 אלף שקל

צילום: Stockbyte; Getty images Israel

עורך דין שהוציא דיבה על משפחה שלמה באינטרנט יפצה בכ-100 אלף שקל


04.08.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

עו"ד דב הירש מעפולה כינה את משפחת הפרסומאי שמואל בר-תור "עבריינים, פסיכופטים, חולי נפש, שרצים, נכים וחיות אחרות" באתר אינטרנט שהפעיל בתקופת הבחירות המוניציפליות לראשות עיריית עפולה לפני כחמש שנים. בית המשפט: טענות ההגנה של עוה"ד הירש הן ספקולציות

בני משפחתו של היחצ"ן שמואל בר תור מעפולה תבעו את עו"ד דב הירש, פעיל תנועת "שינוי" מעפולה, על שהוציא את דיבתם רעה ופגע בפרטיותם באתר האינטרנט שהוא מפעיל ועורך, בשם "ויקי-עפולה", במהלך אפריל 2007 – יוני 2008. בתביעה שהגישה משפחת בר תור לבית משפט השלום בעפולה היא תבעה 600 אלף שקל, לצד בקשה לסעד זמני שהתקבל במעמד הצדדים כשבית המשפט הורה לעוה"ד הירש להסיר כל תוכן הנוגע למשפחת בר תור המפורסם באתר האינטרנט או בכל אתר אחר. אבל עוה"ד הירש נמצא מאוחר יותר כמי שביזה את החלטת בית המשפט, משלא כיבד את החלטת השופט יעקב אברהם.

משפחת בר תור טענה בכתב התביעה כי "מדובר בשטף דברי תועבה מבישים ומביכים, כדוגמת הכותרת 'על שמואל בר-תור, עבריינים, פסיכופטים, חולי נפש, שרצים, נכים וחיות אחרות', המיוחסים לכלל התובעים, ובפרט לתובע מס' 4 הלוקה בשיתוק מוחין". על אשתו של שמואל בר תור, דיתה בר תור, נכתב באחת הכתבות כי "גם אשתו וילדיו נראים כמו בדיחה. יאללה, שיחזרו לקיבוץ ממנו באו אף אחד בעולם לא רוצה אותם במחיצתו". היחצ"ן שמואל בר תור טען בתביעתו כי היה קורבן למתקפה נבזית ומרושעת, בה נטען כי הוא חולה נפש, שרץ, פסיכופט ועוד שלל כינויים פוגעניים. גם אם בין הדברים נטענו טענות הנוגעות להתנהגות פוליטית כלשהי, טען בר תור, עיקר הדברים הוא תשפוכת מרושעת שבינה ובין המציאות אין כל קשר.

עוה"ד הירש טען להגנתו כי התכנים שמיוחסים לו לא פורסמו באתר "ויקי עפולה", הואיל ומועד עלייתו של האתר לאוויר ותחילת פעילותו וכן מועד הסרתו מהאינטרנט וסגירתו היו מאוחרים למועדי הפרסומים הנטענים. עוד טען להגנתו כי חלק מהפעילויות המפורטות ברשימת הפעילויות באתר בוצעו על ידי משתמש בשם "גל ירוק", שזאת סיסמת הבחירות של מפלגת הירוקים שבה פעלו בני משפחת בר תור. נתון זה מחזק, לשיטת עוה"ד הירש, את החשד למעורבותם של התובעים בהפעלת האתר וכתיבת התכנים בשיתוף פעולה עם אביו החורג של עוה"ד הירש, איתן הירש, כדי לייצר לעצמם עילת תביעה נגד עוה"ד הירש.

עוה"ד הירש הוסיף בטענותיו כי היו שלושה אתרים שונים העונים לשם "ויקי עפולה", בעלי כתובות שונות וייחודיות שפעלו בזמנים הרלוונטיים לפרסום התכנים הנטענים בכתב התביעה. הוא הודה כי הקים את האתר השלישי בתקופת לימודיו לתואר שני במשפטים במסלול של "משפט ואינטרנט" בין השנים 2005-2006, אולם טען להעדרו של קשר בין האתר שהקים בשנת 2005 לבין האתר שבו פורסמו התכנים של התובענה, באתר שהוקם רק בב-2008. עוה"ד הירש אישר בבית המשפט כי הוא כותב תכנים באינטרנט, לרבות באתר "ויקי עפולה" שהקים, ואיננו חושש לעשות זאת תחת שמו, ואין מדובר בתכנים של התביעה – שנכתבו ופורסמו בצורה אנונימית.

עוה"ד הירש ניסה להתגונן גם בכך שהתכנים הנטענים "מהווים תעמולת בחירות", כאשר לשיטתו בתי המשפט הקנו מעמד מיוחד לפרסומי לשון הרע שנעשו בתקופת בחירות, וטען לחשיבות חופש הביטוי. עוה"ד הירש הגדיל לתאר את התכנים נשוא התביעה בכך ש"ביסוד הם תעמולת בחירות, ויש בהם גרעין ממשי של אמת אשר נעטפה בלשון הגזמה, בוטה, רעה וביקורתית, ובסטירה מכוערת ועוקצנית, תוך הסתייעות באמצעים אומנותיים כמו למשל אלגוריה, מטאפורות בוטות וקריקטורות (הצפרדע). וזאת ככל הנראה כדי לעורר פרובוקציה, להתריס ולהתסיס ובכך ליצור דיון ציבורי דמוקרטי". לכן טען עוה"ד הירש להגנתו כי תכנים אלה חוסים תחת הגנת "תום הלב".

הספקולציות של עורך הדין

השופטת שאדן נאשף אבו-אחמד קיבלה את התביעה נגד עוה"ד דב הירש, וקבעה כי בהתאם לפסיקה שניתנה בשנים האחרונות, לא קיימת מניעה להחיל את דיני לשון הרע על פרסומים משמיצים באינטרנט, אולם גישת בית המשפט העליון היא כי ראוי להחילם "בשינויים המתחייבים", כלומר לתת את הדעת לפרמטרים נוספים הנוגעים לטיבו של הפרסום, למהותו, לנגישותו, למשקל שהציבור מייחס לו וכיוצא באלה, שלעיתים יש בהם כדי להשפיע על ההחלטה האם הפרסום יהווה לשון הרע, כמשמעו בחוק, או שיש להתייחס לאמור בפרסום כ"זוטי דברים".

השופטת אפיינה כי עסקינן בפרסום שנעשה באתר "ויקי עפולה", בכתובת wikiafula.wiki.co.il. האתר מבוסס על הרעיון העולמי של "ויקי", כאשר קיימת היררכיה תפעולית של האתר. רעיון ה"ויקי" מיועד לשיתוף ידע בתוך קהילות או חברות ובניית אתרי תוכן גדולים. המאפיין המרכזי של אתר מסוג זה הוא היכולת של כל אחד להגיע ולתרום, בין על-ידי הוספת מידע, שינוי מידע קיים או החסרה ממנו. חרף החירות הניתנת למשתמשים לבצע פעולות "כתיבה ועריכה", עדיין קיים אדם (או מספר אנשים) שמפעיל את המערכת ולו מוענקת סיסמה על-ידי החברה מספקת התשתית והוא מקבל מעמד של מפעיל מערכת (SYSOP).

בית המשפט קבע כי כאשר התובע מרים את הנטל המוטל על שכמו ומוכיח בראיות ישירות או נסיבתיות כי האדם הנתבע הוא-הוא בעל מעמד של "מפעיל מערכת", או שהוא כותב דברי לשון הרע, הרי שניתן להכיר בתביעתו זו. עוה"ד הירש אמנם שלל כל מעורבות או נגיעה מכל סוג לפרסום התכנים המיוחסים לו בתביעה, קבעה השופטת אבו-אחמד, אולם בחינת כלל הראיות ועדויות הצדדים מובילות לקביעה כי יש להטיל אחריות על כתביו של עוה"ד הירש בשל פרסומים אלה. אמנם לא הומצאה ראיה ישירה, דוגמת מסירת כתובת IP על-ידי ספקית אינטרנט, אך נפסק כי די בראיות הנסיבתיות והישירות שהעמידה משפחת בר תור כדי להוכיח את זיקתו של עוה"ד הירש לפרסום באתר. כך למשל, הודעתו של עוה"ד הירש במשטרה וכן העובדה כי כל הכתבות נכתבו על-ידי המחזיק בשם המשתמש והסיסמה של האתר, כלומר מתפעל האתר עוה"ד הירש.

בית המשפט פסק כי לא רק שלא הביא עוה"ד הירש ראיות לסתור מטעמו, אלא העלה טענות מטענות שונות שהן בגדר 'ספקולציות' גרידא. כמו למשל, שמחשבו האישי נגנב על-ידי אביו החורג, כדי לנקום בו. נקבע כי הודאת עוה"ד הירש כי הקים אתר העונה לשם "ויקי עפולה" לצורך לימודיו ומדובר לטענתו באתר שכתובתו שונה מכתובת האתר נשוא התביעה, הוא נמנע מלהביא ראיות המוכיחות את קיומו של האתר שהקים, לרבות כתובתו ואסמכתא על זהות בעליו ולא הציג פרסומים או תכנים מאתר זה.

"לא יכולה להיות מחלוקת כי הדברים שנכתבו בכתבות נשוא התביעה אכן מהווים לשון הרע", קבע בית המשפט. "ייחוס דבר שקר גס, שחיתות פוליטית, פיטורים בשל חשד לפלילים (כאשר אלו רק כותרות הכתבות, שתוכנן אף בוטה יותר), אינן עניין של מה בכך. ייחוס מעשה שחיתות בכלל, שקר, שחיתות פוליטית של המשפחה בשלמותה, רמזים בדבר עבריינות, מחלות פסיכיאטריות ועוד, כל אלה נופלים תחת ההגדרה של לשון הרע. תיאור זה פוגע בתובעים יחדיו ובכל אחד מהם בנפרד ומבזה אותם כמכלול וכיחידים בעיני הבריות".

השם הטוב אינו הפקר

עם זאת, בניגוד לניסיון של משפחת בר תור לתאר את עצמם כאנשים פרטיים ולהמעיט מפעילותם הפוליטית והציבורית, שוכנע בית המשפט כי מדובר בדמויות ציבוריות. לכן על כל אחד מהם להיות נכון יותר מאחרים לשמוע דברים של ביקורת נוקבת. אולם, אין פירוש הדבר כי שמם הטוב צריך להפוך להפקר. בית המשפט קבע כי החוק אמנם מגנה הגנה מיוחדת לפרסום שיש בו אמת, גם אם יש בו לשון הרע, כל עוד יש בו עניין לציבור. אולם הוא אינו מקנה הגנה דומה לפרסום שקרי, בין אם יש בו עניין לציבור ובין אם לאו. נפסק כי עוה"ד הירש, שטען לתחולתן של שתי הגנות: אמת בפרסום והגנת תום הלב, לא עמד בנטל ההוכחה לתחולתן של ההגנות הללו.

מחד, קיבל בית המשפט את טענת הבת של שמואל בר תור, שחף רמות, ביחס לפגיעה בפרטיותה בעקבות פרסום פרטים אישיים הנוגעים למספר תעודת הזהות שלה ולמצבה המשפחתי, ללא רשותה. מאידך, בית המשפט לא שוכנע כי התמלאו היסודות לפיצוי בשל פגיעה בפרטיותו של הבן החולה של התובעים, במובחן מהפגיעה בשמו הטוב. לא הוכח כי נחשף תיקו הרפואי של הבן או פרטים אחרים על מצבו הבריאותי.

השופטת אבו-אחמד קבעה לבסוף כי מדובר בסדרת כתבות שהתייחסה לבני משפחה שהיו מעורים בחיים הפוליטיים בזירה המוניציפלית של העיר עפולה. "דברי לשון הרע היו בוטים במיוחד משלא הוכחה אמיתותם ואף לא הוכח כי הם תרמו לשיח הציבורי מאומה", קבע בית המשפט. "הפרסום זלג במיוחד לחייהם הפרטיים של ילדי משפחת בר תור. מנגד, הפרסום הוסר לאחר מתן צו מניעה בנושא, אולם תקופה קצרה לאחר מכן חזר עוה"ד הירש ופרסם דברים דומים".

בית המשפט חייב את עוה"ד דב הירש לפצות את בני משפחת בר תור ב-83 אלף שקל, וחייב אותו גם לשאת בהוצאות המשפט בסך 15 אלף שקל.

 

(ת"א 5197-06-08)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה