אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תקדים: לא התקבלה לעבודה בגלל היריון – ותפוצה ב-210 אלף שקל

צילום: Jupiterimages; Getty images Israel

תקדים: לא התקבלה לעבודה בגלל היריון – ותפוצה ב-210 אלף שקל


28.07.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

שופרסל, "כמעט חינם" ועיריית בני-ברק יפצו את חן סבג על התנהלותם הפטרונית והמכפישה, שקוממה עליהם את השופט אורן שגב ונציגי העובדים והמעסיקים: "אין הדעת סובלת מצב שכזה, וזהו אחד המקרים המובהקים של פגיעה שביה"ד לעבודה צריך לומר את דברו בקול רם וברור. יצא נא מסר מאכסנייתנו זו, כי פגיעה באישה המבקשת להתפרנס בכבוד, רק בשל היותה בהיריון, תזכה למענה הולם"

באחד מרגעי השיא בבית הדין לעבודה בתל אביב בעדותה של חן סבג, עובדת סוציאלית מצטיינת, היא סיפרה בדמעות כיצד הגיעה עם בעלה מהפריפריה למרכז הארץ כדי להתפרנס בכבוד: "הגענו כזוג צעיר מצפת לאזור המרכז כסטודנטים, אחרי שלא מצאתי עבודה בתחום שלי. אחרי בני ברק, הפסקתי לחפש בעבודה סוציאלית ואחרי שני הסופרים, הפסקתי לחפש בכלל. אחרי זה פשוט חשבנו להתקפל ולחזור חזרה לפריפריה, שם אוכל אולי להתכלכל בעזרת ההורים, כי כאן לא היה לי שום סיכוי למצוא עבודה, במיוחד לא לפני הלידה. באיזשהו מקום זה לחזור עם 'הזנב בין הרגליים' ומאוד רציתי להשמיע את זה לקרובים שלי, להורים שלי. כשאני מדברת על ההקלטות של שופרסל, היה לזה עוד מוטיב, זה היה מקום מאוד פגוע ומושפל ועצבני אפילו שאני פשוט לא יכולה לעבוד בשום דבר רק בגלל שאני בהיריון, לא בגלל שום יכולת".

"את מוכשרת, תחזרי אלינו אחרי ההיריון"

בעקבות מודעה בעיתון פנתה סבג לעיריית בני-ברק לאחר הסמכתה בעובדת סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן בהצטיינות, אבל היא לא פיללה ביומה השחור ביותר שתידחה משיקולים לא ענייניים ולא מקצועיים, ועוד מרשות ציבורית. במהלך הריאיון היא סיפרה למראיינת כי היא בחודש השלישי להריונה, וזו השיבה לה ללא היסוס או התלבטות כי העניין מהווה בעיה וכי לא מקבלים נשים בהיריון לעבודה, ומכיוון שהיא התרשמה מכישוריה המקצועיים, ביקשה ממנה המראיינת לחזור לאחר הלידה. סבג הקליטה את השיחה.

בשל הדחיפות למצוא מקור פרנסה, סבג פנתה לחפש עבודה כקופאית בסניף אור יהודה של רשת "כמעט חינם", שם ערכה קניות. בראיון עבודה שהתקיים עם סגנית מנהל הסניף, סבג נשאלה האם היא בהיריון והשיבה בחיוב. בשיחת טלפון שנערכה ימים מספר לאחר מכן והוקלטה על ידי סבג, הודיעה לה סגנית המנהל כי לא ניתן לקבל אותה לעבודה בשל הריונה.

סבג לא התייאשה ופנתה טלפונית לסניף של רשת "שופרסל" הממוקם בפתח תקווה, אלא שעם היוודע דבר הריונה, נאמר לה כי לא מקבלים נשים בהיריון לעבודה. שיחה זו הוקלטה אף היא על ידה.

מסע צייד מתוכנן

בכתב התביעה שלימים סבג אזרה אומץ להגיש נגד מקומות העבודה שפגעו בזכויותיה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, היא טענה באמצעות עורכי הדין משה מאיר וליאת תבל, כי בשעה שכל מטרתה של סבג היתה להתפרנס בכבוד ולפרנס את משפחתה, שהיתה בתהליכי התהוות ראשונים – הנתבעות הפלו אותה לרעה לעומת עובדות פוטנציאליות אחרים אך ורק בשל היותה בהיריון בחודש השלישי.

בעוד שעיריית בני ברק הטילה את האשמה על המראיינת, חסרת הסמכות לקבל לעבודה בעירייה, התגוננה רשת "כמעט חינם" וטענה כי התביעה היא "תוצאה של מזימה שרקחה התובעת כדי להתעשר שלא כדין, ולכן תרה אחרי קורבנות, אשר תצליח להכשיל ולהפיל בפח כדי לזכות בסעד, מבלי שיהיה עליה לעבוד בפועל". גם רשת שופרסל טענה להגנתה כי "מדובר באשה שגילתה דרך קלה להתעשר, מבלי לעבוד בפועל, ועברה בשיטתיות ממעסיק פוטנציאלי אחד לאחר, בעשותה שימוש בטכניקת הקלטה, בחוסר תום לב מובהק, בעודה מכניסה מילים לפיו של המוקלט בלא יודעין".

טענות הגנה אלו לא מצאו חן בעיני הרכב השופטים: בראשות השופט אורן שגב, ונציגי ציבור העובדים מאיר ברימן ונציגת המעסיקים שרה חורש – שכתבו דברים כדורבנות על הנתבעים. "מהראיות שהובאו בפנינו הצטיירה תמונה קשה", אפיין בית הדין לעבודה. "אמירות שמן הראוי היה שיעברו מן העולם זה מכבר, נאמרו לתובעת בריש גלי".

בעוד הנתבעים טענו להגנתם כי "מדובר במין עוקץ כזה לבוא ולהפיל את כולם" מצידה של סבג, וכי היא "יצאה למסע מתוכנן היטב של צייד אחרי קורבנות תמימים" – דחה בית הדין לעבודה את טענות ההגנה המקוממות הללו, ופסק כי "החל בכתב התביעה, עבור לתצהיר העדות הראשית וכלה בעדותה בפנינו, שבה התובעת והסבירה כי לא מיהרה להקליט את שיחות הטלפון עם נציגות הנתבעות, אלא לאחר שחשה כי מתעלמים ממנה וכי ההתעלמות קשורה לעובדת היותה בהיריון".

המעוול שם עצמו כקורבן

בית הדין קבע עקרונית כי "תמלילי השיחות לא מותירים מקום לספק או לפרשנות. הנתבעות אף לא חלקו על כך שהדברים נאמרו על ידי נציגיהן. קו הגנתן התבסס על ניסיון לקעקע את אמינותה של התובעת והצגתה כמי שמנסה להתעשר על חשבונן שלא כדין. קל לשער אפוא מה היה קו ההגנה אלמלא אותן ראיות שבידי התובעת... מן הראוי למקד את השיח בהתנהלותן הבלתי חוקית של הנתבעות ולא בתום לבה של התובעת, שלא מצאנו כי דבק בו רבב. לדידנו, מדובר בקו הגנה בלתי ראוי, שלווה בהכפשות גסות ומקוממות כלפי התובעת, ודומה כי היוצרות התהפכו. המעוול שם עצמו כקורבן... קו ההגנה של הנתבעות התגלה כריק מכל תוכן זולת האשמות, השמצות והכפשות כלפי התובעת".

בית הדין לעבודה קבע כי רשת "שופרסל", שיוצגה על ידי עו"ד שרית גליבטר-בין, ומחסני "כמעט חינם" שיוצגה על ידי עו"ד חגי ישראלוביץ – הוסיפו "חטא על פשע" בכך ש"ניהלו קו הגנה רצוף הכפשות גסות ומעליבות כלפי התובעת, תוך שהן מציגות אותה כאופורטוניסטית המחפשת דרך קלה ונלוזה להתעשרות", קבע בית הדין, והוסיף כי "זהו המקרה לפסוק לטובת התובעת הוצאות משפט גבוהות מהרגיל, שיהיה בהן כדי להביע את מורת רוחנו מאופן ניהול ההליך".

פטרונות מקוממת

בית הדין דחה את טענותיהם של הנתבעים, כמו הצורך בקבלת עובדים קבועים ולא זמניים (בשעה ש-1,800 חיילים וסטודנטים מועסקים זמנית ברשת "כמעט חינם"), וכי הרשת "כמעט חינם" היתה רשאית לדחות את מועמדותה של סבג רק משום הסברה שכאקדמאית סביר שהיא לא תשוב לאחר חופשת הלידה. ואילו טענת עיריית בני ברק, כי קטיעת הליך קבלתה של סבג נעשה לטובתה, היא "טענה פטרונית ומקוממת, שעל כמותה נאמר שנוח לה לולא באה לעולם", נפסק.

לעומת זאת, בית הדין מצא את עדותה של סבג "מהימנה ביותר. לאורך כל עדותה, היתה התובעת עקבית, עדותה סדורה ושקולה וניכר היה כי הסיטואציה אליה נקלעה, שלא בטובתה, קשה עליה מאוד". בית הדין אף הוסיף וקבע כי "לדידנו, התובעת מימשה, הלכה למעשה, את הכלל: 'גדולה מלאכה – שמכבדת את בעליה' (רבי שמעון בר יוחאי, תלמוד בבלי), ולא בחלה בעבודה כקופאית כמקור לפרנסה, גם כשברור לכל בר-בי-רב שמשרה כזו קטנה מכפי מידותיה ויכולותיה המקצועיות".

בית הדין הגיע למסקנה כי "מקרה לנו עם פגיעה ישירה וחד-משמעית בזכותה של אישה לפרנס את עצמה רק משום שהיא הרה", וקבע דברים כדורבנות: "אין הדעת סובלת מצב שכזה, וזהו אחד המקרים המובהקים של פגיעה שבית הדין לעבודה צריך לומר את דברו בקול רם וברור. יצא נא מסר מאכסנייתנו זו, כי פגיעה באישה המבקשת להתפרנס בכבוד, רק בשל היותה בהיריון, תזכה למענה הולם".

בית הדין חייב כל אחת מהנתבעות – עיריית בני ברק, שופרסל ומחסני "כמעט חינם" – לפצות את סבג על "הפגיעה הבוטה בתובעת כאישה וכעובדת" בנזק לא ממוני בסכום כולל של 30 אלף שקל, בפיצוי בשל הפלייתה על רקע היותה בהיריון בניגוד לחוק בסך כולל של 150 אלף שקל (כשכל אחת הנתבעות תפצה אותה ב-50 אלף שקל), ובתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30 אלף שקל.

 

(ס"ע 29660-09-10)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.