אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עיריית שדרות: עובד שלא יחתום על שעון נוכחות ביומטרי לא יקבל שכר

זיהוי ביומטרי. צילום: Cpl. Spencer M. Murphy

עיריית שדרות: עובד שלא יחתום על שעון נוכחות ביומטרי לא יקבל שכר


23.07.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

ביה"ד הארצי לעבודה יכריע בחוקתיות הנוהל של עיריית שדרות להחתים טביעות אצבע של העובדים בשעון נוכחות ביומטרי. במסע הלחצים שהופעל על העובדים, תלשה המעסיקה מהקיר את שעון הנוכחות הישן והעמידה אותם בפני ברירה: ביומטריה או אין משכורת

עיריית שדרות החליטה לאחרונה להשתמש בגוף האנושי כאמצעי לרישום נוכחות בעבודה. העובדות והעובדים הצטוו להתייצב ולתת טביעות אצבע משל היו חשודים בתחנת המשטרה, ו"להסכים" להקמת מאגר מידע עם נתוניהם הביומטריים. במסגרת מסע הלחצים, תלשה המעסיקה מהקיר את שעון הנוכחות הישן והעמידה את העובדות בפני ברירה: ביומטריה או אין משכורת.

רוב העובדים כצפוי נאלצו להסכים לעבור לשיטה החדשה, למעט שלוש עובדות שהגישו תביעה לבית הדין לעבודה בבאר-שבע נגד עיריית שדרות, הסתדרות העובדים החדשה ומרכז השלטון המקומי. העובדות טוענות, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, כי הנהגת שעון נוכחות ביומטרי פוגעת בזכויות היסוד שלהן לכבוד ולפרטיות. לאחרונה הצטרפה האגודה לזכויות האזרח כידידת בית המשפט בתביעתן של שלוש העובדות בעיריית שדרות נגד החיוב להשתמש בשעון נוכחות ביומטרי.

הדיון בתביעה נקבע לאוקטובר 2013, ולכן ביקשו העובדות שכל עוד התביעה תלויה ועומדת, העירייה תיחשב את שכרן של העובדות על בסיס רישום נוכחותן בפועל בעבודה. הבקשה לסעד זמני זה נדחתה על ידי השופט משה טוינה, והעובדות ערערו לבית הדין הארצי לעבודה.

רישום נוכחות אמין

הבקשה לסעד זמני נדחתה מארבעה טעמים, ביניהם שיהוי של מספר חודשים לאחר המעבר לשעון הביומטרי. בית הדין האזורי קבע כי "הבקשה נגועה בשיהוי של ממש המצדיק את דחייתה על הסף". בהחלטת בית הדין נכתב כי הסעד הזמני המבוקש "עניינו סעד כספי גרידא – זכותן של המבקשות לשכר, על בסיס רישום נוכחות שונה מזה שהנהיגה המעבידה ומכאן שהסעד הזמני המבוקש כאן לא בא להגשים את אותה תכלית של מניעת שינוי המציאות באופן שבהכרעה בסופו של יום לטובת המבקשות, לא יהיה בה כדי לפצותן".

בנוסף, ציין השופט טוינה כי סיכויי התביעה אינם ברורים. נקבע כי הבקשה והתביעה מעוררות שאלות עקרוניות לגבי האיזון הראוי בין זכות העובדת לפרטיות ובין הצורך של המעביד להנהיג רישום נוכחות אמין. בית הדין קבע כי שאלות אלה אינן ניתנות לבירור במסגרת הליך זמני, ומשכך אין לומר כי סיכויי התביעה הם כאלה המחייבים מתן סעד זמני". בית הדין ציין כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העירייה מכיוון שהסעד הזמני המבוקש הוא כספי בלבד, ואין חשש שלא ניתן יהיה לממשו בעתיד הנראה לעין.

חציית גבול

השבוע קיבלה השופטת ורדה וירט-ליבנה מבית הדין הארצי לעבודה את הבקשה שהגישה האגודה לזכויות האזרח להצטרף להליך כידידת בית המשפט. לטענת עוה"ד אבנר פינצ'וק וטל חסין מהאגודה, "אפשר שהיו מי שיגרסו כי 'מדובר בסך הכול באצבע', ושככל שבכלל קיימת פגיעה הרי שהיא זניחה וטריוויאלית. אבל דווקא אותה טריוויאליזציה חייבת להדליק נורה אדומה. במיוחד במקום העבודה אסור לנו להקל ראש בחציית הגבול שכרוכה במעבר לשימוש בגוף העובדת כמסמן וכאמצעי".

בעמדת האגודה נטען כי החלטת בית הדין האזורי לעבודה לדחות את הבקשה לסעד זמני מעמידה את העובדות בעמדת נחיתות מול המעסיקה. באגודה סבורים כי "בלא סעד זמני, שיאפשר להן לקבל את שכר עבודתן במלואו במשך חודשים או שנים של התדיינות, תכבד המעמסה הכרוכה בהתדיינות מול המעסיקה. ובנסיבות אלו רב החשש שהן ייאלצו לוותר או להתפטר. יהא אשר יהא 'הדין' לגבי שעון נוכחות ביומטרי, מצמצמת את הסיכוי שההתדיינות תגיע לסיומה, ושבית הדין יכריז על דין זה. השלכותיה הקשות של ההחלטה חורגות הרבה מעבר לעניינן של המבקשות במקרה זה. שכן, ניסיונן של המבקשות עלול לשמש אות אזהרה לעובדות רבות אחרות, שישקלו להרהיב עוז ולהתנגד לפגיעה בפרטיותן ובכבודן".

 

(בר"ע 44667-05-13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.