אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לראשונה: הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר מתייצב נגד היועמ"ש וינשטיין

היועמ"ש יהודה וינשטיין

לראשונה: הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר מתייצב נגד היועמ"ש וינשטיין


23.07.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

הסנגוריה הציבורית מצטרפת לעתירה נגד נוהל הכליאה החדש של מסתננים, שאישר היועמ"ש וינשטיין, המאפשר כליאה ממושכת של המהגרים מסודן ואריתריאה – גם כשהם רק נחשדו בעבירות קלות ולא הורשעו בדין

בצעד חריג, שלא לומר נדיר, החליט הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, להצטרף כידיד בית משפט לעתירה נגד נוהל הכליאה החדש של מסתננים שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. הנוהל מאפשר כליאה ממושכת של המהגרים – גם אם אלה רק נחשדו בעבירות קלות ולא הורשעו בדין. הסנגוריה הציבורית, המעניקה ייצוג משפטי חינם למיעוטי יכולת מקרב החשודים והנאשמים בכ-100 אלף הליכים מדי שנה, רואה בנוהל "עקיפת המשפט הפלילי לצורך טיפול במסתננים".

אמש הגישה הסניגוריה הציבורית, באמצעות עוה"ד איילת עוז ורתם רוזנברג, לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליך שתוקף את חוקיותו וחוקתיותו של נוהל שהוצא על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, המאפשר להעביר מהגרים מסודאן ואריתריאה לכליאה ממושכת – גם אם הם חשודים בעבירות קלות וללא שהורשעו בדין.

הבקשה הוגשה במסגרת הליך שיזם "מוקד סיוע לעובדים זרים", המייצג בהליך אזרח סודני, אב לשלושה ילדים קטינים, שנכלא לאחר שאזרח סודן אחר התלונן כי הוא שדד אותו. המבקש טען שהוא אינו מכיר את המתלונן, אך עוד לפני שנערך עימות בינו לבין המתלונן, הוא הועבר לכליאה בלתי מוגבלת בהתאם לנוהל "מסתננים המעורבים בהליך פלילי" של רשות ההגירה והאוכלוסין.

הנוהל, שעודכן לאחרונה, מאפשר להעביר לכליאה ממושכת – וככלל, לתקופת מינימום של שלוש שנים – כל מי שהוגדר כ"מסתנן" ונחשד בביצוע עבירות פליליות. מאז חודש יוני 2012 נכלאו על סמך הנוהל מאות מהגרים מסודן ואריתריאה, רבים מהם יוצגו בשלבים שונים של ההליך הפלילי על ידי הסניגוריה הציבורית.

בעמדה שהוגשה לבית המשפט העליון טוענת הסניגוריה הציבורית כי הנוהל יוצר למעשה מערכת אכיפת חוק אלטרנטיבית, המופעלת רק כלפי מסתננים. בניגוד להגנות הפרוצדורליות והמהותיות העומדות לכל אדם על-פי הדין הפלילי, המערכת האלטרנטיבית שקובע הנוהל מאפשרת כליאה ממושכת ללא הקפדה על הליך הוגן ועל שמירת זכויות הפרט. הנוהל מוביל לפגיעה חריפה בזכות לחירות, מבלי שנקבעו בו הגנות פרוצדורליות בסיסיות, שנדרשות לפגיעה כזו: כך למשל, הנוהל קובע רף ראייתי נמוך לצורך שלילת חירות ממושכת, הוא שולל את הזכות לעיון בחומר חקירה, אינו מאפשר הבאת ראיות ועדי הגנה, חותר תחת זכות הייצוג, ואף אינו כולל כל ביקורת שיפוטית יעילה.

מעבר לכך, קיומה של מערכת נפרדת זו, טוענת הסניגוריה הציבורית, מחדיר שיקולים זרים להליך הפלילי עצמו ומאפשר ניצול לרעה של ההליך הפלילי, באופן שמחליש עוד יותר את אוכלוסיית הזרים, ומעמיד אותם בעמדת פגיעות קיצונית. נוכח קיומו של "ההליך המהיר" שקובע הנוהל, לרשויות החקירה אין תמריץ להשקיע בפעולות חקירה אלמנטריות, או לבחון באופן ביקורתי ומעמיק את הראיות על מנת להגיע לבירור האמת. כל שנדרש מהן מבחינת איסוף הראיות הוא רק להגיע לרף מספק לסגירת התיק שלא מחוסר אשמה. הסניגוריה אף מביאה בעמדתה דוגמאות למקרים בהם הופעל הנוהל כלפי מסתננים מבלי שבוצעו פעולות חקירה בסיסיות, אשר יכולות היו להצביע על חפותם.

הסניגוריה מביאה בעמדתה נתונים לפיהם הנוהל מוביל לעקיפת המשפט הפלילי לצורך אכיפת החוק נגד מסתננים. בשל הנוהל, ייצוגה של הסניגוריה את לקוחותיה המסתננים בשלב המעצר הפלילי למעשה מאבד מערכו: גם במקרים בהם מורה בית המשפט על שחרור הלקוח, כך שהסניגור הצליח כביכול באופן מלא בתפקידו, הרי שזה עובר למסלול המנהלי ונכלא לשנים ארוכות. כאמור בעמדת הסניגוריה: "אין כל פליאה מכך שרשויות האכיפה מעדיפות לנקוט בהליך שבו אין ייצוג, אין רף ראייתי גבוה, אין מגבלות של קבילות, ובמיוחד – אין בית משפט".

הסניגוריה הציבורית טוענת עוד בעמדתה כי הנוהל מהווה חריגה מסמכות, הוא מהווה יישום לא-שוויוני של הסמכות להפקעת מעמד ולכליאה ממושכת, וכי הוא עושה שימוש בלתי חוקי במעצר הפלילי.

הבקשה והעתירה עצמה ידונו כבר בשבוע הבא, ב-1 לאוגוסט.

 

(בר"ם 4135/13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה