אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ברזילי נגד וינשטיין: תפסיק להפוך את עורך ולפגוע בכללי האתיקה

צילום: יח"צ

ברזילי נגד וינשטיין: תפסיק להפוך את עורך ולפגוע בכללי האתיקה


18.07.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

ראש לשכת עורכי הדין ניצב חזיתית נגד היועמ"ש בבית הדין לעבודה בדרישה למגר את הפליית הנשים במגזר הציבורי בכך שיקבלו פנסיית נכות. היועמ"ש בתגובה: כשהמדינה צד להליך, אני הוא שמייצג בבית המשפט את מדיניות המדינה ולא הנציבות לשוויון

"היועץ המשפטי לממשלה מפר החלטה שיפוטית של בית הדין הארצי לעבודה ומונע מנציבות שוויון הזדמנויות למגר אפליה במגזר הציבורי". כך טוענת לשכת עורכי הדין, בבקשה להצטרף כידיד בית המשפט, שהגישה הבוקר לבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב.

הלשכה הגישה את הבקשה להצטרפות להליך תובענה ייצוגית, שעוסקת באפליה לכאורה בין גברים לבין נשים בקבלת פנסיית נכות. התובעת הייצוגית, אילנה ברימה, עובדת הוראה בעיריית ראשון לציון, הגישה בשנת 2009 בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה כי קרן מבטחים הוותיקה מפלה נשים לעומת גברים בתנאי הפרישה לפנסיית נכות. תביעתה של ברימה הוגשה גם נגד הממונה על שוק ההון במשרד האוצר.

שופטת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט ליבנה, ושופטת בית הדין האזורי לעבודה דגית ויסמן, הורו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להביע את עמדתה בהליך. היועץ המשפטי לממשלה הופיע כמייצג גם של הממונה על שוק ההון, ומנע מנציבות השוויון לקיים את החלטת בית הדין הארצי לעבודה. לטענת וינשטיין, המדינה על כל זרועותיה מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל עמדתו להיות אחת, שכן "בהיותה אורגן של המדינה, הנציבות אינה יכולה לתבוע את המדינה או לעתור כנגדה לבג''ץ". וינשטיין סבור כי רק בהליכים שהמדינה איננה צד להם, אין מניעה שהנציבות תתערב בהליך ותשמיע את דברה. וינשטיין אף טען בפני בית הדין כי יש לדחות את תביעתה של ברימה.

לטענת לשכת עורכי הדין, הנציבות לשוויון הזדמנויות, שהוקמה בשנת 2008, היא בעלת מעמד עצמאי ותפקידה לשמש זרוע ביצועית לאכיפת שוויון הזדמנויות בעבודה במישור האזרחי, כמו גם להפנמת הנורמות הראויות של שוויון הזדמנויות בעבודה במשק הישראלי. לעמדתה של הלשכה, עצמאות הנציבות היא הכרחית לצורך תפקידה, ושלילת עצמאותה נעשתה בניגוד לחוק.

מעמד המדינה כמעמד כל מעסיק

עוד מציינת הלשכה כי לכל אורך הליך החקיקה שעסקה בהקמת הנציבות ובסמכויותיה, נציגי היועץ המשפטי לממשלה הציגו בפני חברי ועדת העבודה והכנסת כי הנציבות תהיה עצמאית בהפעלת שיקול דעתה ותוכל להגיש תביעות נגד המדינה. יתר על כן, כאשר נשאלו נציגי היועמ"ש אם יש צורך בתיקון מיוחד לחוק הנציבות כדי להבטיח לנציבות עצמאות, הם השיבו בשלילה. אלא שלאחר כניסת החוק לתוקף, הפך היועץ המשפטי לממשלה את עורו, וקבע כי גם אם הנציבות סבורה שמשרד ממשלתי נוהג באפליה, איננה יכולה להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. "כך במחי יד, נוצר דין שונה למדינה כבעל דין לעומת מעסיק פרטי", טוענת הלשכה בבקשתה לבית הידן לעבודה, ומציינת כי חוק שוויון הזדמנויות קובע כי דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

בקשתה של לשכת עורכי הדין להצטרף להליך כידיד בית המשפט הוגשה לאחר שהוועד המרכזי של הלשכה, בראשות ברזילי, קבע כי מדובר בעניין עקרוני הן לעורכי הדין והן לציבור המועסקים כולו. לטענת הלשכה, התנהלותו של היועץ וינשטיין מביאה ל"תוצאה בלתי נסבלת של אפליה בין מעסיקים פרטיים לבין המגזר הציבורי, העומדת בסתירה להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה". הלשכה אף טוענת כי היועץ וינשטיין פועל בניגוד להחלטת בית הדין הארצי שהורה על התייצבות הנציבות בעת שמנע ממנה לעשות כן, ובכך "קולה של הנציבות הושתק", נוכח המעמד העצמאי שהוקנה לנציבות להתייצב בהליך משפטי.

ברזילי חרד גם מכך שהנחיה זו של וינשטיין גורמת לעורכי הדין מטעם הנציבות לפעול בניגוד לכללי האתיקה, שכן לטענתה "הוראות חוק שוויון הזדמנויות בצירוף חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה המותקנים מכוחו מלמדים כי מרגע שהנציבות מייצגת פונה – חובת האמונים שלה היא לפונה בלבד. נראה כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה 'הנציבות אינה יכולה לתבוע את המדינה או לעתור כנגדה לבג''ץ' – חותרת תחת כללי האתיקה של הלשכה בעת שהנציבות מייצגת פונים, ומנוגדת לחלוטין לחוק השוויון בעת שהיא מבקשת להביע את עמדתה העצמאית".

נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין

בבקשת הלשכה לבית הדין לעבודה, עליה חתום סמנכ"ל הלשכה עו"ד אלי נקר, נטען כי "עמדת הלשכה כי מעמדה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, וחובות האמונים של עורכי הדין הפועלים מטעם הנציבות לציבור הפונים, עולה לכדי סוגיה עקרונית ביותר, הקשורה בנשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, שיש בה כדי להשפיע על מכלול זכויותיו של הציבור הרחב, והיא כורכת בתוכה שאלות מתחום דיני העבודה, הגבלה על פעילות נציבות שוויון הזדמנויות ומתחום האתיקה המקצועית גם יחד. שהרי מדובר כאמור בהענקת התשתית המשפטית הראויה על-מנת לאפשר לעורכי הדין לעסוק במקצוע באורח חופשי וענייני, אשר אינו מושפע משיקולים זרים, ולפעול למען הלקוח ללא מורא, ובד-בבד מדובר אף בשמירה של איכות וטיב הייצוג והשירות המשפטיים הניתנים לציבור הרחב, הנזקק לשירותיהם של עורכי הדין מטעם הנציבות".

לדברי עוה"ד ברזילי, "הלשכה סבורה כי מעמדה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, עצמאותה ויכולתה למגר אפליה בשוק העבודה חשובה בצורה בלתי רגילה, הן לשלטון החוק והן לאור המצב בשוק העבודה. המחוקק העניק לנציבות מעמד מיוחד ועצמאי, ואין להתערב בשיקול דעתה ולמנוע ממנה לפעול למען שוויון בשוק העבודה. בנוסף, לא ניתן להגביל את שיקול הדעת של עורכי הדין הפועלים בנציבות כאשר הם סבורים שאדם הופלה והם מייצגים אותו, היועץ המשפטי לממשלה אינו יכול להורות לעורך דין על הפסקת הייצוג או על הגבלתו, וככל שהדבר נעשה הוא עומד בסתירה לכללי האתיקה. קיים קושי לא מבוטל בהצגת פרשנות אחת לרשות המחוקקת על ידי הממשלה בהליך החקיקה – ולאחר שהחוק עובר לפעול לפי פרשנות הפוכה".

היועמ"ש בתגובה: אנו מייצגים מדיניות ממשלתית אחת

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפניית תקדין כי "תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה הוגשה לבית הדין לעבודה ביום 14.4.2013. במסגרתה ניתנה תשובה מפורטת, והובהר כי בהתאם לחוק ולפסיקה, היועץ המשפטי לממשלה מציג בפני בתי המשפט עמדה אחידה אחת מטעם המדינה.

"עוד הובהר בתגובה כי בעקבות דיון שנערך בזמנו אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד שרית דנה, התקבלה בשנת 2006 הכרעה עקרונית ולפיה 'נציבות שוויון אנשים עם מוגבלות הוקמה... כיחידה פנים ממשלתית ולא כתאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת. משכך הנציבות אינה מוסמכת לתבוע ולהיתבע בשם עצמה אלא אך ורק כאורגן של מדינת ישראל, וככזו, הנציבות כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ומיוצגת על ידו...'.

"בשלב מאוחר יותר הוחלט על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), עו"ד אורית קורן – לאחר דיונים עם נציגי הגופים הרלוונטיים – להחיל את ההכרעה העקרונית משנת 2006 גם על נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בהיות הן נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והן נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה יחידות של משרד ממשלתי ולא תאגידים בעלי אישיות משפטית נפרדת.

"בתיקים בהם המדינה אינה צד, אין מניעה כי הנציבות תתייצב בהליך ותשמיע את עמדתה. ואולם, בהליכים שהמדינה צד להם, וממילא מיוצגת בהם, והנוגעים גם לתחומי פעילותה של הנציבות, הרי עמדת הנציבות תשמע מפי בא-כוח המדינה באותו הליך. המדינה מייצגת בבית המשפט מדיניות ממשלתית אחת ונשמעת בקול אחד. כך אף נקבע מפורשות על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 6701/10".

יצוין כי באשר למחלוקות המתעוררות לעתים בין הנציבות לשוויון לבין גורם ממשלתי אחר, נטען בתגובת היועץ וינשטיין לבית הדין לעבודה כי זו "תוכרע בידי היועץ המשפטי לממשלה ועמדתו היא שתובא בפני בית המשפט".

 

(ע"ב 9835/09)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה