אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עו"ד שניצל מינית אישה חייבת משכנתא – יפצה אותה ב-325 אלף שקל

צילום: Jupiterimages; Getty images Israel

עו"ד שניצל מינית אישה חייבת משכנתא – יפצה אותה ב-325 אלף שקל


17.07.2013 | עו"ד לילך דניאל

השופטת זהבה אגי חייבה את עו"ד אמנון אגסי לפצות את בעלת חוב משכנתא שראתה בו גורם סמכותי ומכריע מטעם הבנק, וחשה מאוימת מפניו במערכת היחסים האינטימית עמו והיענותה לדרישותיו המיניות

בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעתה של בעלת חוב משכנתא נגד עורך הדין שייצג את הבנק בגביית חובה, בה עתרה לחייבו לפצותה בגין מעשים מיניים שביצע בה במסגרת הליכי גביית החוב. במקביל להגשת התביעה, הורשע עורך הדין במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשים מגונים ומעשי סדום תוך שנקבע כי ניצל את פערי הכוחות בינו לבין החייבת ואת תלותה המלאה בו. בית המשפט קיבל קביעות אלו והוסיף כי לדבר הייתה השפעה על מצבה הנפשי והתפקודי של החייבת. לכן חויב עורך הדין בפיצוי של 275 אלף שקל, שיתווסף ל-150 אלף השקלים שנפסקו לה במסגרת ההליך הפלילי.

"דינמיקה של סחיטה וחוסר אונים"

א"נ נטלה הלוואת משכנתא כדי לקנות דירה, אך לאחר שלא עמדה בהחזרי התשלומים פתח הבנק בהליכים לגביית חובה. עורך הדין אמנון אגסי ייצג את הבנק בפרשה ובעלת המשכנתא היתה נתונה למרותו ותלויה בהחלטותיו בהליכי הגבייה שננקטו, לרבות מימוש המשכנתא ופינויה מהדירה.

במהלך השנים 1995-2000 הגיעה א"נ מספר רב של פעמים למשרדו של עוה"ד אגסי כדי להסדיר את תשלום חובה. במהלך ביקורים אלה היא שילמה לעורך הדין סכומי כסף, שחלקם שימשו לכיסוי החוב וחלק כשכר טרחתו. לטענתה, עוה"ד אגסי שלשל חלק מהכספים לכיסו ולא העבירם לבנק. נוסף לכך, לטענתה בחלק מהפגישות שהתקיימו בין השניים ביצע בה עורך הדין מעשים מיניים שונים, תוך ניצול מצוקתה ותלותה המלאה בו. לטענתה, כתוצאה מהטראומות שחוותה נותרה לה נכות נפשית, ולכן הגישה תביעה לחייב את עורך הדין לפצות אותה על נזקיה ולהשיב את הכספים ששילמה לו, אותם שלשל לכיסו במקום להעביר לבנק.

בכתב הגנתו הודה עוה"ד ביחסים אינטימיים עם התובעת, אך טען כי אלו בוצעו ביוזמתה ובהסכמתה המלאה. עוד טען כי הגשת התביעה מהווה סחיטה וניסיון להתעשר על חשבונו שלא כדין.

במקביל להגשת התביעה הנזיקית, הועמד עוה"ד אגסי לדין פלילי בעבירות אונס, מעשה סדום ומעשה מגונה. במסגרת הסדר טיעון שהתקבל בעניינו, הוא הודה והורשע בכתב אישום מתוקן שכלל עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה. על עורך הדין אגסי נגזרו 9 חודשי מאסר, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסך של 150 אלף שקלים. לימים הפחית בית המשפט העליון בערעור את עונש המאסר בפועל לחצי שנה, אך הותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם.

בגזר הדין קבע בית המשפט כי לאורך תקופה של כשנתיים ביצע עורך הדין בתובעת עבירות מין במספר הזדמנויות, תוך שהוא מנצל את מעמדו וכוחו, ואת מצוקתה וחששה של האישה מפני האפשרות שתפונה מדירתה בשל החוב הכספי. בית המשפט התייחס בגזר דינו גם לפערי הכוחות בין השניים ולאופייה של הפגיעה המינית כ"דינמיקה של סחיטה וחוסר אונים" שלוותה בבושה והאשמה עצמית האופיינית לנפגעי עבירות מין.

שני מעשי אונס שלא נכללו

השופטת זהבה אגי קיבלה את התביעה ופסקה כי אין חולק שבין התובעת לעורך הדין התקיימה מערכת יחסים מינית, אולם שני הצדדים הציגו ותפסו אותה באופן שונה. עם זאת, הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט שהרשיע את עוה"ד בעבירות מין היו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם.

בית המשפט התרשם מעדותה של התובעת כי זו דיברה אמת בתיאוריה את המעשים המגונים שביצע בה עורך הדין. לגבי שני מקרי אונס שהתקיימו בביתה של התובעת, שלא נכללו בכתב האישום המתוקן, סבר בית המשפט כי היא מסרה לגביהם עדות מפורטת וציורית, ולכן לשיטת השופטת אגי אין צורך להכריע בנוגע לאופיים של יחסים אלו ודי בקביעה כי התקיימו שני אירועים מיניים נוספים. גם באשר לטענה בדבר שיחות זימה טלפוניות שיזם עורך הדין, אימץ בית המשפט את גרסת התובעת, שנתמכה בעדות בנה על שיחות טלפון רבות מצד עוה"ד, אותן ניהלה עימו מחדר השירותים ולאחריהן הייתה נסערת ובוכה.

בית המשפט הדגיש כי ההתרשמות הייתה שעוה"ד אגסי לא הפעיל כוח פיזי של ממש על התובעת בביצוע המעשים, וששיתוף הפעולה שלה היה פסיבי. עם זאת, שיתוף הפעולה מצידה לא היה פרי הסכמה או רצון חופשי שלה לקיים עם עורך הדין יחסים מיניים, אלא נבע מחששה העמוק מההשלכות הצפויות לה אם לא תיענה לדרישותיו המיניות.

בתוך כך, דחה בית המשפט את גרסת עורך הדין כי מדובר היה ביחסים ידידותיים במסגרתם קיימו הצדדים מערכת יחסים מינית בהסכמה. עוד הודגש כי בין השניים התקיימו פערי כוחות גדולים שנבעו מהיותה של התובעת במעמד של חייבת ועורך הדין בעמדת כוח, כפועל יוצא מתפקידו כמייצג הבנק בגביית חובה. בית המשפט קבע כי לקיומם של פערים משמעותיים אלו הייתה השפעה ניכרת על רצונם החופשי של הצדדים, וגם בית המשפט המחוזי שהרשיע את עורך הדין בפלילים התייחס בגזר דינו לפערי הכוחות בין השניים.

סיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי התובעת ראתה כל העת בעורך הדין גורם סמכותי, משפיע ומכריע, ונוכח תחושה זו חשה מאויימת מפניו, מה שהוביל להתנהלותה במערכת היחסים עמו והיענותה לדרישותיו המיניות. לא זו אף זו, חששותיה של התובעת מפני השפעתו של עורך הדין אף קיבלו חיזוק באחד המקרים, כאשר הורה שלא לבצע הוצאת מעוקלים מדירתה. עוד קבע בית המשפט כי לעורך הדין היה יסוד להניח כי בניגוד אליו, התובעת לא ראתה את מערכת היחסים ביניהם כמערכת יחסים חברית.

מפיקת האירועים השתנתה דרסטית

נוסף לאמור, נתן בית המשפט דעתו לחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים לעניין הנזק הנפשי שנגרם לתובעת, ואימץ את חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, שקבע לתובעת נכות נפשית בגובה 17%. השופטת אגי ציינה כי בעקבות האירועים המיניים הופיעו אצלה תסמינים המתאימים להפרעות שונות, עם תסמינים דיכאוניים והתנהגותיים. בנוגע להשפעת האירועים על תפקודה של האישה, שוכנע בית המשפט מעדותם של קרוביה כי בעבר היא הייתה נמרצת וחדורת התלהבות וניהלה עסק להפקת אירועים, אולם בהמשך ולאחר שחוותה את האירועים המיניים חל שינוי דרסטי בהתנהגותה שחולל שינוי מהפכני בהתנהלותה כאשה, בת זוג, אימא ובעלת עסק. נקבע כי למצבה הנפשי של האישה הייתה השלכה תפקודית על כושרה לעבודה, במיוחד כאשר מדובר בניהול עסק של הפקת אירועים הדורש אנרגיה, שמחת חיים ונמרצות.

בית המשפט פסק אפוא לאישה פיצוי בסך של 275 אלף שקל, ואף חייב את עורך הדין אגסי לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של התובעת בסך 50 אלף שקל, תוך קביעה כי אין לנכות מסכום הפיצויים שנפסק במסגרת ההליך הפלילי. 

 

(ת"א 42400-05)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.