אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופטת שרית גולן, סגנית נשיא בתי משפט למשפחה בדרום, הלכה לעולמה

השופטת שרית גולן. צילום: באדיבות דוברות הנהלת בתי המשפט

השופטת שרית גולן, סגנית נשיא בתי משפט למשפחה בדרום, הלכה לעולמה


14.07.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

השופטת גולן, בת ה-56, התפרסמה בפסקי דין אמיצים בענייני אישות, ביניהם פסיקה תקדימית בתשלומי מזונות מופחתים לסך של 70%, שנהפכה במחוזי

השופטת שרית גולן, סגנית נשיא בתי המשפט לענייני משפחה במחוז דרום, הלכה לעולמה. השופטת גולן הייתה בת 56 בפטירתה. היא הותירה אחריה בן חייל, הורים ובן-זוג.

השופטת גולן כיהנה במשך 10 שנים כשופטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, וכחמש שנים נוספות כסגנית הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום.

הלווייתה תיערך מחר (ב') בשעה 11:00, בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה. יושבים שבעה בבית ההורים ברח' השופטים 19 בתל אביב.

פסיקה אמיצה ותקדימית בענייני מזונות

השופטת גולן התפרסמה בשורה של פסקי דין אמיצים, שלא פסעו בתלם פסיקת שופטי משפחה. כך למשל, באחד מפסקי הדין שפרסמה בדצמבר 2010 (תמ"ש 1630-09), היא פסקה תקדימית שהאב ישלם רק 70% מסכום המזונות לילדיו – לאחר שבדקה השופטת גולן מהו יחס ההכנסות בין ההורים וקבעה כי יחס זהה יתקיים בחיוב המזונות.

מדובר אמנם בפסק דין שעליו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהתקבל בדעת רוב, אך יש בו כדי ללמד על חשיבה עצמאית של השופטת גולן בפסיקתה, ברוח עיקרון השוויון החוקתי, שאינו רק מס שפתיים בפסיקת בתי המשפט למשפחה. פסק דינה האמור העניק משקל למשכורות ההורים, ובכך אימץ חלק ממסקנות ועדת שיפמן עוד בטרם פורסמו והפכו לחוק בישראל.

מדובר בהורים שהתגרשו, ולהם שלושה ילדים. המזונות הזמניים שנפסקו בעניינם היו בסכום של 5,520 שקלים לחודש. במהלך המשפט התברר כי משכורתו של האב היא כ-8,500 שקלים ברוטו, מה שמשאיר בידיו כ-3,000 שקלים בלבד (פחות משכר מינימום במשק). בפסק הדין קבעה השופטת גולן שהחל מגיל 6 של כל ילד, סכום המזונות שישלם האב הוא 70% מסכום המזונות הבסיסי (1,145 שקלים).

פסק הדין מכיל נתונים רבים על הכנסות ההורים וההוצאות בגין הילדים, דבר המראה עד כמה נושא חישוב המזונות מורכב וצריך להיות מותאם לכל תא משפחתי (ולא סכום קבוע לילד, כפי שנקבע כיום בבתי המשפט למשפחה). היו שראו בפסק דינה זה של השופטת גולן כממחיש את הצורך לשנות את דרך חישוב המקובלת כיום לקביעת סכומי המזונות הנפסקים בבתי המשפט למשפחה, ולאמץ את מסקנות הוועדה המקצועית בראשית פרופ' פנחס שיפמן לקביעת נוסחה כלכלית מסודרת, שתתחשב בימי ההורות של ההורים (הסדרי ראיה) ובגובה הכנסתם.

בפסק הדין הנוכחי, כאמור, חיוב ההורים במזונות נקבע באופן שונה. עוה"ד גיל שחף, שייצג בזמנו את האב, מסר בתגובה כי "מדובר בהחלטה אמיצה של השופט גולן. ישנן הלכות של בית המשפט העליון מהשנים האחרונות המדברות על כך שיש לבחון את חלוקת נטל המזונות תוך התבוננות על הכנסות כלל המשפחה. למרות שהלכות אלו של בית המשפט העליון ניתנו לפני כמה שנים, בתי המשפט בישראל כמעט ואינם מיישמים אותן. לראשונה, יישמה השופטת גולן את הרעיון לפיו ההורה שמרוויח יותר, יישא בחלק גדול יותר במזונות הילדים. מדובר בפסק דין מדהים, שעשה צדק, שם סוף לפסיקת מזונות על פי מגדר באופן המקפח לרוב את הגברים, מתקן עוול של עשרות שנים של פסיקה על פי דינים ערכאיים ומיושנים, ויש בו כדי לפרוץ דרך ולהוות תקדים – לשינוי".

הסבר מורחב על עלויות גידול הילדים

בפסק דין אחר שכתבה, הפעם בתביעה למזונות זמניים, פסקה כי אין כל סיבה שהאֵם, אשר משתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים (תמ"ש 4597-02-12). מדובר בזוג הורים שלהם שני ילדים בני חמש וחצי (כלומר, חבות האב במזונותיו היא חבות אבסולוטית גם אם אין ידו משגת לעשות כן) ובן שמונה (כלומר, חבות האב בתשלומי מזונותיו היא מכוח תקנות הרבנות הראשית).

האם תבעה את הבעל בשם הילדים לאחר שזה הפסיק להעביר את משכורתו לחשבון הבנק המשותף. האם, בשם הילדים, ביקשה מזונות על סך 7,000 שקלים, כאשר משכורת האב היא 6,800 שקלים לחודש, ובשעה שהאם מרוויחה כ-8,250 שקלים לחודש.

השופטת גולן העמידה את הוצאות גידול הילדים על סך 4,400 שקלים, הורידה את קצבת הביטוח הלאומי והעמידה את סכום המזונות הזמני על סך של 4,000 שקלים בלבד.

השופטת גולן פסקה כי אין סיבה שאֵם המשתכרת יותר מהאב, לא תממן את ההוצאות שמעבר לדמי המזונות הבסיסיים, ביניהם: צהרון, חוגים, מספרה, צעצועים, הצגות וסרטים לילדיהם המשותפים. "הכנסת אם התובעים גבוהה מהכנסת הנתבע", נכתב בפסק הדין. "בשל הפרש זה, אין מקום לחייב הנתבע בצרכים המפורטים בסעיף 14(א) להחלטה שהינם צרכים מדין צדקה והם יחולו על אם התובעים לאור ההחלטה".

פסק הדין מנומק היטב, מכיל הסבר מורחב על עלויות גידול הילדים, כהרגלה של השופטת גולן.

ברגשי רחמים לא מחקה כתב תביעה

באחת הפרשות שבהן דנה אך לפני כחודש (תמ"ש 4633-04-11, 3.6.2013) איפשרה השופטת גולן לתובעת, אשר בעלה לא הגיש כתב הגנה וזו ביקשה פסק דין הצהרתי למכירת דירתם המשותפת, להציג בפני בית המשפט בתוך שבוע את רשימת העדים שיוכלו להעיד מטעמה כדי לתמוך בכתב התביעה. שכן, התובעת לא עמדה בנטל של הוכחת תביעתה, וגמגמה בפני השופטת גולן.

"עיון בפרוטוקול מצביע על כך כי התובעת לא השכילה לחזור על האמור בתביעה", כתבה השופטת גולן באחת ההחלטות האחרונות בחייה. "כל שטענה התובעת ואחריה בא כוחה הינו כי היא מבקשת למכור את הדירה ולהחזיר חובות. בית המשפט חזר ופנה אל התובעת, שכן בית המשפט היה מודע למה שכתוב בתביעה בסעיפים 8 ו-9. אולם התובעת לא חזרה על סיבות אלו. התובעת טענה טענות כאילו התביעה בפני בית המשפט הינה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולא הליך לפסק דין הצהרתי.

"התובעת חזרה ואמרה כמה סבלה מהנתבע לרבות אירועי אלימות וכי היא מבקשת שהדירה תעבור על שמה שכן, הנתבע ברח וקודם לכן היה אלים. אלו אינן עילות התביעה המונחות בפני בית המשפט. לפיכך, התובעת לא יכולה הייתה לחזור על האמור בתביעה ולא יכולה הייתה להוכיח את האמור בתביעה. ניתן היה למחוק התביעה בשל כך, אולם בדעתי לאפשר לתובעת להוכיח את התביעה באמצעות הבאת עדים אחרים מטעמה".

מתדיין לשופטת גולן: "את ואני נעלה לשמיים"

תחילת דרכה של השופטת גולן לא היתה סוגה בשושנים, לפחות מצידם של מתדיינים מסוימים. כך למשל, בשנת 2000, מהלך דיון שהתקיים באולמה איים עליה הבעל שהרגיש מקופח, בפגיעה בגופה, בכך שהתקרב לדוכנה בצעקות תוך שהוא אומר לה: "את ואני נעלה לשמיים", כדי להפחיד אותה לאחר שחייבה אותו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל. לאחר שהוצא מאולם בית המשפט על ידי המאבטחים, האיש המשיך לאיים על השופטת גולן, כאשר אמר למאבטחים בין היתר "אלוהים עוד ישלם לה, והיא עוד תשמע ממני", "אני עוד אטפל בה", וכן כי הוא "עוד יראה לשופטת".

השופטת גולן היתה העדה היחידה שהופיעה ברשימת עדי התביעה, והפרקליטות ביקשה שלא להעיד אותה ולהסתפק בהודעתה למשטרה, שכן האירוע התרחש במסגרת תפקידה כשופטת, ואין מעידים שופט על דבר שטיפל בו במסגרת פעילותו כשופט. בהודעתה מסרה השופטת גולן: "...לאחר שנתתי את החלטתי, ממנה עולה שהעברתי לחקירת משטרה חשד להעלמת מעוקלים, תצהיר כוזב, ועדות שקר, ולאחר שחייבתי את מר חיים כהן (הנאשם), בהוצאות של 10,000 שקל, התפרץ מר כהן לעבר הדוכן בצעקות, שבמהלכן אמר לי את ואני נעלה ביחד לשמיים. באותו שלב, הזעקתי את משמר הביטחון, והם נכנסו לאולם והוריתי להם להוציא אותו מהאולם".

בסעיף האחרון להחלטת השופטת גולן נכתב: "מומלץ למשיב (הנאשם) שירסן התנהגותו בבית המשפט ומן הראוי שיפסיק להכשיל את עורך דינו במילוי תפקידו עלי די העברת נתונים כוזבים לבא כוחו".

אך כשהנאשם נשאל בבית המשפט מה ביקש לגרום לשופטת בדבריו אלה, הוא השיב: "רציתי שהיא תבין שהיא לקחה לי הדברים... וביקשתי שתעזור לי שהיא נותנת לגרושתי הכול ומשאירה אותי כבול".

לימים הרשיע השופט ירון לוי, מבית משפט השלום ברחובות, את המאיים בעבירת איומים (ת"פ 4672/00‏).

בדיקה גנטית ובדיקה גרפולוגית

בתיק אחר, שבו קבעה השופטת גולן כי האישה זכאית למחצית מזכויות הפנסיה החודשית של בעלה לשעבר בצה"ל ומשרד החינוך כפי שנצברו באופן יחסי לשנות הנישואין, התקבל ערעור על פסק דינה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופט ניל הנדל, כיום שופט בבית המשפט העליון, פסק אז כי היות והאישה ידעה על זכויותיו הסוציאליות של בעלה לפני חתימתם על הסכם הגירושין – אין מקום לפתוח מחדש את הסכם הגירושין. שכן מדובר ב"הסכם כולל, שנחתם לאחר שכל הנתונים עמדו לנגד עיני האישה, והיא ויתרה על הזכויות בתמורה לכך שהוא לקח על עצמו את חלקה בחובות המשותפים" (ע"מ 113/07).

בפרשה אחרת, הפכה השופטת המחוזית צילה צפת החלטה של השופטת גולן, בכך שקבעה כי השופטים אינם מומחים להשוואת כתבי יד ולכן כאשר נטענת טענה לזיוף כתב יד –  יש למנות מומחה להשוואת כתבי יד (גרפולוג), כדי שייתן חוות דעת האם חתימת המנוח על הצוואה מזויפת אם לאו (רמ"ש 17188-06-10).

ואילו בפרשה אחרת שבה הוגש ערעור על החלטתה של השופטת גולן, דחתה השופטת המחוזית צילה צפת את הערעור כשפסקה כי בדין ניתנה הוראתה לבצע, על אף התנגדותו של המערער, בדיקה גנטית לקשרי משפחה, משום שחוק מידע גנטי מאפשר לבית המשפט לצוות על בדיקה גנטית גם ללא הסכמת הנבדק – אם שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות הטענות בדבר קשרי משפחה וניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

"טובת הילד מחייבת את ביצוע הבדיקה משיקולים ואינטרסים כבדי משקל", פסקה השופטת צפת, כמו: הזכות לשמירת כבודו האישי האנושי להבטחת זכויותיו על פי הדין האישי שלא להיחשב לבן בלי אב לרבות הזכות שלא יישאר "שתוקי" או ממזר. בנסיבות האמורות באותה פרשה, קבע בית המשפט כי משלא קיים חשש ממזרות ולא הועמד בתום לב כל אינטרס אחר שיש בו להצדיק את שלילת הבדיקה מלאו התנאים לצוות על ביצוע הבדיקה ללא הסכמת המבקש לפי חוק מידע גנטי, "מה גם כי בית משפט קמא (השופטת גולן) הבטיח באופן ראוי את שלומו של הקטין מנזק העלול להיגרם, היה וימצא כי המבקש אינו אביו של הקטין, בכך שהורה על חיסיון תוצאות הבדיקה" (רמ"ש 11142-02-11).

עומס אדיר המוטל על שתי שופטות באשדוד

במשרדי עורכי הדין באזור הדרום בכלל ובאשדוד בפרט קיבלו את הבשורה על פטירתה של השופטת גולן בטרם עת בהרכנת ראש.

מאחד ממשרדי עורכי הדין באשדוד שעוסקים בדיני משפחה, עו"ד גיל שחף ושות', נמסר לתקדין: "משרדנו מרכין ראש לנוכח פטירתה של כב' סגנית הנשיא השופטת שרית גולן בטרם עת. משרדנו עבד באופן יומיומי מול השופטת גולן, במשך למעלה מ-11 שנים, בייצוג מאות רבות של לקוחות באולמה. לא אחת ניסה עוה"ד גיל שחף לקדם הבאת שופטים נוספים לשפיטה בעיר אשדוד כדי לסייע  בעומס האדיר המוטל על שתי השופטות בעיר, שהרי היה נהיר לכל העומס האדיר בו הן מצויות. יהיה זכרה ברוך ותהיה נשמתה צרורה בצרור החיים".

הלווייתה של השופטת גולן כאמור תיערך מחר (ב', 15.7.13) בשעה 11:00, בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה. יושבים שבעה בבית ההורים ברח' השופטים 19 בתל אביב.

יהי זכרה ברוך.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה