אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > מסתמן: מסלול גביית מזונות מהיר בהוצאה לפועל יופעל מפברואר 2014

צילום: Getty images Israel

מסתמן: מסלול גביית מזונות מהיר בהוצאה לפועל יופעל מפברואר 2014


02.07.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

ועדת החוקה בכנסת אישרה את המסלול כפיילוט לשש שנים. כיום יש במערכת ההוצאה לפועל מעל 82 אלף תיקי מזונות, בסכום חוב כולל של למעלה מתשעה מיליארד שקל. 57% מהזוכים בתיקי מזונות אינם מיוצגים

ימים ספורים לאחר שקיבלו רוח-גבית משופטי בג"ץ שהכשירו את פעילות המסלול המקוצר בהוצאה לפועל, החליטה אתמול (1.7.13) ועדת החוקה בכנסת לאשר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת את הצעת חוק ההוצאה לפועל להקמת מסלול מזונות מיוחד, כהוראת שעה לשש שנים.

מטרת התיקון המוצע להקים במערכת ההוצאה לפועל "מסלול מזונות", אשר במסגרתו תיכנס ההוצאה לפועל בנעלי הזוכה (לרוב, אם משמורנית) ותפעל לגביית חוב המזונות עבורו. המסלול יופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל תוך מעורבות מינימלית של הזוכה, בדומה למסלול המקוצר לגביית חובות עד לסך של 10,000 שקל. לאחר פתיחת התיק במסלול מזונות הזוכה לא יידרש לבצע פעולות נוספות לגביית החוב, ומערכת ההוצאה לפועל היא שתפעל במקומו לנקיטת הליכים לגביית החוב.

המסלול יהיה מסלול חובה עבור המוסד לביטוח לאומי, כך שכל תיקי המזונות של הביטוח הלאומי ייגבו באמצעות מסלול זה, ומסלול בחירה עבור זוכים פרטיים, כך שזוכים אלה יוכלו לבחור אם הם מעוניינים לנהל את תיק ההוצאה לפועל בעצמם או לעשות זאת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל במסלול מזונות.

57% מהזוכות לא מיוצגות

דוברת רשות האכיפה והגבייה, עו"ד שמרית רגב, מוסרת כי נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2013 ישנם במערכת ההוצאה לפועל 82,945 תיקי מזונות, בסכום חוב כולל של למעלה מתשעה מיליארד שקל (וליתר דיוק, 9,140,980,400 שקל). 62% מהתיקים נפתחו על ידי הביטוח הלאומי ו-37% מהתיקים נפתחו על ידי זוכה פרטי. יודגש כי כ-57% מהזוכים הפרטיים בתיקי מזונות אינם מיוצגים על ידי עורכי דין.

הוראת השעה תחל בפברואר 2014, והחל ממועד זה ניתן יהיה לפתוח תיקים חדשים במסלול מזונות. ב-1.6.2014 תחול הוראת השעה גם לגבי תיקים ישנים של זוכים פרטיים, כך שהחל במועד זה, זוכים פרטיים יוכלו להעביר למסלול מזונות תיקים שנפתחו לפני תחילת הוראת השעה. ואילו ב-1.9.2014 תחול הוראת השעה גם לגבי תיקים ישנים של המוסד לביטוח לאומי, באופן שבמועד זה יעברו למסלול המזונות כלל תיקי המזונות של הביטוח הלאומי.

המסלול יוקם במספר לשכות ברחבי הארץ – לשכה אחת בכל אחד ממחוזות השיפוט של בתי המשפט. המוסד לביטוח לאומי יוכל לפתוח את התיקים אך ורק בלשכה שבה הוקם מסלול מזונות, אך זוכה פרטי יוכל לפתוח את התיק בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. התיק עצמו יתנהל בלשכה שבה הוקם מסלול מזונות, אך הזוכה יוכל להגיש בקשות ומסמכים גם בלשכה שבה פתח את התיק ושבה כאמור לא הוקם מסלול מזונות.

"היוזמה להקים את מסלול המזונות תאפשר לזוכים פרטיים, בפועל בעיקר זוכות, להימנע מהקושי הכרוך בניהול תיק מזונות בהוצאה לפועל", ברך על תמיכת רוב חברי ועדת החוקה בהצעת החוק דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגביה, המופקדת על מערכת ההוצאה לפועל. "וללא ספק זהו עוד שלב מיום הקמת הרשות במסע הארוך של שינוי תרבות אכיפת פסקי הדין בישראל".

"קפריזה שיפוטית"

יצוין כי נכון להיום, קיימת בפסיקת תשלומי המזונות לילדים "קפריזה שיפוטית", כהגדרת דו"ח הוועדה בראשות פרופ' פנחס שיפמן, שישבה על המדוכה במשך שש שנים. בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק סכומים לא מתואמים ולא אחת בלתי צפויים מראש על ידי עורכי הדין של הצדדים, וקיימים פערים משמעותיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, כמו גם בין השופטים בינם לבין עצמם.

המלצות ועדת שיפמן נועדו עקרונית להפחית משמעותית את החוב האסטרונומי של תשעה מיליארד השקלים, כך שלא יעיב על הקופה הציבורית של המוסד לביטוח לאומי. ממחקרים המובאים בדו"ח שיפמן עולה כי ככל שהאבות הבינו את האחידות השוויונית שבפסיקת תשלומי המזונות בעניינם, כך הם שילמו ביתר קלות את תשלומי המזונות שהושתו עליהם על ידי השופטים ולא נטו להתמרד ולברוח מרשויות האכיפה. ילדיהם אף זכו לאבא פעיל ודומיננטי בחייהם, כזה שלא צריך לברוח ולהסתתר.

אם כי בפסיקה מנחה קבעו שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב כי סכום "מזונות סף" עבור קטין הם לפי אומדן שיפוטי שהועלה על-פי המדד לסף של 1,250 שקל (עמ"ש 1057/09), ללא הוצאות מדור וחינוך.

המלצות ועדת שיפמן, שניתנו לפני למעלה מחצי שנה, מציעות לחולל רפורמה שוויונית בתשלומי המזונות לילדים, המצעידה את ישראל למתוקנות שבאומות (בדו"ח הוועדה מתואר המצב העדכני במספר רב של מדינות העולם המערבי). אמנם מדובר בשלב זה בהמלצות בלבד, שעל שרת המשפטים ציפי לבני שמינתה בזמנו את הוועדה לאמץ כיום לכדי תזכיר חוק ממשלתי, אולם אלה באו לעולמנו לקליטה ואימוץ של עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שישראל חתמה עליה ב-2001, ובית המשפט העליון מעניק לה משקל משמעותי בפרשנות חקיקה.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.