אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הילדה נמצאת שנתיים וחצי בפנימייה? האב פטור מתשלומי המזונות

צילום: Getty images Israel

הילדה נמצאת שנתיים וחצי בפנימייה? האב פטור מתשלומי המזונות


02.07.2013 | עו"ד לילך דניאל

השופט אסף זגורי קיבל תביעה של אב לביטול חוב מזונות עבר לבתו הקטינה עבור תקופה שבה שהתה במוסד של רשויות הרווחה, ביקרה רק אחת לחודש בבית האם והוצאות אחרות שלה מומנו על ידי האב

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל לאחרונה תביעתו של אב לביטול חוב מזונות עבר שאותם חב לבתו הקטינה עבור תקופה של כשנתיים וחצי, במהלכן היא שהתה במוסדות על פי החלטת בית משפט לנוער ולא במשמורת אמה. הקטינה שהתה במהלך סוף שבוע אחד בחודש אצל האם וסוף שבוע אחד אצל האב, והוא אף נשא בתשלום חוג עבורה כך שברור כי הוצאותיה של האם פחתו משמעותית מאלו שנקבעו בהסכם הגירושין בין הצדדים.

האב הגיש תביעה להפחתת חוב מזונות עבר בשל התחייבותו על פי הסכם גירושין בכתב יד, שבו נרשם כי האב נושא במזונות הילדה המשותפת בסך 1,000 שקל בחודש. בהמלצת בית המשפט, הסכים האב לשלם שליש מחוב מזונות העבר, אולם ביקש להסתפק בתשלום זה ולא לאפשר גבייה נוספת של החוב.

השופט אסף זגורי קבע כי יש לסווג את התביעה כתביעה העוסקת בביצוע תשלום מזונות עבר והנמצאת בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, בין מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה ובין מכוח סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), לפיו "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט". זאת, להבדיל מתביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם, שהיא שאלה הצופה פני עתיד.

עוד קבע השופט זגורי כי ניתן להחיל את סעיף 11(ב) גם על מי שחייב במזונות ילדיו מכוח הדין האישי על אף הוראת סעיף 3(א) הקובעת כי החוק לא יחול על מי שחב במזונות על פי הדין האישי. לדעת בית המשפט, החלת סעיף זה נדרשת הן מכוח עיקרון השוויון והן לצורך פיתוח המשפט והחלת עקרונות של צדק ופיקוח שיפוטי על גביית מזונות מוסכמים בשל הוצאת קטין ממשמורת הוריו. הודגש, כי בפסיקת בית המשפט העליון לא נקבעה הלכה ברורה ויציבה בסוגייה האם כל הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) לא תחולנה על מי שחב במזונות לפי הדין האישי או שמא רק הוראות מהותיות (החיוב גופו). כמו כן, החלת הוראת סעיף 11(ב) רק על מי שאין לו חבות במזונות ילדיו מכוח הדין אישי – תגרום לדעת בית המשפט הפלייה בין "צרכני" המזונות בכל הנוגע ליכולת שלהם לפעול לגביית המזונות שנפסקו להם ללא סיבה מוצדקת, וכן בין צרכני המזונות לחייבי המזונות.

בית המשפט הבהיר כי בשל העובדה שהחוק דנן חוסה תחת סעיף שמירת הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא ניתן לבטלו, אולם ניתן להתאים את פרשנותו לעידן החוקתי. מכאן שקביעה לפיה מי שיש לו דין אישי, למשל יהודי, לא יוכל לעשות שימוש בטענת התיישנות או שיהוי בביצוע פסק דין למזונות – אינה מתיישבת עם עיקרון השוויון ללא כל סיבה מוצדקת. "הפגיעה בעיקרון השוויון אינה נעשית על ידי הזוכה או הנתבעת", פסק השופט זגורי, "אלא על ידי המערכת השלטונית המאפשרת סלקטיביות באכיפת חיובי מזונות עבר כנגד בעלי דין אישי לעומת כאלה שאין להם דין אישי. מקום שישנה פגיעה בעיקרון השוויון, על השופט כפרשן המעמת טקסטים חקיקתיים למצוא פרשנות חקיקתית שתהלום את ערכי חוקתו".

בנוסף, קבע בית המשפט כי מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה ושיקולי הצדק ניתן להחיל את העיקרון שבסעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) גם על יהודים.

בנסיבות המקרה דנן, סבר בית המשפט כי די יהיה בחיוב האב בסך שכבר שילם (שליש מסכום החוב), שעה שצרכי הקטינה סופקו על ידי רשויות הרווחה, היא ביקרה רק אחת לחודש בבית האם והוצאות אחרות שלה מומנו על ידי האב. "קשה לקבל הטיעון כי שהייה פיזית של הקטינה בסוף שבוע אחד מדי חודש, שווה מבחינת עלויות כספיות לשהייה של חודש ימים רצוף ומלא", קבע השופט זגורי, והוסיף כי "בשעה שמדובר בקטינה שהוכרזה כנזקקת, כל צרכיה סופקו בידי רשויות הרווחה שהייתה אמונה על כך. עלויות נסיעת האם לביקורים אינם נחשבים חלק ממזונותיה".

 

(תמ"ש 6929-04-13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.