אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > מי אשם בקריסת הגשר בכפר סבא?

צילום: יח"צ

מי אשם בקריסת הגשר בכפר סבא?


30.06.2013 | עו"ד דני אנגל

בהתנגשות המשאית בגשר הולכי הרגל שקרס והרג את הנהג, גם אם היתה רשלנות שהובילה לקריסת הגשר, מדובר בתאונת דרכים המזכה בפיצויים מחברות הביטוח, אף את עוברי האורח שנפגעו נפשית

לפני מספר ימים התנגשה משאית שהובילה טרקטור בגשר להולכי רגל, בכפר סבא. הגשר קרס על תא נהג המשאית הפוגעת, והרג אותו במקום.

נסיבות האירוע עדיין נחקרות, אך כבר באותו יום היה ניתן לחוש את הזעזוע הגדול שהכה בתושבי הסביבה: הגשר משמש מעבר פעיל להמוני ילדים החוצים בכל יום משעות הבוקר עד הערב את הכביש, במעבר עילי בטוח כביכול, ממגוריהם אל בתי הספר והגנים, ובחזרה.

רבים מהקוראים ודאי שואלים את עצמם כיצד תאונה בעלת פוטנציאל כה קטלני איננה נמנעת, ומה היה קורה אילו התנגשה המשאית בגשר בשעה שהיו עליו עוברי אורח? האם היה דומה הדבר לאסון גשר המכבייה, אסון ורסאי או אסון קריסת התאורה בטקס יום העצמאות לפני כשנה?

אחת השאלות המסקרנות היא האם הפיצויים לנפגעים, במידה והיו, היו נתבעים מהעירייה שבשטחה בנוי הגשר? ממע"צ? ממשרד התחבורה? מחברת המשאיות שהעמיסה את המשאית בגובה רב מהמותר?

רבים יופתעו לגלות כי גם אם הייתה רשלנות כלשהי שהובילה לקריסת הגשר, מדובר, על פי הדין, בתאונת דרכים לכל דבר ועניין חוק הפיצויים לתאונות דרכים (הפלת"ד) מפצה את כל הנפגעים מכוח הביטוח של המכוניות המעורבות בתאונה, ומבטל כל מסלול נזיקי אחר.

יש לציין כי חוק הפיצויים לתאונות דרכים הוא חוק שאינו מחפש את האשם בתאונה, והפיצויים ניתנים לנפגעים על פי משקל ביטוחי קבוע בחוק. כך קורה שגם אם התאונה ארעה באשמתו של נהג, הוא זכאי לפיצויים על פי חוק הפלת"ד.

אין כפל פיצויים

גם אם היו אחראים נוספים, כמו רשות התמרור, העירייה, המעסיק ומי שהעמיס את המשאית -  אין לכך ולא כלום עם המישור הנזיקי. כמו כן קיים מחסום דיוני מפני תביעות שיבוב הדדיות – כלומר, מבטחי המשאית, המחויבים על פי הדין לפצות את כל הניזוקים, אינם יכולים לתבוע את חלקם של אשמים אחרים לתאונה.

באשר לנפגעים עצמם, כאן אין כפל פיצויים, ופיצוי המגיע לנפגע תאונת דרכים מכוח חוק הביטוח הלאומי – יקוזז אחר מהפיצוי שתשלם מבטחת המשאית. אין הדבר אומר שהרשויות לא צריכות לחקור את התאונה, לברר האם האירוע נבע מהתרשלות, ואם כן – יש לפעול לענישת הרשלנים במישור הפלילי, ולמניעת הרשלנות לעתיד לבוא.

חשוב לציין כי התאונה אירעה ככל הנראה במהלך עבודתו של הנהג, ולכן משפחתו של הנהג שנהרג בתאונה רשאית לתבוע תביעת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי, אך כאמור לעיל, אם היא תקבל גמלה כלשהי מהביטוח הלאומי, סכומים אלה עתידים להתקזז מסכום הפיצוי הכללי המגיע לה לפי חוק הפלת"ד.

באשר לנפגעים עקיפים, ככל שהיו כאלה, הרי שכולם יחשבו כנפגעי תאונת דרכים, וחברת הביטוח של המשאית תהיה חייבת לפצות אותם. בנקודה זו חשוב להזכיר כי 'נפגע תאונת דרכים' עשוי להיות גם כל מי שנפגע מהשלכות עקיפות של אירוע תאונתי, ובתנאי שקיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הפגיעה בו. כלומר, גם אם רכב פוגע בחפץ כלשהו, גשר במקרה זה, ואותו חפץ פוגע בהולך רגל – ייחשב הולך הרגל כמי שנפגע בתאונת דרכים מהרכב.

אם היו נפגעים בתאונה נוסעים מכלי רכב שחלפו מתחת לגשר, גם הם היו נחשבים נפגעי תאונת דרכים – אבל במקרה כזה, את הפיצוי הייתה צריכה לשלם חברת הביטוח של הרכב שלהם.

אסון גשר שפירים

מקרה דומה ארע באסון גשר שפירים, לפני כמעט 20 שנה, בו נהרגו נוסעים בכלי רכב, שנמחצו תחת קורות הגשר שקרס. במקרה זה, למרות שקריסת הגשר לא נגרמה מפגיעת כלי רכב, קבע בית המשפט העליון, כי הנוסעים ברכב שעליו קרס הגשר, הם נפגעי תאונת דרכים, ומנגנון הפיצוי ניתן להם על פי הפלת"ד.

נחזור לימינו אנו, אמנם לתאונת הגשר בכפר סבא לא היו קורבנות נוספים בנפש, זולת הנהג, אבל עדיין אין לדעת אם אין לתאונה נפגעים נפשיים, שהאירוע צלק את נפשם. רבים אינם יודעים זאת, אך עדים לתאונת דרכים שהפכו בעקבותיה לנכים נפשית, זכאים גם הם לפיצוי על פי חוק הפלת"ד.

כך קרה למשל במשפט נזיקי שהסתיים לאחרונה, שבו תבעה אימה של חיילת שנפצעה קשה בתאונת דרכים את ביטוח החובה של הנהג שגרם לתאונה, בטענה שחוותה פגיעה נפשית קשה כתוצאה מהבשורה על פציעת בתה, ומהתקופה הארוכה בה החלימה. האישה טענה כי תאונת הבת גרמה לה לחרדות קשות ולהתפתחות תופעות פוסט טראומתיות. העניין הגיע לבית המשפט, ונסתיים לאחרונה בפשרה, לפיה חברת הביטוח תשלם לאישה 250 אלף שקל על פגיעה נפשית בשל תאונת בתה, בנוסך ל-3.18 מיליון שקלים שישולמו לבת שנותרה נכה.

 

* עו"ד דני אנגל עוסק בתביעות נזיקין

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.