אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: גילדת לשכת עורכי הדין לא תבטל את המסלול המקוצר בהוצל"פ

הוצאה לפועל

בג"ץ: גילדת לשכת עורכי הדין לא תבטל את המסלול המקוצר בהוצל"פ


25.06.2013 | עו"ד אורי ישראל פז

הלשכה חויבה בהוצאות 40 אלף שקל. השופט נעם סולברג: "מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות ולקדם את טובת הציבור". בהוראת בג"ץ, יופסקו קמפיינים פרסומיים של ההוצל"פ עם חברות עסקיות

בג"ץ דחה היום את עתירת לשכת עורכי הדין נגד רשות האכיפה והגביה נגד הפעלת מסלול הגביה המקוצר במערכת ההוצאה לפועל. בפסק הדין שניתן על ידי השופט נועם סולברג, בהסכמת המשנה לנשיא מרים נאור והשופט צבי זילברטל, קיבל בג"ץ את מרבית טענות ההוצאה לפועל והטיל הוצאות משפט על לשכת עורכי הדין בסך של 40 אלף שקל.

השופט סולברג קבע כי תכליתו של המסלול המקוצר היא ליצור מנגנון יעיל וקצר יותר מהליך הגבייה הרגיל כדי להקל על גביית החוב – הן מצִדו של הזוכה, הן מצִדו של החייב. "המסלול המקוצר מייתר פרוצדורות ומקצר הליכים במתן אפשרות לרשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכי גבייה מסוימים בלא צורך בהגשת בקשה מטעם הזוכה", קבע בג"ץ. "בכך נחסכות גם הוצאות על תשלום שכר טרחה לעורכי הדין, הן מהזוכה והן מהחייב".

נושאת דגל המאבק

כזכור, המסלול המקוצר נחקק תחילה כהוראת שעה למשך שנתיים והופעל החל מיום 1.8.2009, בהמשך הוארך תוקפהּ עד לחודש ספטמבר 2012, וביום 25.7.2012 הוארך תוקפהּ למשך ארבע שנים נוספות, עד ליום 15.9.2016.

במסגרת אחד התיקונים האחרונים לחוק ההוצאה לפועל הוצאו רשמי ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט והוכפפו לממונה רשמי ההוצאה לפועל הכפוף למנהל רשות האכיפה והגבייה. ברם, התיקון לא שלל מרשמי ההוצאה לפועל את סמכויותיהם השיפוטיות. בעבר עתרה בעניין לבג"ץ עמותת "ידיד", המסייעת ביעוץ משפטי למיעוטי יכולת ללא תמורה, אולם העתירה נמחקה בהמלצת שופטי בג"ץ.

גם הפעם המליצו שופטי בג"ץ ללשכת עורכי הדין לסגת מהעתירה, אבל אלה עמדו על שלהם. "הערנו את אשר הערנו במהלך הדיון על כך שהעותרת, לאור מעמדה, לא צריכה להיות נושאת הדגל במאבק נגד התיקונים הללו, בשים לב ליתרונות הגלומים בהם לזוכה ולחייב כאחד", מתואר בפסק הדין החדש.

חרדה לגילדת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין טענה בעתירתה לבג"ץ כי פעולות רשות האכיפה והגבייה סותרות את תכליתו המקורית של המסלול המקוצר. לטענתה, בטרם נחקקה הוראת השעה בנוגע למסלול המקוצר, חזרו נציגי רשות האכיפה והגבייה והבהירו כי התכלית ביצירת המסלול היא לסייע לאוכלוסיות מוחלשות לגבות את חובן. ואולם, במרוצת הזמן, נטשו הזוכים הפרטיים את המסלול המקוצר, וזה שינה את פניו והפך למסלול ייעודי לתאגידים מסחריים.

לשכת עורכי הדין העלתה את החשש שמתעורר בקשר ליישום המסלול המקוצר בהעמדת רשמי הוצל"פ בניגוד עניינים, ובאיחוד של הרשות המבצעת עם הרשות השופטת: הרשם, כמי שכפוף כיום לרשות האכיפה והגבייה אמור במסגרת המסלול המקוצר לנהל עבור הזוכה את הליכי הגבייה, בשעה שהוא אמור להכריע גם בטענות הצדדים.

לטענת הלשכה, יישום המסלול המקוצר מביא לכך שרשות האכיפה והגבייה מאבדת את מעמדה כצד ניטרלי בהליך הגבייה: "רשמי ההוצאה לפועל הפכו להיות עובדי רשות האכיפה והגבייה, והם נאלצים לעסוק בייצוג הזוכים בהליך ובניהול התיק עבורם, בנוסף לעיסוקם שבשגרה – תפקידם השיפוטי". לכן מתעורר חשש כי אמון הציבור במערכת השיפוטית עלול להיפגע מהיעדר ההגינות ולנוכח הפגיעה בשוויון.

עוד קבלה לשכת עורכי הדין כי היא חרדה למעמד הגילדה של חבריה כאיגוד סגור של בעלי מקצוע הדואג לאינטרסים של חבריו ולרווחתם גם כאשר אלה מנוגדים לטובת הציבור הרחב של לקוחותיהם. יישום המסלול המקוצר סולל לדידה של לשכת עורכי הדין "מסלול עוקף לייחוד מקצוע עריכת הדין". שכן, תפקידיו של הרשם כפי שהוקנו לו במסגרת המסלול המקוצר המתיר לו לייצג זוכים בהליכי הגבייה סותרים את הוראות סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, ומשכך חל כרסום בייחוד מקצוע עריכת הדין במדינת ישראל, באופן המערער את האיזון בין זכויות הזוכה לבין זכויות החייב בהליכי ההוצאה לפועל, ואשר אינו עומד בקנה אחד עם תכלית החקיקה. החלת המסלול המקוצר, לשיטתה של העותרת, היא "פגיעה כלכלית בציבור עורכי הדין העוסקים בתיקי הוצאה לפועל ומתפרנסים מהם".

לשכת עורכי הדין גם טענה בעתירתה לבג"ץ כי יישום המסלול המקוצר פוגע בעקרון השוויון ואינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק בכך שהוא מעמיד משני צדי המתרס את הזוכים החזקים ביותר (תאגידים מסחריים) ומולם את החייבים הנמנים על אוכלוסייה שעל-פי רוב היא קשת-יום. לשיטתה, המסלול המקוצר מעמיק את הפערים ביחסי הכוחות בין הזוכים לבין החייבים, באופן שאינו תואם את התכלית הסוציאלית העומדת ביסוד חוק ההוצאה לפועל. חלף הענקת סיוע משפטי למעוטי היכולת, רשות האכיפה והגבייה מעמידה לזוכים הגדולים במשק סיוע משפטי בחינם, כאשר ברי כי אותם זוכים אינם זקוקים לסיוע משפטי במימון המדינה.

לפיכך דרשה לשכת עורכי הדין מבג"ץ להורות לשר המשפטים לבטל את המסלול המקוצר, להורות לרשות האכיפה והגבייה לפרסם ברשומות את הנהלים הפנימיים לפיהם מונחים הרשמים ופקידי ההוצאה לפועל לפעול במסגרת המסלול המקוצר, ולהורות לשר האוצר לחדול מלתקצב את המסלול המקוצר.

חיסכון בהוצאות כספיות מכיסו של האזרח

מנגד טענו שרי המשפטים והאוצר, רשות האכיפה והגבייה והיועץ המשפטי לממשלה כי הזוכה משלם אגרה לשם פתיחת ההליך הן במסלול המקוצר, הן במסלול הרגיל, ומבחינת רשות האכיפה והגבייה אין כל הבדל בין זוכה שהוא אדם פרטי לבין זוכה שהוא תאגיד במה שנוגע לגביית החוב. לדבריהם, המחוקק הכריע לטובת האינטרס הציבורי שבהתייעלות ההליכים ומתוך מגמה לחסוך בהוצאות כספיות מכיסו של האזרח.

רשויות האכיפה טענו בתגובה לעתירה כי המסלול המקוצר לא פוגע במעמד הייחודי של מקצוע עריכת הדין, שכן ההוצאה לפועל "אינה מעניקה שירות משפטי חינם או סיוע משפטי לזוכים, ואינה מחליפה את עורכי הדין. תפקידה מתמצה בהנעת מהלך הגבייה של חובות שנפסקו בבתי המשפט או חיובים אחרים הניתנים לביצוע כפסקי דין". לראיה מציינת המדינה כי ממילא הפרקטיקה הנוהגת ברוב משרדי עורכי הדין היא העסקת עובדי מנהלה (ללא הכשרה משפטית) לטיפול בתיקי הוצאה לפועל.

במישור העקרוני טענו רשויות האכיפה כי "יעילות הגבייה של המסלול המקוצר מביאה תועלת לכלל המשק והציבור, לרבות לחייבים", וכי הטענה שהמסלול המקוצר מעמיק את הפערים בין הזוכה לחייב, משוללת כל יסוד. שכן, "יתרונו של המסלול המקוצר הוא בכך שאינו מאפשר להוסיף על החוב עלויות שכר טרחת עו"ד או אגרות נוספות הנגבות בגין בקשות המוגשות על-ידי זוכים או באי כוחם במסגרת ההליך הרגיל".

"מראית פני הדברים אינה טובה"

בג"ץ דחה כאמור את העתירה ופסק כי קבלת פרשנותה של לשכת עורכי הדין להוראות המסלול המקוצר בחוק ההוצאה לפועל תפגע ביעילות המנגנון, תאט את פעולות רשמי ההוצאה לפועל ועובדי היחידה לניהול תיקים במסלול המקוצר, תקשה על הזוכים לממש את זכייתם ותשפיע על מידת מעורבותם בהליך. "תהיינה לכך שתי תוצאות שליליות, הן מבחינת הזוכה הן מבחינת החייב", קבע השופט סולברג. "האחת, מעורבותם של עורכי דין בהליכי הגבייה תגבר באופן ישיר, בניגוד לכוונת המחוקק לצמצם את הוצאות תשלום שכר טרחת עורכי הדין ולחסוך מכספם של שני הצדדים; השנייה, תקופת הגבייה צפויה להתארך במידה ניכרת. כפועל יוצא מכך, מבחינת החייב, החוב עשוי לצבור ריבית והצמדה; ומבחינת הזוכה, גביית החוב תידחה למועד שאינו ידוע".

במישור העקרוני פסק השופט סולברג כי "השימוש במסלול המקוצר משרת לבד מן הזוכה גם את החייבים. מן הראוי לזכור ולהזכיר כי מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות. בכך הוא מקדם לא רק את האינטרס של הזוכה אלא גם את טובת הציבור".

עם זאת, בג"ץ קיבל את טענות לשכת עורכי הדין נגד רשות האכיפה והגבייה לגבי 10 קמפיינים פרסומיים של רשות האכיפה והגבייה עם חברות מסחריות. כך למשל, ביום 8.7.2012 הפיצה ההוצאה לפועל הודעה משותפת תחת הכותרת: "חברת בזק יוצאת במבצע משותף עם רשות האכיפה והגביה כדי להקל על לקוחות שנפתחו כנגדם תיקי הוצאה לפועל בגין חוב לחברה", כשבכותרת מתנוססים סמל המדינה וסמלה של רשות האכיפה והגבייה, תוך ציון הגורם המפיץ – דוברת רשות האכיפה והגבייה.

"דומני כי כוונותיהם רצויות אך מעשיהם אינם רצויים", קבע השופט סולברג לגבי הפרסומים הללו. "יש טעם לפגם בחבירה שכזו בין חברת תקשורת מסחרית לבין גורם ממשלתי (המופקד על יישום הוראות חוק ההוצאה לפועל). מראית פני הדברים אינה טובה, כביכול רשות האכיפה והגבייה 'תופסת צד', ונותנת חסותה לחברת בזק כזוכה, אל מול החייבים. מוטב תעשה רשות האכיפה והגבייה את מלאכתה; בזק תפיץ את פרסומיה; ולא קָרַב זה אל זה".

לשכת עורכי הדין חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 40 אלף שקל, מתוכם 35 אלף שקל לשרי המשפטים והאוצר, רשות האכיפה וגבייה והיועמ"ש, ועוד 5,000 שקל לכנסת על שצורפה להליך ללא הצדקה.

תגובות

מנהל רשות האכיפה והגביה, דוד מדיוני, בירך על פסק הדין ומסר בתגובה כי האמור בו מדבר בעד עצמו. "נמשיך לפעול ובמרץ לשינויים רבים נוספים במערכת ההוצאה לפועל החשובה כל כך לשלטון החוק, כאשר טובת החייבים והזוכים לנגד עינינו".

באשר לקביעת בג"ץ בנושא הפרסומים המשותפים עם חברות עסקיות, הדגיש מדיוני כי הרשות מקבלת את קביעת בג"ץ ותפעל על פיה.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לתקדין כי "לשכת עורכי הדין לומדת את פסק הדין ותבחן את מהלכיה בנושא. מעבר לכך, הלשכה מסבה את תשומת הלב לסעיף 34 בפסק הדין, הנוגע בנושא הפרסום המשותף של מבצעי גביה עם חברה מסחרית. 'קיים טעם לפגם בחבירה שבין חברת תקשורת מסחרית לבין גורם ממשלתי. מראית פני הדברים אינה טובה, כביכול רשות האכיפה והגבייה 'תופסת צד', ונותנת חסותה לחברת בזק כזוכה, אל מול החייבים. מוטב תעשה רשות האכיפה והגבייה את מלאכתה, בזק תפיץ את פרסומיה ולא קָרַב זה אל זה', לדבריו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג".

מעמותת "ידיד", המסייעת ביעוץ משפטי למיעוטי יכולת ללא תמורה, טרם נמסרה תגובה וזו תתפרסם לכשתתקבל.

 

(בג"ץ  6804/12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה