אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עו"ד יעקב הרכבי התרשל מקצועית ויפצה את לקוחותיו ב-3 מיליון שקל

צילום: Stockbyte ; Getty images Israel

עו"ד יעקב הרכבי התרשל מקצועית ויפצה את לקוחותיו ב-3 מיליון שקל


20.06.2013 | עו"ד אנה נודל עו"ד אורי ישראל פז

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי חייבה את עוה"ד הוותיק במחצית מסכום הפיצויים שתבעו קרובי משפחתו, בגלל שרכשו בהמלצתו מגרשים בארסוף שלתדהמתם התגלו כגן לאומי הנאסר לבנייה

חמישה קרובי משפחתו של עו"ד יעקב הרכבי – ביניהם גיסו אברהם אידלמן, וד"ר איתמר בורוביץ, מנכ"ל הפניקס לשעבר – הגישו נגדו תביעת פיצויים בסך של 6 מיליון שקל בשל מצג שווא, הטעיה ורשלנות מקצועית. התובעים רכשו בעזרתו "המקצועית" של עוה"ד הרכבי ארבעה מגרשים בארסוף, אך גילו לתדהמתם כי בכלל מדובר בקרקעות של גן לאומי שיועדו לשמורת טבע ולחקלאות, ונאסר לבנות עליהן בנייני מגורים.

מדובר בקרקעות המשתרעות בין קיבוץ שפיים למתחם שבו פעל בעבר מפעל תע"ש, שעמד להתפנות מהמקום. עוה"ד הרכבי המליץ לתובעים לרכוש את הקרקעות וכינה אותם "ארסוף החדשה". הוא טען בפניהם כי מדובר בעסקה אטרקטיבית והמריצם לרכוש את הקרקעות, בטענה כי הציבור לא הבחין עדיין שבקרוב יהיה ניתן לבנות באזור. התובעים טענו בבית המשפט, באמצעות עוה"ד יהודה ברמי ויצחק דוידוב, שהם נתנו בו אמון בלתי מסויג, הן מכיוון שהוא מתמחה בדיני מקרקעין והן בשל קשרי המשפחה ביניהם.

לטענתם, עוה"ד הרכבי שכנע אותם בנימוק כי בקרוב יפונה מפעל תעש מהאזור וניתן יהיה לבנות עליהם בתים. לטענתם, הרכבי הוסיף וסיפר, כדי לשכנעם לרכוש את המגרשים, כי הוא רוכש במקום מגרש גם עבור בת-דודתו ממשפחת ריכטר, שבאותה עת החלו לבנות את ביתם בארסוף הישנה, אך כעת ביקשו לבנות בארסוף החדשה. אידלמן תיאר כיצד הרכבי "יצא מגדרו" כדי לשכנע אותו ואת רעייתו, בנותיו וחתנו לעתיד אבני, לרכוש את המגרשים. במסגרת מאמציו אלה, הוא לקח אותם לביקורים בשכונת ארסוף הישנה והציג להם בתים, ביניהם את בית ריכטר ההולך ונבנה, והסביר להם כי הסטאטוס של הקרקע בוועדת התכנון והבניה דומה למצב של שכונת ארסוף הישנה. עוה"ד הרכבי הפליג בתיאורים ואמר כי ערך המגרשים בארסוף החדשה יעלה על ערך המגרשים בארסוף הישנה, בשל מיקומם הגיאוגרפי על צוק גבוה.

עסקה ספקולטיבית

גם הבן אבני תיאר בתצהירו לבית המשפט מסכת עובדתית דומה. לדבריו, באותה עת עמד להינשא לאלינור, בתם של אידלמן. עוה"ד הרכבי הציע לבני הזוג שלא לרכוש דירה, אלא לרכוש את המגרש ולבנות עליו את ביתם.

עוה"ד הרכבי טען להגנתו כי התובעים מנסים לעשות רווח כספי קל ולהתעשר שלא כדין, תוך רמיסת כבודו ושמו הטוב. הוא הדגיש כי רכש בעצמו עם אשתו מגרש באותו אזור וטען שהיה שותף מלא לציפיות התובעים שייעוד הקרקע ישונה מקרקע חקלאית למגורים. עוד טען להגנתו עוה"ד הרכבי כי התובעים ידעו היטב שמדובר בעסקה ספקולטיבית והבינו כי המחיר שבהם נרכשו המגרשים, הולמים את מחיר הקרקע במצבה התכנוני הנוכחי, ללא היתר בניה. התובעים ידעו מהם הסיכויים לשינוי התכנית הנוכחית, בעקבות בירורים שערכו בעצמם ומידע שקיבלו. עוה"ד הרכבי הדגיש בכתב הגנתו כי המגרשים נרכשו במחירים המשקפים את ערכם במועד הרכישה ולא הוכח כי איבדו מערכם.

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי דחתה את גרסתו, וחייבה את עוה"ד יעקב הרכבי בתשלומי פיצויים בסך של למעלה מ-3.1 מיליון שקל ואף בתשלום שכר טרחת עו"ד של התובעים בסך של 100 אלף שקל. התביעה עוסקת "בחצאי אמיתות, מצגים והבטחות, שהובילו להתקשרותם של התובעים בעסקאות לרכישת מקרקעין לבנייה, שלא היה כל סיכוי לממשן ולנזקים כספיים, שחובת פיצוי בצידם", פסקה השופטת אבניאלי, והוסיפה: "יאמר מיד כי לא הוכח כלל שגרסתו של בורוביץ היתה שקרית, ואיני סבורה כי יש בטענה המתייחסת לחשבונית, כדי ללמד על 'רדיפת' הנתבע, כטענת בא-כוחו".

אבן שאין לה הופכין

בפסק הדין פירטה השופטת אבניאלי על חובת הזהירות והנאמנות של עורכי הדין בתחום המקרקעין, וקבעה כי אמנם עוה"ד הרכבי חזר וטען שהאמין בתום לב במידע שמסר לתובעים ואף רכש מגרש אחד בעצמו, בהסתמך על המידע שקיבל, אולם "בין אם האמין בתום לב ובין אם לאו, מסתבר כי לא בדק או לא אימת נכונות המידע שמסר לתובעים. מבחינת התובעים, המידע שנמסר להם היה אמין, התובעים הסתמכו על המידע ונגרם להם נזק, כאשר התברר כי עסקינן במצג שווא. בכך הפר הנתבע את חובתו המקצועית כעורך דין כלפי התובעים, והתנהגותו עולה כדי התנהלות בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת במשא ומתן". 

השופטת אבניאלי התייחסה גם לעובדה שעוה"ד הרכבי "לא ציין מעולם בפני התובעים כי מדובר בעסקה ספקולטיבית, כפי שהודה במהלך חקירתו הנגדית ונגיע למסקנה כי היה ברור לו שהתובעים רוכשים את המקרקעין מתוך מחשבה כי יוכלו לבנות עליהם והמקרקעין לא יוותרו בידיהם כאבן שאין לה הופכין".

עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעים לחייב את עוה"ד הרכבי בפיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם מהפרשה, משום ש"מדובר בטענה שנטענה בעלמא, ללא כל פירוט או התייחסות בסיכומי התובעים. אין ספק, כי בין הצדדים גבה טורא, מאז שנודע לתובעים מצב המקרקעין לאשורו, אולם אין בכך כדי להצדיק פסיקת פיצויים בשל עגמת נפש", קבעה השופטת אבניאלי, וקבעה כי לתובעים מגיעים "פיצויי הסתמכות" לפי חישוב המחיר ששולם בפועל על ידי כל אחד מהם, בסכום כולל של 3,169,050 מיליון שקל.

30 שנות ותק בדיני מקרקעין

מהאתר של עוה"ד הרכבי עולה כי משרדו עוסק מזה למעלה מ-28 שנה בנושאי נדל"ן, כתחום עיסוקו העיקרי. "אחת מגולות הכותרת של פעילות המשרד הייתה העתירה הנוגעת לסגירת התנועה בכביש בר-אילן בירושלים בשבת וחג", מסופר באתר האינטרנט של משרדו, "עתירה הנמנית על אחד התקדימים הבודדים המצוינים כיום במוזיאון המשפט שליד בית המשפט העליון". עוד עולה מהאתר של משרדו כי בשנת 1997 מונה עוה"ד הרכבי על ידי בית המשפט לניהול לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל, כדי "לייצב את פעילות הארגון, ולהביא לעריכת בחירות בו, עד להעברת הגה השלטון לידי ההנהלה הנבחרת".

עוה"ד הרכבי אף שימש בעבר כחבר בוועדת התרבות והספורט של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, וכיהן בשתי תקופות כהונה כדיין בבית הדין המשמעתי המחוזי, ותקופה קצרה כיו"ר ועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית תל אביב.

תגובת עוה"ד הרכבי טרם התקבלה, ותפורסם מיד עם קבלתה.

 

(ת"א 2706-07)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה