אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > פסיקה חריגה: נהגת רכב שנפגעה מאחור תפצה את נהג הרכב הפוגע ב-70% מהנזק

צילום: ד"ר אבישי טייכר

פסיקה חריגה: נהגת רכב שנפגעה מאחור תפצה את נהג הרכב הפוגע ב-70% מהנזק


17.06.2013 | עו"ד אנה נודל

בניגוד למקובל בפסיקה המטילה את האחריות על כתפי הנהג הפוגע מאחור, ביהמ"ש חייב בפיצויים את הנהגת ש"חתכה" בפתאומיות לנתיב ימני ועצרה את הרכב במקום אסור

בתי המשפט נוהגים לרוב להטיל את האחריות על כתפי הנהג הפוגע מאחור, אבל יש מקרים שבהם גם הפוגע מאחור לא יחויב במלוא הנזק שגרם לרכב שנסע לפניו. השופט פאול שטרק מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים פסק לאחרונה כי אין לנהג הפוגע "חזקת אחריות מוחלטת", וחייב אותו לשאת רק ב-30% מגובה הנזק שגרם לנהגת ש"חתכה" בפתאומיות לנתיב ועצרה את הרכב במקום אסור.

בית המשפט ייחס לנהגת הנפגעת 70% מהאחריות לגרימת התאונה והיא תפצה את הנהג שהתנגש בה בסך של מעל 6,000 שקל.

התאונה אירעה בציר מרכזי בירושלים, ליד גבעת התחמושת. הרכב הפוגע נסע בנתיב הימני כאשר רכב שנסע משמאלו "חתך" באופן פתאומי ימינה לפניו, ועצר במקום אסור כדי לאסוף נוסעת. השופט שטרק פסק כי על שני הצדדים מוטלת משנה זהירות במהלך הנהיגה בכביש בינעירוני מהיר. "מצד התובע לשמור מרחק אם רכב נכנס לפניו לנתיב, ועל הנתבעת לבצע מעבר לנתיב בדרך המאפשר שמירת מרחק על ידי רכב אחר בטרם ביצוע עצירה פתאומית", כתב השופט בפסק הדין. "חרף זכות קדימה מלאה בצומת, חלה על הנהג חבות לנהוג בזהירות ולבחון את הסיכונים הקיימים בצומת אף אם מדובר ברכב הנכנס לצומת בניגוד לרמזור אדום".

בנימוקיו לפסיקה החריגה אפיין השופט שטרק את התנהגות הנהגים בנסיעתם בכביש מהיר וקבע כי "כאשר אדם נוהג ברכב הוא נכנס לשגרה מסוימת בהתאם לנסיבות. דהיינו, כאשר נהג נמצא בציר תנועה שאין מקום לעצור, אזי קליטת הנהג ביחס לסביבה אינה לוקחת בחשבון את הסיכון שיש בעצירה פתאומית ללא סיבה של רכב המצוי לפניו.

"אולם, מאחר וקיימת חובה לשמור מרחק אף לגבי כלי רכב בנתיבים מימין או משמאל של רכב הנהג, על כל נהג לשמור על עירנות מפני הבלתי צפוי. אולם, אם אדם נוסע בכביש ללא מכשולים ואין כל כלי רכב לפניו ואז רכב נכנס לנתיבו ועוצר, אזי כושר תגובתו פוחת מן הסטנדרט ב 3/4 שניה עד שהוא קולט את הסיכון הצפוי ועוד 3/4 שניה כדי להגיב, דהיינו, 1.5 שניה לפעולת בלימה כאשר המהירות קובעת את הזמן עד לבלימה מוחלטת. ניתן לקבוע ברמה הנדרשת בהליך אזרחי כי כושר האבחנה לסיכון צפוי פוחת לפחות ברבע שניה אם לא יותר והדבר הינו משמעותי ביחס לתגובה הפיזית לצורך פעולת הבלימה עצמה".

על כן, דחה השופט את טענות הנהגת הנפגעת כי לא הבחינה ברכב מאחוריה, אותתה ונתנה מספיק שהות כדי שנהג הרכב הפוגע יבחין בה וימנע את ההתנגשות.

בית המשפט קיבל את טענת נהג הרכב הפוגע כי הרכב שבו התנגש עצר בפתאומיות ולכן לא היתה לו אפשרות לבלום בזמן. זאת, גם בהסתמך על עדות של נהג שנסע בקרבת התאונה והעיד בבית המשפט על מה שהתרחש. אף שעדותו של הנהג השלישי היתה "עקבית ומהימנה, אובייקטיבית ותומכת בגרסת התובע", נפסק כי אין בכך "כדי לפטור אותו מאחריות לנזק שנגרם מהפגיעה מאחור, שכן היה עליו לשמור מרחק המאפשר לרכב משמאלו להשתלב בנתיב בו הוא נוסע. אולם, כאמור, היעדר נסיבות להזהיר את התובע על אפשרות של עצירה פתאומית גורם להאטה פתאומית והפחתה בכושר קליטת המצב והתגובה הבאה בעקבותיו".

 

 

(ת"ק 33911-01-13)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה