אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > מתמחה שפוטר ב-SMS לאחר 3 חודשים ושכרו הולן יקבל פיצוי של 18 אלף שקל

צילום: Getty images Israel

מתמחה שפוטר ב-SMS לאחר 3 חודשים ושכרו הולן יקבל פיצוי של 18 אלף שקל


22.05.2013 | ליאור שדמי שפיצר

לטענת התובע, המאמן התעלם מהשעות הנוספות שביצע, שילם את שכרו באיחור ושלח אותו "לתחמן מישהו אחר". ביה"ד: "גם אם התביעה מתארת את אפס קצה תקופת העסקתו, היה מקום לפיצוי בגין עוגמת הנפש"

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק פיצוי של למעלה מ-18 אלף שקל למתמחה במשרד עורכי דין שפוטר ב-SMS לאחר שלושה חודשים, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, ושכרו ששולם באיחור לא כלל תמורה בגין שעות נוספות, הפרשה לפנסיה והחזר הוצאות נסיעה.

המתמחה עבד במשרדו של עו"ד אברהם המר במשך שלושה וחצי חודשים, כעשר שעות ביום, תמורת שכר חודשי של 4,000 שקל שהועלה לאחר מכן ל-4,500 שקל. לטענת התובע, הוא התבקש לבצע גם עבודות שאינן משפטיות, ואף נדרש להשתמש ברכבו הפרטי לצורך עבודות המשרד וקיבל לעתים את הוצאות הדלק במזומן. עוד טען התובע כי שכרו שולם לו באיחור ניכר ולא כלל תשלום עבור השעות הנוספות שביצע. הנתבע אישר כי לא שילם את שכרו של המתמחה במועד, אך טען כי עשה זאת משום שנקלע לקשיים כלכליים.

התובע פוטר באמצעות הודעת טקסט ששלח לו המאמן שזו לשונה: "תשאיר את המפתחות ואת הפלאפון במשרד ותלך לתחמן מישהו אחר". לטענת הנתבע, הוא שלח את ההודעה בעידנא דריתחא, לאחר שהתובע טרק לו את הטלפון ולא ענה לשיחותיו, אך התובע כבר הגיב אליו בשליחת מכתב התפטרות מצדו.

השופטת שרה שדיאור דחתה את גרסת הנתבע וקבע כי תוכן ההודעה הוא חד משמעי ואי אפשר לטעות במשמעותה כהודעת פיטורים. השופטת העירה כי מכתבו של המתמחה, שנשא את הכותרת "מכתב פיטורים/התפטרות", תיאר מציאות קשה מאוד של חוויותיו בתקופת ההתמחות אצל הנתבע, כך שבכל מקרה הוא היה זכאי לפיצויים גם בהתפטרות עקב הרעת תנאים.

השופטת שדיאור דחתה את טענות הנתבע כי מתמחה אינו זכאי לגמול שעות נוספות, שאותן ביסס על פסק דין המתייחס, בסייגים מסוימים, למתמחים בבית המשפט ולא למתמחה במשרד עורכי דין פרטי.

עוד קבעה השופטת כי מצב כלכלי קשה אינו עילה לאי תשלום שכר במועד, וחייבה את הנתבע בפיצויי הלנת שכר. "ככל שסבר הנתבע כי אינו יכול לעמוד בתשלום שכר התובע, היה עליו להפסיק את העסקתו כבר באוקטובר ולא להיעזר בעבודתו ללא תשלום בגינה", כתבה השופטת בפסק הדין. "אין להעלות על הדעת שהמחוקק, שביקש להרתיע מעבידים מלהלין את שכר העובד והטיל סנקציה חמורה על המלינים שכר, ראה לנכון לשחרר מעולו של הסעיף הנ"ל את כל המעבידים שמצבם הכלכלי אינו שפיר".

בנוסף, חייבה השופטת את הנתבע לשלם לתובע עבור ימי חופשה, החזר הוצאות נסיעה ושימוש ברכב, הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע ופיצוי של 5,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. השופטת ציינה כי גם אם האמור במכתבו של התובע מתאר אך את אפס קצה של תקופת העסקתו, היה מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש. "מצאנו כי אי תשלום השכר במועד ועיכובו אף לאחר הגשת התביעה, התעלמות מהשעות הנוספות, ניצול רכבו של התובע מבלי לשלם את מלוא התשלום, ובעיקר הותרתו של התובע תלוי בחסדיו של הנתבע כמאמן, בהותרתו בלא מקורות הכנסה הן בתקופת עבודתו והן בפיטורים לאלתר, מצדיקה פיצוי בגין עוגמת הנפש", כתבה השופטת. "חמורים הדברים שבעתיים נוכח העובדה שהמתמחה תלוי במאמן גם בתקופת העסקתו וגם בהקשר לכל עתידו המקצועי. תלות זו אינה רק תלות כלכלית אלא מהותית, ואסור שיתרחש בהקשר זה ניצול ציני ופוגעני במתמחה".

 

(ס"ע 4766-03-11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה