אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תושבת אלעד עתרה לבג"צ נגד כתבי הסירוב המנדים חרדים שפונים לביהמ"ש

צילום: Effib

תושבת אלעד עתרה לבג"צ נגד כתבי הסירוב המנדים חרדים שפונים לביהמ"ש


20.05.2013 | עו"ד אנה נודל

העותרת פנתה לבימ"ש אזרחי בעקבות סכסוך עם שכניה וביקשה צו מניעה נגד הבנייה הבלתי חוקית שביצעו. בתגובה זכתה לכתב סירוב שהטיל עליה חרם ונידוי, ומהווה לטענתה סחיטה באיומים ושיבוש הליכי משפט

תושבת העיר החרדית אלעד ועמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עתרו היום (ב') לבג"צ בבקשה שיקבע כי כתב סירוב שהוציא בית דין רבני נגדה בטל מאחר שהוא הוצא בחוסר סמכות ומהווה שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים. כתב הסירוב, שמשמעותו המעשית היא נידוי וחרם, פורסם נגד העותרת משום שפנתה לבית משפט אזרחי. את העתירה הגישו מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב ועו"ד עדנה מירב.

העתירה הוגשה נגד הרב הספרדי של אלעד מרדכי מלכה, בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד המכונה "הישר והצדק" שבראשו עומד הרב מרדכי מלכה, הדיין הרב שמעון גוטמן ושאר דייני בית הדין, ראש עיריית אלעד יצחק עידן וגורמים נוספים.

בעתירה ביקשו העותרות מבית המשפט לקבוע פסיקה עקרונית נגד תופעת כתבי הסירוב שמוציאים בתי דין רבניים כלפי מי שפונה לבתי משפט של המדינה, בטענה כי "כתבי הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".

הרקע לעתירה הוא סכסוך שכנים בין העותרת לבין אברהם בן ציון ומרים פישר, שהחלו בערב ראש השנה האחרון לבנות ללא רישיון ובניגוד לחוק מרפסת מעל דירת העותרת, המונעת ממנה להשתמש במרפסת שלה כמרפסת סוכה. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, פנתה העותרת בהנחיית המשטרה, ולאחר שקיבלה אישור מאב בית דין חרדי, לבית משפט השלום בפתח תקווה והוציאה צו להפסקת העבודות.

השכנים פנו בתגובה לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד, הפועל בחסות העירייה ובראשות רב העיר מלכה, וזה הוציא לעותרת "צו מניעה" הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. זאת, אף שאין לו כל סמכות חוקית להוצאת צווים. בהמשך הוציא בית הדין "אזהרה" שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.

בערב יום הכיפורים האחרון הוציא בית הדין כתב סירוב נגד העותרת, שנתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב הסירוב מורה בית הדין כי יש להתייחס אל העותרת כאל מי ש"מרימה יד בתורת משה" משום שפנתה לבית משפט אזרחי. המשמעות המעשית של כתב הסירוב היא שיש להחרים ולנדות אותה.

מאז, לטענת העותרת , הפכו חייה וחיי משפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו מללכת לבית הכנסת, ו"חוויות" של יריקה לעברה ברחוב הפכו את היציאות מהבית לנדירות. היא נתקלה בקשיים ברישום בנותיה למוסדות לימוד, והדבר גרם לה לנזקים בריאותיים קשים ולמתח נפשי חמור.

העתירה מצטטת את שופט בית המשפט העליון לשעבר פרופ' יצחק זמיר שקבע באמצע שנות ה-90 בפרשת כץ כי "בית דין רבני אינו רשאי להוציא כתב סירוב, בשום עניין ובשום צורה. פועל יוצא הוא שכתבי הסירוב שהוצאו על ידי בתי הדין הרבניים בשלושת התיקים שלפנינו הינם חסרי תוקף מכול וכל".

לטענת מנכ"ל עמותת חדו"ש, "רבים נמצאים במצבה של העותרת אך מלינים על הפגיעה בהם במחשכים ובסתר ונמנעים מלנקוט צעדים נגדה, מחשש לפגיעה נוספת בהם. אין צורך להכביר מילים על כך שיש צורך באומץ לב אישי וציבורי כדי להתמודד עם תופעה זו בבית המשפט, בקרב חברה שאינה רואה זאת בעין יפה, ולפיכך חשיבות יתירה לכך שבית המשפט יכיר בחשיבות הסעד המבוקש לצורך הגנה גם על אחרים ברחבי הארץ הנחשפים לאיומים בהוצאת כתב סירוב ומרכינים ראשם בכניעה למעשה סחיטה פלילי זה".

במרץ האחרון פרסם היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת הקובעת כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים".

 

כתבות נוספות בנושא:

 

היועמ"ש: איום בחרם בגין פניה למשטרה או לבתי המשפט ייחשב לעבירה פלילית

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.