אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש העליון: נחמיר את הענישה בעבירות של שימוש במידע פנים – גם למאסר בפועל

צילום: istock

ביהמ"ש העליון: נחמיר את הענישה בעבירות של שימוש במידע פנים – גם למאסר בפועל


29.04.2013 | ליאור שדמי שפיצר

השופטת דפנה ברק ארז דחתה ערעורים על גזר דינם של עובדים שרכשו מניות לאחר שנחשפו למידע עסקי על החברה, וקבעה כי ביהמ"ש יישרו קו עם מדיניות המחוקק שהחמירה את רף הענישה בעבירות כלכליות

שלושה עובדים בחברת "אלספק הנדסה" הנסחרת בבורסה נחשפו למידע עסקי העשוי להשפיע על ערך מניותיה ורכשו מניות של החברה. בית המשפט המחוזי הרשיע אותם בעבירה של שימוש במידע פנים, וגזר על אחד מהם עשרה חודשי מאסר בפועל ועל השניים האחרים הטיל עונשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה את שלושת הערעורים שהוגשו על גזר הדין וקבע כי העונשים שהוטלו תואמים את המגמה בחקיקה ובפסיקה המחמירה את הענישה בגין עבירות כלכליות.

שניים מהמורשעים ערערו על חומרת העונש שהוטל עליהם, ואילו המדינה ערערה על קולת עונשו של השלישי ודרשה שיוטל גם עליו עונש של מאסר בפועל. לטענת המדינה, בית המשפט לא התחשב בהחמרה שהוסיף המחוקק ביחס לעבירה זו – שהעלתה את עונש המאסר המינימלי משנה לחמש שנים. זאת, בין היתר על מנת לצמצם את הפער בין הרטוריקה השיפוטית המחמירה ביחס לעבירות כלכליות לבין הענישה המוטלת עליהן בפועל.

השופטת דפנה ברק ארז דחתה את הערעורים, בהסתמך על הגישה המצדדת בקביעת רף ענישה מחמיר בעבירות של שימוש במידע פנים, כמו גם בעבירות כלכליות אחרות, לצד הנכונות להשלים עם העלאה מדורגת של רף הענישה.

השופטת ציינה כי כאשר נחקקה לראשונה העבירה של שימוש במידע פנים, העונש שבצידה היה מתון – שנת מאסר או קנס של 100 אלף שקל. אולם, במהלך הזמן חל שינוי במדיניות החקיקתית ורף הענישה הועלה משמעותית, דבר המהווה מסר ברור שאין להתעלם ממנו. "התפשטותה של תופעת העבריינות הכלכלית, כמו גם סכנותיה, מחייבות להסיט את נקודת האיזון אל עבר הדגשת האינטרס הציבורי בענישה ראויה", קבעה השופטת ברק ארז והוסיפה כי אף שטרם הוטל מאסר בפועל על מי שהורשעו בביצוע העבירה של שימוש במידע פנים, יש להיזהר מ"מעגל שוטה" המתריע תמיד נגד החלתה של גישה ראויה בפעם הראשונה.

עוד ציינה השופטת כי אף שכל בעלי הדין במקרה זה אינם עבריינים "מקצועיים" או אף "שחקנים חוזרים" בתחום של שימוש במידע פנים, הסכנה בעבירות אלה מתממשת גם באירועים שהיקפם מצומצם יחסית. לשיטתה, הפסול שבהתנהגות זו אינה מתבטא רק בנזק שנגרם, ועל כן ההיקפים הקטנים יחסית של רכישות ניירות הערך אינן שיקול מכריע בקביעת העונש.

"העבירה של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים מיועדות להתמודדות בדיוק עם מצבים מסוג זה – שבהם השגת המידע התרחשה באופן 'כשר', אך בהמשך נעשה בו שימוש אסור לשם הפקת רווח אישי על חשבון הציבור, ותוך פגיעה מערכתית בשוק ההון", כתבה השופטת בפסק הדין. "מעצם טיבה של העבירה היא צפויה לאפיין דווקא בעלי משרה 'נורמטיביים', אשר התפתו לנצל הזדמנות שנקרתה בדרכם. כמשקל נגד לפיתוי זה בחר המחוקק להעמיד סנקציה עונשית לא קלה, שיש לתת לה ביטוי כחלק מהמאבק בעבריינות שפוגעת באינטרסים פרטיים של משקיעים, ולא פחות חמור – באינטרס הציבורי של המשק הישראלי כולו בשוק הון יעיל ואמין".

השופטת מרים נאור שהצטרפה לפסק דינה של השופטת ברק ארז ציינה כי "הגענו בהליך זה לקו פרשת המים. נפל דבר, הוטל ואף אושר, עונש של מאסר בפועל. מי שיעבור בעתיד עבירות של שימוש במידע פנים מוטב שיידע כי הוא צפוי לעונשי מאסר בפועל, עונשים חמורים בהרבה מזה שהוטל הפעם".

ערעורה של המדינה על קולת העונש שהוטל על אחד הנאשמים נדחה לאחר שנקבע כי אין עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

(ע"פ 6020/12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה