אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אישה שגנבה זרע והרתה מתרומת ביצית תשיב לאב את דמי המזונות שישלם לבתו

צילום: Getty images Israel

אישה שגנבה זרע והרתה מתרומת ביצית תשיב לאב את דמי המזונות שישלם לבתו


28.04.2013 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש קיבל את גרסת האב כי הוא התנגד להפריה חוץ גופית וסבר שהזרע שנתן ישמש להפריית האישה מביציותיה בלבד, וחייב את האישה לפצות אותו על הפגיעה באוטונומיה כתוצאה מהתרמית

אישה שגנבה זרע מבעלה לשעבר ונכנסה להריון בטיפולי הפריה חוץ גופית באמצעות תרומת ביצית מחו"ל תפצה את הבעל בגין המזונות שחויב לשלם לבתו הקטינה, וכן תשלם לו פיצוי של 100 אלף שקל בגין עוגמת הנפש והפגיעה באוטונומיה שנגרמה לו כתוצאה מכך. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

מדובר בנישואיו הרביעיים של הבעל, שלו מספר בנות מנישואיו הקודמים. במהלך שנות נישואיהם ניסו בני הזוג להביא לעולם ילד, בין היתר באמצעות הפריה תוך רחמית, אך ללא הצלחה. על רקע זה החליטו השניים להיפרד והאישה עזבה את בית המגורים המשותף.

מספר חודשים לאחר הפירוד וכמה ימים לפני סידור הגט, קיימו השניים יחסי מין והאישה נטלה את זרעו של הבעל בכלי אחסון כלשהו והעבירה אותו לאחר מכן אל מכון רפואי. אותו מכון שלח את הזרע לחו"ל לצורך הליך הפריה חוץ גופית באמצעות תרומת ביצית של תורמת זרה, שככל הנראה אינה יהודיה, והביצית המופרית הוחזרה לישראל והוחדרה לרחמה של האישה. זאת, כאשר הצדדים כבר היו גרושים זה שלושה חודשים ולאחר שהאיש נישא בפעם החמישית לאישה אחרת. מהפריה זו נולדה בתם הקטינה של השניים.

הבעל גילה על הולדת בתו במקרה, לאחר שהקטינה שהתה באותו מעון ילדים שבו שהה בנו מנישואיו החמישיים, והגננת ביקשה לאמת את דבריה של האם כי מדובר בבתו. כשנה לאחר מכן פנתה האישה לבית המשפט וביקשה להצהיר על אבהותו וכן לחייבו במזונות הקטינה.

הבעל טען כי הוא הסכים לקיים יחסי מין עם האישה ולתת לה את זרעו לאחר שזו התנתה את הסכמתה לקבל את הגט בניסיון נוסף להרות. לטענתו, הוא סבר כי הסיכויים לכך אפסיים על סמך כישלונות העבר, אך רצה בבן זכר ואם האישה היתה מתעברת ממנו, בדרך של הפריה תוך רחמית בלבד, הם כלל לא היו מתגרשים.

השופט נמרוד פלקס קיבל את גרסתו של הבעל כי לא נתן את הסכמתו לכך שזרעו ישמש לביצוע הפריה חוץ גופית בביצית של תורמת, והדבר נעשה אף ללא ידיעתו. עם זאת, נקבע כי אין בנסיבות אלה כדי לפטור אותו מחבותו במזונות בתו. השופט ציין כי מדובר באב אמיד ולעומתו באם חסרת יכולת כלכלית, ולכן חלה עליו החובה האבסולוטית לשאת במזונותיה ההכרחיים של הקטינה. זאת, לאור הגישה המקובלת בפסיקה שלפיה אין לזקוף לחובת הילד את חטאי הוריו. 

חרף זאת, קבע השופט, במקרה זה מהווה התנהגות האישה עוולה נזיקית של תרמית ורשלנות, וכן הפרת חובת תום הלב וההגינות המוטלת עליה מכוח היחסים המשפחתיים עם בעלה לשעבר. משכך, קבע השופט כי ניתן לחייב את האישה לפצות את הבעל על נזקיו – דמי המזונות שיהיה עליו לשלם לבתו, וכן יש לחייבה בפיצוי בסכום של 100 אלף שקל בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו מהפגיעה באוטונומיה. השופט ציין כי פגיעה זה חמורה במיוחד שכן מדובר באדם המקיים אורח חיים חרדי, אשר על פי אמונתו קיים פסול בהבאת ילד לעולם מחוץ לנישואים.

השופט פלקס קבע כי חיוב האישה בפיצוי יידחה עד לאחר בגירת הקטינה או סיום לימודיה התיכוניים, לפי המאוחר, כדי למנוע פגיעה באותו "קופה" שמתוכה ניזונות הן האישה והן בתה. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום.  

 

(תמ"ש 22317-08-11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.