אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > המלכוד של מסורבות הגט: הפיצוי מביהמ"ש מכשיל את הגירושין

צילום: יח"צ

המלכוד של מסורבות הגט: הפיצוי מביהמ"ש מכשיל את הגירושין


25.04.2013 | עו"ד בני דון-יחיא

ביה"ד הרבניים רואים בגט שניתן בעקבות פסיקת פיצויים של ביהמ"ש למשפחה כגט כפוי ופסול ומרוקנים מתוכן את הפרקטיקה שעוזרת לנשים להיחלץ מעגינותן

בשנים האחרונות התפתחה בבית המשפט לענייני משפחה פרקטיקה המסייעת לנשים רבות להיחלץ מנישואין שקרסו כאשר הבעל מסרב לשתף פעולה עם רצונה של האישה להתגרש – חיוב הבעל בתשלום פיצוי כספי בגין הנזק שהוא גורם בסירובו לתת גט לאשתו.

מקרים רבים של מסורבות גט הסתיימו בשנים האחרונות בעקבות הגשות תביעות לפיצוי עוד בטרם נדונה התביעה, אך לעתים הפסיקה הזאת מעוררת בעיה – בתי הדין הרבניים רואים בגט שניתן בעקבות הלחץ הכספי כגט שניתן שלא מתוך רצון אמיתי. גט כזה מכונה בהלכה "גט מעושה", והוא נחשב לגט פסול.

לכן, מסרבים הדיינים לא פעם לגרש זוג בנסיבות כאלה, ואם הבעל שילם כבר לאשתו את הפיצוי שנפסק לה בבית המשפט – מתנים הדיינים את סידור הגט בכך שהאישה תחזיר לו את הכסף, ואף דורשים במקרים מסוימים שהאישה תפעל גם לביטול פסק הדין האזרחי.

 

"גט כפוי הוא גט בטל"

 

מקרה דומה הוא המקרה שלפנינו: בתביעת גירושין של אישה שנדונה בבית הדין הרבני בחיפה הודיע הבעל לדיינים כי הוא מסכים להתגרש. אלא שאז התברר לדיינים כי הוא עשה זאת בגלל ששופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אתי בוהדנה חייבה אותו לשלם לאשתו 192 אלף שקל, בשל הנזקים שגרם לה בסירובו לתת לה גט, והוא אכן שילם לה כבר את הסכום הזה.

עורך הדין של האישה הסביר לדיינים כי אין קשר בין פסק הדין של בית המשפט, שניתן לאור ההתעללות הנפשית של הבעל באשתו מסורבת הגט, לבין הסדרת הגט בבית הדין הרבני לבקשת שני הצדדים. לטענתו, בני הזוג נפרדו כבר לפני שבע שנים ואין כל קשר ביניהם, אך הבעל סירב לבקשת אשתו להתגרש, ולכן הוא לא הותיר ברירה בפני בית המשפט אלא לקנוס אותו. הדיינים שאלו את האישה אם היא מוכנה לבטל את תביעת הנזיקין, להחזיר את הכסף לבעל ולהתחייב שלא לתבוע אותו בתביעת נזיקין נוספת, אך היא סירבה לכך.

"אמנם הבעל אומר שהוא מוכן לתת גט, אך ברור לנו כי הסכמתו ניתנת אך ורק עקב חרב תביעת הנזיקין שחוזרת ומונפת מעל ראשו", כתבו הדיינים. "כדי שהצדדים ייפרדו לדרכם וכל אחד מבני הזוג יוכל להינשא לאחר יש לסדר ביניהם גט כשר". אולם במקרה זה, טענו הדיינים, לא ניתן לקדם את הליך הגירושין בין הצדדים לאור חיובו של הבעל בבית המשפט למשפחה בתביעת הנזיקין, דבר שגורם לכך שהגט אינו ניתן מתוך רצון טוב לפי כללי ההלכה.

הדיינים ציינו כי בפסיקה הרווחת בבתי הדין הרבניים, תביעת נזיקין היא בגדר כפיית גט על הבעל שלא כדין, כל עוד הפיצויים או הקנס לא נפסקו על ידי בית הדין עצמו, "והדבר בגדר גט מעושה שהוא גט בטל לשיטת רוב הפוסקים".

בנוסף, מתחו הדיינים ביקורת על בית המשפט לענייני משפחה וקבעו כי חיוב הבעל בנזיקין הוא "התערבות שאינה ראויה מצד בית המשפט בהליך הגירושין, הנתון לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, אשר הוא זה שמחליט על פי גדרי ההלכה והנסיבות שלפניו אם יש מקום לחייב בגט".

הדיינים מצאו חיזוק להחלטתם בפסק דין אחר של שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות ניצן סילמן, שכתב כי "מתן פתח רחב להליכי נזיקין בגין רצון להתגרש עלול להביא לזילות מוסד הנישואין. מדרון חלקלק בפתח – האם כל סירוב לגירושין דינו תביעה? די יהיה במריבת אוהבים, בני זוג צעירים בתחילת דרכם, כדי להקים עילה... הרי לך תכתיב: התגרש כעת, שאחרת תישא בנזק".

לסיום הטילו הדיינים באישה את האשמה לכך שהיא אינה גרושה כבר וקבעו כי "בתי הדין שוקדים בכל כוחם כדי להביא לפתרונם של תיקי גירושין סבוכים ולשם הבאת הצדדים לגירושין בהקדם האפשרי, ובפועל מרבית תיקי הגירושין מסתיימים בעזרת כלים אלו אף ללא הליך ארוך מדי בין הצדדים. בית הדין מצר על דרך זו שבחרה לה האישה, אשר בסופו של דבר היא זו שמרחיקה ממנה את הגט המיוחל".

 

היריבות ההיסטורית מתגברת

 

פסק דין זה של בית הדין הרבני אינו חריג. היריבות ההיסטורית בתחום הזה בין הערכאה האזרחית לערכאה דתית התעצמה בתקופה האחרונה. הדיינים נאבקים על סמכויותיהם המתכרסמות בפסיקת בתי המשפט, ובמיוחד בתקדימים של שופטי בית המשפט העליון הסבורים כי פסיקת בתי הדין אינה שוויונית מספיק כלפי נשים.

בשנים האחרונות מתרבים פסקי דין אזרחיים המחייבים בעלים סרבני גט לפצות את נשותיהן (היו גם מקרים הפוכים – אישה שסירבה לקבל גט חויבה לשלם פיצוי לבעלה). במקרים לא מעטים, די בהגשת תביעת נזיקין כדי לדרבן את הבעל להסכים להתגרש עוד לפני שבית המשפט דן בתביעה.

זוהי מגמה חיובית, המביאה לסיומם מאבקים קשים בין בני זוג שהגיעו לסוף דרכם המשותפת ורק מטעמי נקמה או תכתיב רכושי הם אינם מתגרשים. יש לצפות כי בתי הדין הרבניים יעשו מאמץ להתאים את פסיקותיהם לאלה של בתי המשפט בתחום זה כדי לסייע לנשים מעוכבות גט להשתחרר מנישואין אומללים.

 

* עו"ד בני דון-יחיא הוא מומחה לדיני משפחה המעלה גם מופע הומוריסטי על זוגיות בשם "טובים השניים"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.