אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש העליון בדיון נוסף: הטיפים הם הכנסה של המלצר ולא של בעל המסעדה

צילום: istock

ביהמ"ש העליון בדיון נוסף: הטיפים הם הכנסה של המלצר ולא של בעל המסעדה


15.04.2013 | עו"ד לילך דניאל עו"ד אנה נודל

בג"צ סירב לשנות את ההלכה שנקבעה ב-2010 וקבע כי מדובר בסוגיה מורכבת שראוי להסדירה בחקיקה. דעת המיעוט: סיווג הטיפ כ"הכנסה שלא ממעביד" יוצר למגזר שלם הטבת מס בלתי חוקית

הרכב של שבעה שופטי בג"צ דחה ברוב קולות עתירה בדיון נוסף כנגד קביעה קודמת לפיה טיפים ששולמו למלצר במסעדה יחושבו כהכנסה לצורך חישוב קצבת תלויים. דעת הרוב בראשות הנשיא אשר גרוניס סברה כי אין לסטות מהלכות קודמות שכן מדובר בסוגיה מורכבת המעלה מגוון שאלות כלכליות ועסקיות בנוגע לפעילותו של ענף המסעדנות. לעומת זאת, דעת המיעוט קבעה כי יש לראות בדמי התשר כתקבול של המסעדה ולא של המלצר, נוכח מאפייניו הייחודיים של התשר ונוכח השפעת הסוגיה על תחום דיני המס והביטוח הלאומי.

בשנת 2010 נדונה בבג"צ עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שעסק בחישוב קצבה לאלמנה לפי חוק הביטוח הלאומי על פי משכורתו של בעלה המנוח שהתבססה ברובה על טיפים שקיבל במהלך עבודתו כמלצר. בית הדין הארצי קבע כי סכומים אלה אינם נחשבים כהכנסה, כיוון שהם לא נרשמו בספרי המסעדה.

האלמנה עתרה לבג"צ נגד פסיקת בית הדין הארצי, וזה קבע בהרכב של שלושה שופטים כי תשר שניתן באופן וולונטרי למלצר, שהמסעדה לא דרשה מהלקוח לשלמו והוא מעולם לא נרשם בספרי המסעדה – הוא הכנסה של המלצר עצמו. בעקבות בקשת המוסד לביטוח לאומי, הובא הנושא לדיון נוסף בפני שבעה שופטים, שהותירו על כנה את ההלכה שנקבעה כשלוש שנים קודם לכן.

הנשיא גרוניס קבע כי אין לאמץ בדרך של חקיקה שיפוטית הסדר כולל שיביא לרפורמה במעמדם של הטיפים המוענקים למלצרים ובחובת הרישום שלהם, שכן מדובר בשינוי רחב היקף שנכון יהיה לבצעו בחקיקה בכנסת. סוגיה זו עשויה להשפיע על היבטים שונים ונרחבים בפעילות העסקית של ענף המסעדות בישראל, כמו גם על אופן העסקתם של מלצרים ומערכת היחסים בין המלצרים, מעסיקיהם ורשויות המדינה.

הנשיא גרוניס ציין בהחלטה כי על בית המשפט לנהוג בזהירות בעת בחינת אפשרות לשינוי תקדימים שנפסקו על ידו בעבר. "זהירות זו היא בעלת משמעות מיוחדת כאשר מדובר בהלכה שעליה הסתמכו הציבור הרחב וציבור המשפטנים", כתב הנשיא והוסיף כי "אם לא ננהג בזהירות רבה במקרים מעין אלה, עלולה להתממש אזהרתו של השופט משה זילברג כי 'במרוצת הזמן ייהפך מוסד שיפוטי זה מבית משפט לבית שופטים, אשר כמספר חבריו כן מספר דעותיו, בכל אחת ואחת מן השאלות לאין ספור שניקרו על דרכו במהלך שיפוטו'".

את דעת המיעוט הובילה השופטת מרים נאור, שסברה כי יש לראות בתשר על פי מהותו כתקבול של בעל המסעדה מעסקו, המשתלם על ידי הלקוחות עבור השירות הניתן להם על ידי המלצרים כעובדיו. זאת, בין היתר לאור היעדר הוולונטריות בעצם תשלום הטיפ, להבדיל מקביעת שיעורו, תכליתו כתגמול הניתן עבור השירות במסעדה והעובדה כי חלוקתו בין המלצר למסעדה נקבעת במנגנון פנימי שהלקוח אינו חשוף לו.

לשיטתה של השופטת נאור, סיווג הטיפ כתקבול של המסעדה יקדם את בהירות הדין וישפר את גביית המס, כאשר השכר למלצר ישולם על פי חוזה בין הצדדים שיכול לכלול גם תגמול עבור הטיפים שנאספו בקופת המסעדה.

לדעת המיעוט הצטרף גם השופט אליקים רובינשטיין, שציין כי הגישה ההפוכה מותירה על כנו מצב קשה מבחינת דיני המס, שמכוחו נולד יצור כלאיים המוגדר כ"הכנסת עבודה שלא ממעביד", הפטורה מתשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי ותשלומים נוספים ששאר אזרחי המדינה חייבים בהם. מדובר, לדעת השופט רובינשטיין, במצב שבו מגזר שלם במשק נהנה מ"הטבת מס" בלתי חוקית ובלתי מוצדקת ביחס לנישומים אחרים.

 

(דנג"צ 5967/10)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה