אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד: יש להטיל פיצוי גבוה יותר על מעסיק פרטי בגין פגיעה בהתארגנות עובדים

צילום: Getty images Israel

ביה"ד: יש להטיל פיצוי גבוה יותר על מעסיק פרטי בגין פגיעה בהתארגנות עובדים


07.04.2013 | עו"ד לילך דניאל

חברת אלקטרה תשלם 180 אלף שקל לעובדי החברה-הבת מחסני חשמל בגין "מכבש לחצים בוטה" למניעת התארגנות עובדים. ביה"ד לעבודה: "בניגוד למעסיק ציבורי, כאן המוטיבציה המרכזית היא הרצון להשיא רווחים"

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל בקשה לסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות, ופסק פיצויים בסכום של 180 אלף שקל לעובדי רשת "מחסני חשמל" בגין הפגיעה בזכות ההתארגנות שלהם מצד הבעלים – חברת "אלקטרה". הפיצוי יחולק שווה בשווה בין עובדי הרשת. ההחלטה הסתמכה בעיקר על תמלילי שיחות בין העובד שהחל את מהלכי ההתארגנות למנהלו, שבמסגרתן איים המנהל על העובד וניסה לגרום לו לשרוף את טפסי ההצטרפות להסתדרות.

אלקטרה מפעילה בין היתר את רשת החנויות מחסני חשמל שבה מועסקים מאות עובדים בלמעלה מעשרים סניפים ברחבי הארץ. בשלב מסוים, החלו עובדי מחסני חשמל בנסיונות התארגנות במסגרת ההסתדרות הכללית, אך נתקלו בקשיים מרובים שבגינם התנהלו הליכים משפטיים רבים בין הצדדים.

ההליכים נגעו לארבעה מקרים של פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים: הפעלת לחץ על העובד שהחל את מהלכי ההתארגנות, מנהל המכירות בסניף נס ציונה של מחסני חשמל, על מנת שימסור למנכ"ל את טפסי החברות בהסתדרות שהחתים תמורת קידום בתפקיד, שתי שיחות טלפון שקיבל אותו עובד ממנהל המכירות הארצי בחברה והממונה הישיר עליו, במהלכן איים המנהל על העובד כי יפגע בעבודתו אם לא ישרוף את טפסי החברות וכן ניסיון "לתפור" לעובד תיק על רקע היותו מניע מהלך ההתארגנות.

השופט דורי ספיבק קיבל את הבקשה וקבע כי מקריאת תמלילי השיחות בין מנהל המכירות הארצי לעובד אין כל מקום לספק שהמנהל הפעיל מכבש לחצים מובהק ובוטה על העובד, בנסיון לגרום לו לחזור בו מפעילותו לארגון העובדים, ובכך לעצור אולי את מהלך ההתארגנות כולו. בתוך כך, חזר המנהל והבטיח לעובד שוב ושוב הרים וגבעות אם יאות לשרוף את טפסי החברות עליהם חתמו העובדים ומצד שני איים עליו בכך שאם לא ייעתר לדרישתו, יופעלו נגדו סנקציות בגין כל דבר קטן והוא יהיה "שרוף".

עוד ציין השופט כי התופעה של ניסיונות מעסיקים לטרפוד התארגנות עובדים נעשית בדרך כלל בחדרי חדרים, כאשר אחד הכלים הטיפוסיים לקידומה הוא שיחות בארבע עיניים עם פעילי ההתארגנות על מנת לשכנעם "לרדת מהעץ" באמצעות הבטחות שונות. לפיכך, זכותו ואף חובתו של אותו עובד החש כי מופעל נגדו מכבש לחצים כאמור להקליט את השיחות עם מנהליו, וודאי שלא ניתן לקבוע כי מדובר בפעילות בחוסר תום לב. בנוסף, לא מצא בית הדין פגם בהפצת תמלילי השיחות בתקשורת על ידי ההסתדרות, מאחר שמדובר על פני הדברים בצעד לגיטימי במסגרת מאמצי ההתארגנות, שמטרתו להביא לידיעת הציבור את טענות ההסתדרות.

השופט ספיבק התייחס גם לתגובתה של החברה עם היוודע לה דבר שיחות האיום בין המנהל לעובד, וציין כי לא רק שההנהלה לא גינתה את המנהל, אלא שבפועל היא אף גיבתה אותו ובחרה באופן מודע לגנות דווקא את העובד. משכך, נקבע כי היא נושאת באחריות המלאה לפגיעה הקשה לה גרם המנהל. יחד עם זאת, לא נמצא כי החברה "תפרה תיק" לעובד, כפי שטענה ההסתדרות, ולכן נדחתה התביעה להשתת פיצויים עונשיים על החברה בשל צעדים משמעתיים ואחרים שנקטה נגדו בתקופה שמאז פרסום דבר פעילותו בארגון.

בקביעת סכום הפיצוי התייחס בית הדין לעבודה למעמדה של זכות ההתארגנות ובתופעה ההולכת ורווחת של תגובה שלילית מצד מעסיקים להתארגנות עובדים, המחייבת אמירה ברורה וחדה במאמץ למגר אותה, ולחומרת הפגיעה בחופש ההתארגנות. עוד נקבע כי כאשר מדובר במעסיק פרטי, יש לכאורה מקום להגביה את רף הפיצויים המוטל עליו בגין פגיעה בזכות ההתארגנות, שכן בשונה ממעסיק ציבורי בדרך כלל המוטיבציה המרכזית לפגיעה היא רצונו להשיא את רווחיו.

 

(ס"ק 32475-01-11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה