אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש הפחית 300 אלף שקל משכ"ט עורך דין שרשלנותו מנעה הגעה להסדר טיעון

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש הפחית 300 אלף שקל משכ"ט עורך דין שרשלנותו מנעה הגעה להסדר טיעון


21.03.2013 | עו"ד לילך דניאל

עורך הדין נמנע מלהציג בפני בית המשפט כתב אישום ופסק דין שניתן נגד לקוחו בשוויץ, אשר חשיפתם היתה יכולה להביא בשלב מוקדם יותר להסדר טיעון ולקיצור ההליך הפלילי נגד הלקוח. ביהמ"ש קיזז כשליש משכר טרחתו

בית המשפט המחוזי קיזז משכר הטרחה שקיבל עורך דין פיצוי בסך של 300 אלף שקל בגין התרשלותו שמנעה הגעה להסדר טיעון מוקדם יותר בהליך הפלילי שנוהל נגד לקוחו.

עו"ד שלמה סעדיה ייצג את הלקוח רובי אסא בהליך פלילי שנוהל נגדו בישראל ובשוויץ. בשלב מסוים במסגרת ההליכים בישראל שחרר אסא את עו"ד סעדיה מהייצוג ומונה לו עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית שהגיע להסדר טיעון בעניינו.

עו"ד סעדיה הגיש תביעה לבית משפט השלום לתשלום שכר הטרחה נגד לקוחו ונגד נתבעים נוספים שלטענתו ערבו לחוב שכר הטרחה של אסא. אסא, מצדו, טען כי עורך הדין ניצל את מצוקתו והתרשל בייצוגו המשפטי, ועל כן יש לקזז מסכום התביעה את הנזק שנגרם לו בשל כך. בהקשר זה טען אסא כי עו"ד סעדיה לא העלה בפני בית המשפט טענה של "סיכון כפול" הנוגעת לכתב האישום שהוגש בשוויץ. עוד טען אסא כי הוא לא חתם על מסמכי ההתחייבות, ולחילופין כי המסמכים נחתמו בנסיבות של עושק, כאשר שכר הטרחה שנתבע היה גבוה מהמוסכם. הערבים טענו בין היתר כי חתימותיהם על מסמכי ההתחייבות זויפו.

בית משפט השלום דחה את טענותיו של אסא בדבר ניצול מצוקתו, עושק ו"השתלת" חתימתו על מסמכי ההתחייבות וקבע כי גם חתימותיהם של הערבים אכן נחתמו על ידם. בית המשפט העמיד את חוב שכר הטרחה על סך של 880 אלף שקל, כאשר מסכום זה יש לנכות סך של 80 אלף שקל בשל התרשלותו של עורך הדין.

על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קבע כי אין להתערב בקביעות העובדתיות של בית משפט השלום בדבר תקפותן של החתימות על כתבי ההתחייבות ובדבר אופיה של הערבות. 

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת באשר לקיומה של חובת זהירות של עורך הדין כלפי לקוחו, וקיבל את עמדתו של בית משפט השלום לפיה עו"ד סעדיה התרשל בכך שלא בחן את כתב האישום שהוגש נגד אסא בשוויץ ואת פסק הדין שניתן במסגרתו, אף שידע על הליכים אלה. בכך, קבע בית המשפט, עלתה התנהגותו כדי רשלנות ואף רשלנות רבתי.

בית המשפט קיבל את טענתו של עו"ד סעדיה כי בנסיבות העניין, הלקוח לא היה יכול ליהנות ככל הנראה מהגנת "כבר נשפטתי", בשל עיקרון הריבונות והמגבלה הטריטוריאלית של טענה זו. עם זאת, הוכח כי המניע להסדר הטיעון שנחתם בסופו של דבר היה חשיפת קיומו של כתב האישום ופסק הדין בשוויץ, כאשר לולא התרשלותו של עורך הדין שלא עיין במסמכים אלה ולא הציג אותם בפני בית המשפט, ניתן היה להגיע להסדר הטיעון מוקדם יותר, כך ההליך הפלילי בישראל היה מתייתר או מתקצר משמעותית.

בקביעת גובה הפיצוי הביא בית המשפט החשבון את חומרת הרשלנות וכן את גילו ומצבו הבריאותו של אסא, שהעצימו את חומרת הפגיעה בו בהתמשכות ההליך נגדו. לפיכך, נקבע כי יש הצדקה להעלות את סכום הפיצוי שנפסק בבית משפט השלום ולהעמידו על כשליש משכר הטרחה – כ-300 אלף שקל, שיופחתו גם מחיוביהם של הערבים.

 

 

(ע"א 40443-12-11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.