אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"צ: מטופלות הזכאיות למימון בדיקת מי שפיר לא יוכלו "לשדרג" את הבדיקה מכיסן

צילום: Getty images Israel

בג"צ: מטופלות הזכאיות למימון בדיקת מי שפיר לא יוכלו "לשדרג" את הבדיקה מכיסן


19.03.2013 | עו"ד עינת מוראידי

ביהמ"ש דחה את עתירת ביה"ח אסותא נגד הנחיית משרד הבריאות המשנה את הסדר המימון וקובעת כי מימון בדיקת מי שפיר לזכאיות ייעשה רק במוסדות שיתחייבו לא לגבות תשלום נוסף

נשים הזכאיות לבצע בדיקת מי שפיר במימון משרד הבריאות לא יוכלו "לשדרג" את הבדיקה בתוספת תשלום. כך קבע בג"צ בעתירות שהגישו בית החולים הפרטי "אסותא" ורופאים המבצעים את בדיקות מי השפיר, הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) ומספר מטופלות, כנגד שינוי הסדר המימון הציבורי.

בעתירה ביקשו העותרים לבטל את הנחיית משרד הבריאות לפיה משרד הבריאות יממן ביצוע בדיקות מי שפיר לנשים הזכאיות לכך רק במוסדות שיתחייבו לבצע את כל התהליך ללא גביית תשלום נוסף מהמטופלות. משמעות הדבר היא כי מטופלות הזכאיות למימון ציבורי לא יוכלו להוסיף תשלום נוסף מכיסן הפרטי, למשל על מנת לבחור בעצמן את הרופא שיבצע את הבדיקה. אם יבחרו לעשות כן, ייאלצו לשאת במלוא עלות הבדיקה ללא השתתפות המדינה.

ההנחיה ביטלה את "שיטת השובר" שהיתה נהוגה בבדיקות מי השפיר, לפיה אם ביקשה המטופלת לשדרג את הבדיקה, המדינה הייתה מסבסדת את חלקה והמטופלת הייתה משלמת את יתרת התשלום עבור בחירת הרופא המבצע, המתקן בו בוצעה הבדיקה ועוד.

לטענת העותרים, ההנחיה ניתנה בחוסר סמכות חוקית, תוך הפרת זכות הטיעון וחובת ההיוועצות עם מועצת הבריאות ועם נציגי הרופאים, הנשים הזכאיות ובתי החולים הפרטיים. בנוסף נטען כי ההנחיה ניתנה מתוך שיקולים זרים, תוך חריגה ממתחם הסבירות ותוך הפליית מפעילי שירותי הבריאות הפרטיים מול מפעילי השירותים הציבוריים, והיא אף פוגעת בזכותן של המטופלות לאוטונומיה ובזכותם של הרופאים לחופש העיסוק.

בית המשפט העליון דחה את העתירות וקבע כי ההנחיה הוצאה על בסיס מדיניות חברתית-כלכלית שבית המשפט אינו נוטה להתערב בה.

לדעת השופט יצחק עמית, שאליו הצטרפו בהסכמה השופטים מרים נאור ונעם סולברג, שיטת השובר מעודדת אמנם תחרות ובחירה חופשית של המבוטח, אך יש לה גם חסרונות רבים שכן היא יוצרת עיוות בעצם ההרכבה של רכיב פרטי, בלתי מפוקח ובלתי שקוף על גבי המימון הציבורי. בנוסף, שיטה זו מעמיקה את הפערים בין מטופלים בעלי יכולת כלכלית לבין אלה החסרים אותה.

השופט עמית דחה את טענות העותרים גם לגופן, וקבע כי על פי חוק ביטוח בריאות, המדינה רשאית לתת את השירות בעצמה באמצעות בתי החולים הממשלתיים, כל עוד הוא ניתן באיכות סבירה, תוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. בנוסף, המדינה זכאית לקבוע תנאים המבטיחים את אופיו הציבורי של השירות. במקרה זה, החוק מטיל על משרד הבריאות את האחריות למימון בדיקות מי שפיר לנשים מעל גיל 35, מבלי לגרוע מסמכותו לקבוע את אופן מתן השירות.

השופט עמית קבע עוד כי רכיב בחירת הרופא אינו חלק מהזכאות המהותית לבדיקת מי שפיר על פי החוק, ועל כן מהווה רכיב של רפואה פרטית. בהתאם, נדחתה טענת העותרים לפגיעה בזכויות המטופלות לאוטונומיה, ונקבע כי ההנחיה מונעת מהמטופלות להיבדק במסגרת פרטית, אלא שוללת במקרה זה את המימון הציבורי.

 

 

(בג"צ 7716/11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.