אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > האישה תבעה מזונות בסך של 62 אלף שקל בחודש – פי ארבע ממשכורת הבעל

האישה תבעה מזונות בסך של 62 אלף שקל בחודש – פי ארבע ממשכורת הבעל


17.03.2013 | ליאור שדמי שפיצר

בין היתר דרשה האישה תשלום עבור הוצאות עוזרת, גנן ופסיכולוג, שכלל לא נשכרו על ידי המשפחה ודמי טיפול של 9,000 שקל הכוללים ביטוח דירה לבן החייל המגיע הביתה אחת לשלושה שבועות

שופט בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב ארז שני נדהם לגלות בפניו תביעת מזונות אימתנית בסכום כולל של 62 אלף שקל בחודש, אף שכתב התביעה העריך את משכורת הבעל בסכום השווה למחצית מכך – כ-30 אלף שקל בלבד, וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון שדרוש גם לבעל עצמו משהו למחייתו.

מדובר בתביעה למזונות שהגישה אישה נגד בעלה, עבורה ועבור ארבעת ילדיה – שלושה מהם קטינים ואחד מהם חייל, ובה דרשה סכום מזונות חודשי הנע בין 9,000 שקל ל-12 אלף שקל לכל אחד מהקטינים ו-9,000 שקל עבור הבן החייל המגיע הביתה אחת לשלושה שבועות. מלבד המזונות, דרשה האישה כי הבעל ישא לבדו בכל החזרי ההלוואות, כולל החזרי המשכנתא, המגיעים יחד ל-16 אלף שקל בחודש, וכן תבעה החזר תשלום עבור כבלים בסכום של יותר מ-1,000 שקל בחודש, תשלומים עבור פסיכולוג, עוזרת וגנן שמעולם לא נשכרו על ידי המשפחה, דמי טיפול עבור הבן החייל והבת בת ה-17 המוענקים בדרך כלל לנשים עבור טיפול בילדים קטנים ומימון לימודי נהיגה לבת ה-17 בסכום של 500 שקל בחודש ללא כל הגבלת זמן.

 

"היעדר חוש מידה"

 

בבית המשפט הצליח הבעל להוכיח כי משכורתו עומדת על 14 אלף שקל בלבד – כרבע מהסכום הנתבע על ידי אשתו, והפריך אחת לאחת את טענות התביעה.

השופט שני הוטרד לא רק מדרישת המזונות המופרזת, שאותה הגדיר בלשון המעטה כ"חסרת חוש מידה", אלא גם מהעובדה כי התביעה לא נתמכה בראיות כלשהן.

"משורת הלכות שיצאה תחת ידי בית המשפט העליון ניתן ללמוד כי התובעת חבה כלפי הנתבע לא רק חובת תום לב, אלא גם חובת הגינות בבואה לממש את זכויותיה הדיוניות והמשפטיות", כתב השופט בהחלטתו. "לא ברור לי איך דרישת ההגינות עולה בקנה אחד עם תביעת 2,000 שקל לחודש 'דמי טיפול' בבן המשרת בצה"ל עם דרישת מזון בסך 1,500 שקל, דרישת ביגוד בסך 600 שקל או עם דרישת תשלום ביטוח דירה עבור אותו חייל. לא ברור לי מדוע נתבעים דמי טיפול בקטינה כבת 17 ועלות שיעורי נהיגה בסך 500 שקל לחודש כאילו אלה יימשכו לנצח".

עוד תמה השופט מדוע התובעת, המשתכרת לטענתה 7,500 שקל כגננת, אינה מקזזת מהסכומים הנתבעים איזושהי השתתפות מטעמה בחיובים המשותפים או מקזזת את שכרה מתביעתה למזונותיה שלה.

 

 

"התביעה נוגדת את הדין"

 

עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי המייצגת את הבעל, טוענת כי הבעייתיות בתביעה למזונות שהוגשה החלה עוד לפני הדרישה המופרכת למזונות, בסכום הגבוה פי 7 לפחות מדמי המזונות המינמליים שנקבעו פעמים רבות בפסיקה. "נדמה כי התביעה הוגשה ללא מחשבה, ללא נימוקים כלל, מבלי לקשור את הבקשה בכל צורה להוראות דין רלוונטיות, ומבלי שהאישה תטרח אף לסכם את דרישותיה בגוף התביעה".

לדברי עו"ד יעקובוביץ-דראי, "האישה פשוט שלחה את בית המשפט לעשות את העבודה במקומה – השופט נדרש לבדוק אם התביעה והבקשה למזונות זמניים מתאימה להוראות הדין, וגם לעבור על כל הדרישות של כתב התביעה, לצורך כימות מספרי שלהן יחד. בפועל, נמצא כי התביעה נוגדת במקרים רבים את הוראות הדין והלכות משפטיות קודמות. כך למשל, באופן תמוה ביותר, הבקשה למזונות זמניים כללה, לצד הדרישה לתשלום מזונות על ידי הבעל, גם דרישה לעיקול משכורתו. דרישה זו אינה הגיונית כשלעצמה, שכן אילו משכורתו של הבעל תעוקל – איך יוכל לעמוד בתשלומי המזונות?".

השופט שני העמיד את סכום המזונות על 4,600 שקל בלבד, בהתאם לנוהג ולפסיקה, הכוללים 300 שקל לחודש עבור הבן החייל, 3,300 שקל עבור הקטינים האחרים וסכום של 1,000 שקל לחודש עבור הוצאות אחזקת הבית. כיסוי ההלוואות והמשכנתא יתחלקו באופן שווה בין בני הזוג, וכך גם ההוצאות הרפואיות החריגות והשיעורים הפרטיים של הילדים.

השופט שני דחה את דרישתה של האישה למזונות עבורה, לאור העובדה שמשכורתה מהווה כמחצית ממשכורתו המוכחת של הבעל.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.