אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > עסקים, לא הסדרים כובלים

עו"ד שלומי תורג'מן

עסקים, לא הסדרים כובלים


17.03.2013 | עו"ד שלומי תורג'מן ועו"ד רן בייליס

יש הסבורים כי ניסיונם העסקי ימנע מהם לנסח הסכמים מסחריים המהווים הפרה של חוק ההגבלים העסקיים, עבירה שבצדה גם סנקציות פליליות – הם כנראה טועים

התקשרויות חוזיות והסכמים מסחריים הם חלק בלתי נפרד מניהול והתקדמות של עסקים.  פעמים רבות מבקשים הצדדים להסדיר ביניהם נושאים חשובים כגון הבטחת מחיר, היעדר תחרות ושאלות הנוגעות לייצור ואספקה, ובסופו של דבר מגיעים להסדרים הנגועים לא אחת באי חוקיות שמשמעותה הפרה של חוק ההגבלים העסקיים, שבו קבועות בין היתר סנקציות פליליות.

יש הסבורים כי ניסיונם העסקי ימנע מהם מלהיקלע לסיכונים המשפטיים המתוארים – אך לא כך הדבר. ניקח לדוגמא מקרה שבו משווק מוצר מסוים ירכוש באופן בלעדי מוצרים מספק כלשהו, ובהסכם ביניהם אף ייקבע כי שיקול הדעת באשר למחיר ייוותר בלעדית בידי הספק.  תניה שכזו, כך נקבע לאחרונה בפרשת דור אלון, מהווה הסדר כובל אסור ובית המשפט לא יאכוף אותה. מדובר בסוג חמור של "כבילה אופקית בין מתחרים" (הסדר בין שני גורמים המתחרים באותו שוק).

דוגמא שכיחה נוספת מצויה בהסכמי שכירות, כגון התחייבות בעל קניון או מרכז מסחרי כלפי רשת מסוימת כי לא ישכיר לרשת מתחרה שטחים בקניון. יש להיזהר מהכללתם של הסדרים כובלים בהסכמים, הואיל ואלו אינם אכיפים בבתי משפט. כך, למשל, סירב בית המשפט המחוזי בירושלים לאכוף תניה של הסדר כובל בהסכם בין בנק דיסקונט לקניון הראל, שהבטיח לדיסקונט בלעדיות כבנק יחיד בקניון. בית המשפט דחה את בקשת דיסקונט לצו מניעה שימנע מקניון הראל להשכיר שטחים לבנק הפועלים, בהתבסס על קביעותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים לפיהן הסדרים מסוג זה מהווים הסדר כובל אסור.

לצד פסילתן של תניות כאלה ואחרות בפן האזרחי, קיים גם הפן הפלילי בחלקם של האיסורים לפי חוק ההגבלים העסקיים. בשנים האחרונות קיימת מגמה כללית של העלאת רף הענישה הפלילית בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים. במקרים רבים נגזרו עונשים פלילים על העוברים על חוק ההגבלים העסקיים. 

בפרשת קרטל המרצפות, לדוגמא, הורשע בפלילים אהוד סיברסקי ששימש מזכיר הקרטל בענף המרצפות, בגין חלקו בפעילות שעיקרה קביעת מחירי מינימום, הגבלת כמות המרצפות המיוצרות וחלוקת השוק בין הגורמים בקרטל. על סיברסקי הוטלו חמישה חודשי עבודות שירות. עונש זה הוחמר על ידי בית המשפט העליון לשמונה חודשי מאסר בפועל.

במקרה אחר, בעניינן של החברות בי בם וקילים אלקטרוניקה העוסקות בשוק ההגברה והתאורה, הורשעו שורה של גורמים בניסיון לתאם מחירים ונגזרו עליהם עונשים של עד חמישה חודשי עבודות שירות.

חשוב לזכור כי תניות כובלות והסדרים אסורים אחרים אינם אכיפים בבתי המשפט ומטילים על מנסחיהן צל פלילי כבד העלול, לבד משלילת הכדאיות הכלכלית בעסקה, לגרום להרשעתם בעבירות אשר דינן עד חמש שנות מאסר והטלת קנסות גבוהים, זאת לצד פסילתן במישור האזרחי. יצוין כי לא אחת אפשר להגיע לתוצאות עסקיות מעולות מבלי להפר את חוקי ההגבלים העסקיים בסיוע ייעוץ מומחים בתחום זה. שמירה על העיקרון האמור טרם ניסוחן של תניות שכאלה ימנע סנקציות אזרחיות ודופי מוסרי ופלילי.

 

*     עוה"ד שלומי תורג'מן ורן בייליס ממשרד ש. תורג'מן מתמחים בהגבלים עסקיים. עו"ד תורג'מן מרצה בתחום זה באוניברסיטת בר אילן ובמכללת שערי משפט.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה