אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופט הורה מיוזמתו על זימון מומחה: "שיקולי יעילות נדחים מפני חקר האמת"

השופט הורה מיוזמתו על זימון מומחה: "שיקולי יעילות נדחים מפני חקר האמת"


10.03.2013 | ליאור שדמי שפיצר

השופט קליין הורה לזמן מומחה רפואי לחקירה נגדית לאחר הגשת הסיכומים, גם במחיר של "ירידה לזירה" והתערבות באסטרגיה המשפטית של הצדדים: "אינני יכול לכתוב כיום פסק דין כשחלק מהתשבץ חסר"

שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין הורה מיוזמתו על זימון מומחה רפואי לחקירה נגדית בתביעה לפיצוי בגין תאונת דרכים, לאחר שהתובעים נמנעו מלזמן אותו לעדות משיקולים כספיים. השופט קליין נימק את החלטתו, שניתנה לפנים משורת הדין ובניגוד לשיטת המשפט האדברסרית הנהוגה בישראל, בכך שאי הבאת המומחה לעדות תגרום לעיוות דין קשה, מאחר שסיכויי התובעים להוכיח קשר סיבתי ישאפו לאפס.

בתאונה נפגע הולך הרגל שמעיה פרנקו מפגיעת מכונית, ונפטר מספר חודשים לאחר מכן. מטעם בית המשפט מונו שלושה מומחים רפואיים, בהם פרופ' מרדכי רביד, מומחה לרפואה פנימית, אשר קבע בחוות דעתו כי אין קשר סיבתי בין התאונה לפטירתו של פרנקו.

לטענת התובעים, שלושת המומחים שמונו לא בדקו כלל את פגיעות המנוח ולא בחנו לעומק את שאלת הקשר הסיבתי. עוד נטען כי פרופ' רביד התעלם מחוסר ההתאמה בין הפציעות שנגרמו למנוח לבין תיאור התאונה, כפי שהוכח בראיות אחרות. במהלך חקירת אחת התובעות היא נשאלה מדוע לא זומן פרופ' רביד לחקירה, ועל כך השיבה כי התובעים לא יכלו לעמוד בתשלום הכרוך בכך, בסך של 3,500 שקל, בנוסף על העלויות הכלכליות העצומות שנאלצו לשאת בהן מקרות התאונה ועד היום.

לטענת הנתבעים, הנהג הפוגע וחברת הביטוח כלל, אין מקום לזמן את פרופ' רביד בשלב זה של הדיון – לאחר הגשת הסיכומים, נוכח העובדה שהתובעים הם אלו שאמונים על ניהול תביעתם, ובחירתם שלא לזמן את המומחה לעדות היתה בחירה מדעת לגופו של עניין ולא מחדל דיוני. בנסיבות אלה, זימונו של פרופ' רביד על ידי בית המשפט מהווה הפרה של הכללים המקובלים בשיטת המשפט הנהוגה בישראל ו"ירידה לזירה" שלא כדין.

השופט קליין ציין בהחלטתו כי אף שיש צדק בעמדת הנתבעים כי בית המשפט אינו רשאי "לרדת לזירה" ולהתערב בניהול ההליך ובאסטרטגיה המשפטית שנקט כל אחד מהצדדים, הדבר מעלה כמה שאלות מטרידות. בין היתר תהה השופט מה צריך בית המשפט לעשות כאשר תחושת הצדק מובילה אותו למסקנה שהאסטרטגיה שנבחרה מוטעית ועשויה לגרום לעיוות דין קשה, והאם ניתן להתערב בשלב כה מתקדם של ההליך, תוך פגיעה לא רק בפרוצדורה המקובלת אלא גם בכללי היעילות הבסיסיים ביותר.

עוד ציין השופט כי הרצון לנהוג לפנים משורת הדין ב"מקרים קשים" עשוי לגרום בסופו של דבר ליצירת "דין רע", כאמרתו הידועה של השופט הולמס, על ידי יצירת אי ודאות בעולם המשפטי היציב והנורמטיבי.  

השופט קליין הביע את עמדתו כי יש לפעול במקרים סבוכים אלה על פי עקרונות המשפט העברי, ולאורם לפסוק לפנים משורת הדין ולא לדבוק בכללים משפטיים טכניים בלבד.

"תחושתי היא שאינני יכול (או רשאי) לשבת כיום לכתוב פסק דין כשחלק מהותי מה'תשבץ', שאמור לצייר בפני תמונה מלאה, חסר", כתב השופט קליין. "בנסיבות אלו, סבורני ששיקולי יציבות או יעילות נדחים בפני הגעה לחקר האמת, ועלי לזמן לדיון הוכחות נוסף את פרופ' רביד, בכדי לאפשר לב"כ הצדדים לחקרו על חוות הדעת שמונחת בפני בית המשפט".

השופט התנצל בפני הצדדים על הסחבת הנוספת שנגרמת בתיק זה כתוצאה מהחלטתו, שמשמעותה דחיית מועד מתן פסק הדין בחודשים רבים, אך המליץ להם לנצל את הדחייה הזאת להליך גישור, שיחסוך את המשך ההליכים ואת ההוצאות הנלוות לכך.

 

(ת"א 162098-09)

 

 

כתבות נוספות בנושא:

 

השופט קליין: "אסתפק בשיפוט משביע רצון ולא מושלם. אם טעיתי – תערערו"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.